על החשמל שבורגר ראנץ' גונבת

מחברת החשמל נמסר בתגובה: "חברת החשמל מטפלת במלוא החומרה הן בלקוחות שהשתמשו בחשמל ולא שילמו בעבורו, והן בעובדים שעשו מעשים דומים. חברת החשמל נוהגת עם עובדיה בדיוק כפי שהיא נוהגת עם צרכנים לגבי שימוש בלתי חוקי בחשמל, בנסיבות דומות. בכל מקרה שבו ייתפס צרכן ותוגש נגדו תלונה במשטרה או תביעה להחזר תשלום, יינקטו אותם הצעדים גם נגד עובד חברה. "יותר מכך: חברת החשמל נוקטת גישה מחמירה כלפי עובדים שנתפסו, ודורשת את פיטוריהם. זאת בנוסף לחישוב מלוא עלות השימוש בחשמל וניכוי ערך השימוש מפיצויי העובד. במקרה של בועז סקוירסקי, חברת החשמל פנתה לבית הדין לעבודה בדרישה לפטרו, ובית הדין החזיר את הדיון לוועדת המשמעת של החברה. החברה ממשיכה לטפל במקרה בהליכים משמעתיים, כדי להביא לפיטוריו מהחברה. "לגבי דוד בן יהודה זקן, היו חשדות נגדו על שימוש לא חוקי בחשמל והחברה פעלה לפיטוריו בצורה נמרצת. כמו כן דרשה החברה למנוע ממנו את הסדר "חשמל מוזל", ואולם בית הדין לא אישר זאת. במידה שלדוד בן יהודה זקן יש מידע, הוא מוזמן להעבירו לחברת החשמל והחברה תבדוק ותטפל בכל מקרה לגופו".

דוח ביקורת פנימי של חברת החשמל חקר את התנהלותה בפרשה זו, והעלה בין השאר את השאלה מדוע חברת החשמל לא הגישה תלונה נגד סקוירסקי. חטיבת המשאבים האסטרטגיים בחברה טענה בתגובה שאין לכך נוהל אחיד, אך ציינה כי הגשת תלונה במשטרה לא מאפשרת לפתוח בהליכים משמעתיים נגד העובד, לרבות ענישתו. סקוירסקי מסר בתגובה באמצעות עורך דינו: "מבלי לפרט יתר על המידה, הובאו על-ידי מר סקוירסקי ראיות שלא היו בפני הוועדה הקודמת, המנקות אותו מכל חשד באופן חד-משמעי. כמו כן יובהר, כי סקוירסקי נבדק בפוליגרף ונמצא דובר אמת ביחס לאי-מעורבותו בכל גניבת חשמל. על-פי נתוני הצריכה שלו, מר סקוירסקי מעולם לא עלה מעבר לשיעור הצריכה המותר לעובדי חברת החשמל כחשמל חינם, אפילו בתוספת שיוחסה לו, כך שלא היה כל היגיון בגניבת חשמל". סקוירסקי אינו היחיד: דוד בן יהודה זקן, שהיה הממונה על המשרד האזורי של חברת החשמל באילת, נחשד בגניבת חשמל מהמונה שבביתו וגם מצרכנים אחרים בעיר. בינואר 2005 נחתם בין הצדדים הסכם, שבו נקבע שזקן ייצא ל"פרישת פיטורים", שבה יקבל פנסיה בשיעור 49% ומחצית מהפיצויים. המקרה נחשף לאחר שזקן פנה לבית הדין לעבודה בבאר שבע, בעקבות החלטת החברה לשלול ממנו כגמלאי את הזכות לחשמל חינם. זקן אף דרש להחזירו לעבודה ולפצותו כספית. בין השאר טען זקן, כי עובדים של חברת החשמל באילת ביצעו עבודות חשמל בבאסטות לא חוקיות בטיילת בעיר. המאבק הגיע עד לבית הדין הארצי לעבודה, שקבע כי פיטוריו של זקן תקפים, אך הוא ימשיך לקבל חשמל חינם. עו"ד צחי הורביץ מסר השבוע בשמו של זקן: "מפסקי הדין בפרשה זו עולה בבירור, כי לא רק שהטענות כלפי מרשי בדבר גניבת חשמל לא הוכחו, אלא שחברת החשמל גם לא עשתה כל ניסיון על-מנת לבררן, מטעמים שנותרו שמורים עמה".

האבסורד הגדול מכולם הוא שתופעת גניבות החשמל מתרחשת גם בתוך חברת החשמל עצמה - וגם שם, כמובן, הדברים נסגרים בחדרי חדרים. מקרים כאלה מועברים בדרך כלל לוועדות בדיקה ומשמעת, ועונשו של הגנב הוא פיטורים ושלילת הזכאות לחשמל חינם. לעתים הדברים מסתבכים, וגולשים לסכסוכים בין העובדים, הוועד וההנהלה, ונגררים כמה שנים, כשחשוד בגניבה ממשיך לעבוד בחברה. למרות זאת, החברה בוחרת לא לעשות את המובן מאליו ולהגיש תלונה במשטרה על גניבה. לפני כמה שבועות נתפסה כנופיה שפעלה באזור הצפון וגנבה 150 מונים מעמודי חשמל ומבתים. בחקירה התברר שעובדים של חברת חשמל שיתפו עמה פעולה. "לא כל העובדים שלנו הם מלאכים, כמו בכל מקום אחר", אומרים בחברת החשמל, אך מדגישים שמדובר במקרים מעטים ובדרך כלל בעובדים זוטרים. אך גם בכירים בחברת החשמל מעורבים בגניבת חשמל, כאשר הם רוצים להגדיל את תקרת החשמל המגיעה להם בחינם. כיום יכול כל עובד חברת חשמל וגמלאי שלה לצרוך 18 אלף קילו-ואט בשנה, בשווי של כ-9,000 שקל. בבדיקה, שנעשתה במחוז חיפה לפני כשנתיים, התגלה כי 17 עובדים במחוז הצפון צרכו חשמל הרבה מעבר למותר, בדרך כלל באמצעות חיבורים בלתי חוקיים. אחד מעובדים אלה הוא בועז סקוירסקי, סגן מנהל מחלקה במחוז. המקרה של סקוירסקי הוא דוגמה לאופן שבו הדברים מסתבכים כשחברת החשמל מבקשת לסגור פרשיות מביכות בתוך החברה, במקום לעשות את הדבר הפשוט ביותר ולהפנות מקרים של חשד לעבירה פלילית לטיפול המשטרה. סוגיה זו אף עלתה בדוח ביקורת מקיף שנערך בחברת החשמל בעקבות המקרה. לפני כשנתיים מצאה חברת החשמל ששימוש בלתי חוקי נעשה במונה החשמל בביתו של סקוירסקי. לטענת החברה, בבדיקה מדגמית שנערכה בביתו בפברואר 2006 נמצא כי מונה החשמל חובל, והראה צריכה נמוכה ב-30% לפחות מהחשמל שנצרך בפועל. בבדיקה שנערכה נמצא, בין השאר, כי הגושפנקאות (אביזר ממתכת לסגירה הרמטית) הסוגרות את המכסה העליון של המונה היו חסרות, המכסה העליון של המונה היה פתוח, ודסקית המונה היתה חרוטה. סקוירסקי, מצדו, הכחיש את הטענות וטען שמדובר בעלילה שתפרו לו יריביו בוועד העובדים של החברה. בתחילת הפרשה הגיש סקוירסקי תלונה במשטרה בגין הפללה. בעקבות ממצאי הבדיקה עוכב קידומו של סקוירסקי בחברת החשמל, ומונתה ועדת בדיקה. הוועדה מצאה, בין השאר, כי מ-2000 חלה ירידה פתאומית ולא מוסברת בצריכת החשמל בביתו של סקוירסקי. כמו כן קבעה ועדת הבדיקה שהמונה נמצא בתוך הבית ואין אליו גישה, אלא באישורו של בעל הבית. הוועדה לא קיבלה את טענתו של סקוירסקי כי מישהו חדר לביתו בלי ידיעתו ו"טיפל" במונה. כמו כן ציינה הוועדה שבבדיקת פוליגרף שאותה יזמה חברת החשמל סקוירסקי לא נמצא דובר אמת כשענה לשאלה אם הוא או מישהו מטעמו ביצע את המעשה, ואם גנב חשמל באמצעות שינוי במונה החשמל בבית. לאור ממצאים אלה המליצה ועדת הבדיקה להקים ועדת משמעת בעניינו של סקוירסקי, אך היא היתה חלוקה בדעתה. נציגי ההנהלה דרשו את פיטוריו המיידים של סקוירסקי, ללא פיצויים, וביטול זכאותו לחשמל חינם. נציגי ועד העובדים התנגדו לכך בתקיפות. הוועדה הודיעה לסקוירסקי שבכוונתה להשעותו עד לבירור העניין, אלא שהוא פנה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה נגד הכוונה לנקוט בהליכים נגדו. בית הדין קבע שבעבודת ועדת המשמעת נפלו פגמים מהותיים, והוציא צו מניעה האוסר על נקיטת כל הליך נגד סקוירסקי. בהמשך הוקמה ועדת משמעת חדשה, שבימים אלו דנה בעניינו של סקוירסקי.

הסיפור של בורגר ראנץ' הפתיע כמה מבכירי חברת החשמל, שהתקשו להאמין כי חברה בעלת שם נקלעת לסיטואציה מוזרה מסוג זה. ישראל מובשוביץ', מנהל אגף השיווק בחברה, נזכר השבוע במקרה אחר שאירע לו כאשר היה סגן מנהל מחוז ירושלים בחברה. באחד הימים דיווח לו פקח ביחידת השטח על אדם עשיר וידוע שזומן למשרדו לאחר שנתפס כשהוא גונב חשמל. "לא יכול להיות", הגיב מובשוביץ' המופתע, "מה חסר לו?" הוא הורה לפקח לסגור את התיק בשקט, בתוך חברת החשמל, לאחר שהאיש העשיר התנצל ושילם את החוב. "זו בהחלט תופעה שחוצה מגזרים, ואנחנו לא רואים אותה רק אצל מעוטי יכולת", אומר איציק מיכאלי, הממונה על תחום גניבות החשמל בחברת החשמל. "לפעמים זה קורה כי אנשים לא רוצים לשלם חשבונות חשמל גבוהים. לעתים תושבי שכונות יוקרה מחברים בריכות שחייה לחיבור חשמל בלתי חוקי. במושבים מתפתחת תופעה של עסקים שנמצאים מאחורי הבית, ומתחברים באופן פיראטי לחשמל". על-פי הערכות של חברת החשמל, הגניבות גורמות לנזקים בהיקף 160 מיליון שקל בשנה - כ-2% מהכנסות החברה. מאחורי מרבית הגניבות עומדים עסקים קטנים ולקוחות פרטיים קטנים גונבים חשמל כאשר התשלום בעבורו מהווה חלק גדול מהמחזור הכללי של החברה. מנגד, יש עסקים שגונבים חשמל כדי לרמות את מס הכנסה, מפני שכך הם יכולים להציג חשבונות חשמל המראים שמחזור הפעילות שלהם נמוך ממה שהוא באמת.

ללקוחות שנתפסים יש אינספור תירוצים. "קודם כל הם אומרים 'זה לא אני'", מספר מיכאלי. "לפעמים אתה יושב עם לקוח, הכל מתועד, והוא אומר שהוא לא יודע מכלום. כשהוא בא עם עורך דין, אתה יודע שניצחת, ואז נשאר רק לשאול מה המחיר. ברגע שאנשים מבינים שאנחנו לא מתכוונים לקחת אותם בזינזאנה של המשטרה, זה נגמר בחישוב כספי, והם משלמים". דברי מיכאלי חושפים התנהלות בעייתית של חברת החשמל: על אף שגניבת חשמל היא עבירה פלילית, שעונשה שלוש שנות מאסר, ברוב המקרים החברה לא מגישה תלונה למשטרה ומחליטה לסגור מקרים של גניבת חשמל בשקט. כך יכול גנב החשמל להיות סמוך ובטוח שגם אם ייתפס, הוא לא יישלח לכלא, ואפילו תיק פלילי לא ייפתח נגדו. הפרשה תיסגר בתשלום חובו לחברת החשמל, לאחר בירור החשבון. במקרה שהחשוד בגניבה סבור כי הקביעה של חברת החשמל אינה הוגנת, הוא יכול לערער לרשות החשמל, הגוף המפקח על החברה. המקרים שמגיעים לבית המשפט הם אלה שלא נפתרו גם ברשות החשמל. בדרך כלל תובע החשוד בגניבה את חברת החשמל על גובה החשבון שהגישה. הגשת תלונה פלילית למשטרה על גניבת חשמל היא דבר נדיר ממש, והיא מתרחשת רק כאשר מאחורי הגניבה עומדת כנופיה מאורגנת, או במקרים שבהם עובדי חברת החשמל מותקפים. מדיניות זו מעוררת לא מעט תרעומת. "אנשים בתוך החברה לא אוהבים את זה", אומר עובד בחברת החשמל שביקש להישאר בעילום שם. "יש תחושה שחברת החשמל לא נוהגת בתקיפות מספקת כלפי גנבי החשמל". "זה לא האינטרס שלנו ללכת למשטרה או לבתי משפט", מודה מיכאלי. "האינטרס שלנו הוא להחזיר לקוחות שאבדו. המטרה היא קודם כל לסלק מפגעים בטיחותיים, ולהחזיר הכנסות לחברה. לא נכון להעמיס על המשטרה אלפי תלונות בשנה, כשיודעים מראש שהיא לא תטפל בזה. אנחנו לא רוצים להעמיס על תקציב המדינה הוצאות נוספות, ומשתדלים לפתור את זה בשקט". ובכל זאת, אנשי חברת החשמל לא מהססים להפנות אצבע מאשימה כלפי בתי המשפט. "לפעמים בתי המשפט לא מתייחסים ברצינות הנאותה לעניין של גניבת חשמל", מתלונן מובשוביץ'. "מסתכלים על חברת החשמל כעל מפלצת גדולה. לא רואים את העניין בחומרה, והרי בסופו של דבר מדובר במעשה פלילי. לצערנו, כשזה מגיע לבית המשפט, שופטים נוטים להקל בזה ראש".

כך או כך, גניבת חשמל כבר אינה עיסוקם של חאפרים או עבריינים בלבד. יותר ויותר אנשים מהיישוב מתייחסים בסלחנות לגניבה מהחברה הגדולה שעובדיה נהנים משימוש חופשי בחשמל, אף שבסופו של דבר הנפגעים הם כלל הצרכנים, שנאלצים לספוג את ההפסדים. "הבעיה היא שלא מתייחסים לתופעה כאל גניבה של ממש", מסביר אורי בן-נון, מנכ"ל חברת החשמל לשעבר. "אנשים חושבים שאם עובדי חברת חשמל מקבלים חשמל בחינם, למה שאחרים לא ייהנו?" לדברי מובשוביץ' ומיכאלי, אחת הסיבות לגידול שחל בשנים האחרונות בגניבת חשמל - "שימוש בלתי חוקי" (שב"ח) בעגה המקצועית - היא העלייה בתעריפים. כך מתפתחת תופעה של קבלני שב"ח: חשמלאים או אנשים עם חוש טכני מפותח, שמציעים לבעלי עסקים קטנים וללקוחות פרטיים "הנחה" בשימוש בחשמל תמורת תשלום מסוים, כך שלשני הצדדים הגניבה משתלמת. לפני חודשיים, לדוגמה, נתפסה בראשון לציון חוליה של שלושה קבלני שב"ח שסידרה "הנחה" לעשרות לקוחות בגוש דן. אחד מהחשודים הוא עובד בעיריית ראשון לציון, שעל-פי החשד תיווך בין מבצעי העבודה לבין הלקוחות, חלקם עובדי העיריה. "הם עשו הכל עם ציוד מקורי של חברת החשמל, וגרמו לה נזק של מאות אלפי שקלים", מספר רב פקד יורם סלקמן, ראש יחידת ההונאה של מחוז המרכז במשטרה. השיטות לגניבת חשמל רבות ומגוונות, אך באופן כללי נחלקות לשני סוגים: פגיעה באחת משלוש הפאזות המספקות חשמל (מתרחש בדרך כלל בעסקים, שם יש מונה תלת פאזי), או גרימת חבלה למונה עצמו. בשיטה הראשונה דרך הפעולה המקובלת היא הצלבת הפאזות המחוברות למונה, כך שמתוך שלוש הפאזות המחוברות אחת מנטרלת את השנייה, וצריכת החשמל שנרשמת נמוכה בשליש. כך אירע, על-פי החשד, במקרה של בורגר ראנץ'. חבלה במונה נעשית בדרכים שונות, כמו הכנסת חפץ זר לתוך המונה או חריטה עליו. שיטה מתוחכמת יותר היא הצבת מגנט מול המונה, כך שהדיסקית שבתוכו תסתובב אחורה במקום קדימה. החבלות השונות מהוות סכנה בטיחותית, ועלולות לגרום לשריפה או להתחשמלות. יש כאלה שמעזים ללכת רחוק הרבה יותר: בחברת החשמל מספרים על בעל בית מאזור הצפון, שהציב סביב עמוד חשמל הסמוך לביתו צריפי פח, וגידל בהם שלושה כלבי דוברמן אימתניים שמנעו גישה לעמוד. את החשמל לביתו הוא צרך לא מהמונה, אלא ישירות מהעמוד, ואנשי חברת החשמל נאלצו לפנות למשטרה.

בחברת החשמל אומרים שמאחורי מקרים רבים של גניבת חשמל עומדים נזקקים, שלא יכולים לשלם את החשבונות וגונבים בלית ברירה. זה הרקע לפרויקט מת"מ (מונה תשלום מראש) שנועד לחנך את הצרכנים לשימוש חסכוני יותר בחשמל המונה פועל באופן דומה למכשיר הטוק-מן הסלולרי: תשלום מראש בעבור השימוש, ללא צורך בתשלום חשבון חודשי. הלקוח ניגש לסניף הדואר או לחנות מורשית, וקונה קוד שאותו הוא מקליד במונה שבביתו. המונה ייפתח לשימוש בעבור הסכום שנקנה מראש, וכך הלקוח יוכל לעקוב באופן יום-יומי אחר צריכת החשמל, ויידע מתי לפנות לסניף הדואר הקרוב כדי לחדש את פעילות המונה. לדברי גרי שפר, האחראי על הפרויקט בחברת החשמל, השיטה הוכיחה את עצמה ברחבי העולם. שפר משוכנע שהפרויקט יצליח, על אף שניסיון שנערך באילת נכשל, אחרי שהחברה שהפעילה אותו פשטה את הרגל. בימים אלה משתמשמים במונה באופן ניסיוני 1,150 לקוחות בגוש דן, חיפה, טבריה וירושלים, והניסיון נחשב מוצלח יותר מקודמו. חברת החשמל קנתה 20 אלף מונים בעלות של כ-8 מיליון שקל, ובקרוב תחל בפרסומים והסברה לציבור הרחב. לדברי שפר, בחברת החשמל צופים ש-10% מהלקוחות יעשו שימוש במונים המיוחדים, בדומה לממוצע העולמי. בחברה חוזים כי שווי השימוש יעמוד על 800 מיליון שקל. בצפון אירלנד, מציין שפר, פרויקט המת"מ נחשב מוצלח במיוחד, ושיעור השימוש הוא 20%.

בשל העובדה שרוב התיקים של גניבות החשמל נסגרים בחברת החשמל או ברשות החשמל, מקרים רבים, חלק מהם בהיקפים גדולים, כלל לא מגיעים לידיעת הציבור, אלא כשחברת החשמל מחליטה לפנות למשטרה או לבית המשפט. לפני חודשיים הגישה חברת החשמל תלונה נגד בעל עסק להשכרת צימרים בירושלים. על-פי החשד, הוא גנב במשך חמש שנים 800 אלף קילו-ואט בשווי 400 אלף שקל. הפקחים גילו שהלקוח הצליח להגדיל את החיבור שלו לרשת החשמל באמצעים טכניים, מ-25 אמפר המחולקים לשלוש פאזות ל-40 אמפר. הוא עשה זאת על-ידי החלפת המפסק הראשי, שינוי הנתיכים וחבלה במונה. כיום נמצא התיק בהליכים משפטיים לקראת הכנה לתביעה. הליכים משפטיים מתנהלים גם נגד "מצפור נוף האגם", גן אירועים בטבריה שעל-פי החשד גנב חשמל בשווי 700 אלף שקל. בימים אלה מתבררות בבית המשפט השלום בנצרת תביעות הדדיות של חברת החשמל והחברה. לטענת חברת החשמל, מצפור האגם הגדילה את צריכת החשמל שלה באופן פיראטי בקיץ 2005, בשיא עונת האירועים. חברת החשמל אף ניתקה את הזרם לאולם. חברת מצפור האגם מכחישה מצדה כל שימוש בלתי חוקי. לטענתה, במשך שנים היא משלמת את חשבון החשמל כל חודש ובמועדו. מקרים אחרים, שבהם בית המשפט כבר הכריע, מלמדים על השיטות המגוונות של גניבות חשמל על-ידי עסקים, ועל התירוצים השונים שמביאים בעלי העסקים להגנתם. ב-2005 פסק בית המשפט בתביעה שעסקה בגניבת חשמל במאפיה ברחוב בלפור בבת ים. חברת החשמל גילתה כי המונה נפתח ונסגר שלא על-ידי מורשה מטעמה. בבדיקה התגלה כי שני סלילי מתח נחתכו, כך שהמונה רשם צריכה של פאזה אחת במקום שלוש. בחישוב שערכה חברת החשמל נמצא כי המאפיה חייבת לחברה 90 אלף שקלים. בעלי המאפיה טענו שהם לא ביצעו כל פעולה בלתי חוקית במונה. לדבריהם, צריכת החשמל בחנות ירדה עקב התייעלות, אחרי שעברו משימוש בתנורי אפייה הפועלים על חשמל לתנורי אפייה הפועלים על גז. בנוסף, כך נטען, הם החליפו שלושה מקפיאים ישנים, שצרכו כמות גדולה של חשמל, במקפיא אחד גדול. אלא שבעדותם לא הביאו בעלי המאפיה קבלה או ראיה אחרת לרכישת תנורי גז או מקפיא. עובד המאפיה אמנון חסיד העיד כי הפלומבות (אביזר המותקן על סגר) הסוגרות את המונה היו מאולתרות. הוא סיפר כי במבט מרחוק נראה שהפלומבות במקום, אך עיון מעמיק העלה שחיבלו בפלומבה, וכך גם בדיסק שבמונה עצמו. בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה, וחייב את בעלי המאפיה לשלם 50 אלף שקל. ב-2003 הורשע בעל מאפיה מתל אביב בגניבת חשמל. על-פי הכרעת הדין, הוא ניתק את מעגלי הזרם בארון חשמל, וחיבר כבל זר שבאמצעותו השתמש בחשמל שלא נמדד בארון. בודק המונים של חברת החשמל העיד כי הראה לבעל המאפיה את החבלה שנעשתה בארון החשמל, והוא טען שהוא אינו מבין בתחום וכי המערכת טופלה על-ידי חשמלאי מעזה. בעל המאפיה טען גם במקרה זה שהקטנת צריכת החשמל נבעה משימוש במכשירים שמופעלים בגז, ולא כתוצאה מגניבת חשמל. השופטת לא קיבלה את טענתו.

גניבת תשתיות נהפכה בשנים האחרונות לתופעה נפוצה, ורשויות האכיפה מתקשות להתמודד עמה. מדובר בעיקר בגניבת מתכות וציוד חשמלי, כמו שנאים וכבלים. ריבוי הגניבות מיוחס בעיקר לעלייה התלולה במחירי חומרי הגלם בישראל ובעולם. מלבד הפגיעה בתשתיות החשמל, הדבר גורם לפגיעה קשה בתשתיות הטלפון. בזק דיווחה לפני חודשים ספורים כי ב-2007 נגרם לה הפסד של 5 מיליון שקל, כתוצאה מגניבת כבלי נחושת תת-קרקעיים, דבר שגרם לניתוקם של קווי טלפון רבים. בהודעה שפירסמה החברה נטען כי רוב הגניבות התבצעו באזור הצפון. בשנים קודמות התרחשו רוב גניבות הכבלים בנגב, והסחורה הגנובה נמכרה בעיקר לסוחרים מהגדה. תופעה חמורה אחרת בתחום התשתיות היא גניבת מים, שממנה סובלים תאגידי המים ברשויות המקומיות, בעיקר באזורים שבהם יש בנייה בלתי חוקית. לדברי יו"ר חברת הגיחון בירושלים משה קלצ'ין, היקף גניבות המים בעיר מוערך בשלושה מיליון קוב בשנה, ששוויים כ-20 מיליון שקל. מרבית הגניבות מתרחשות במזרח העיר. הבשורה הטובה היא שחברת מקורות לא סובלת כמעט ממקרים של גניבת מים. עם זאת, החברה מדווחת על נזקים של מיליוני שקלים בשנה כתוצאה מגניבת מתכות באתריה ברחבי המדינה.