ימים מורכבים ומאתגרים עוברים על החברה הישראלית, ימים של מחאה משמעותית בעקבות תהליכי הרפורמה המשפטית החשובה והנדרשת מאוד, בעקבות סירוב חלק משמעותי מהאליטות לקבל את תוצאות הבחירות הדמוקרטיות שהעניקו לימין ניצחון מובהק. בעת כתיבת שורות אלה טרם תמו חותמי הפשקווילים של ארגונים, עמותות, התאגדויות, חברות, כשנדמה שהפשקוויל האחרון מוצה, ניצב פשקוויל נוסף, כל הארץ פשקווילים. זוהי דמותה של הדמוקרטיה התוססת בעלת החוסן, האיתנה. דמוקרטיה המכילה חופש ביטוי, זכות ההפגנה, זכות השביתה, כבוד האדם, חרות, צדק ושיווין. בעוד מדינת ישראל שקועה עד צוואר בענייניה הפנימיים, יש מי שעומדים בצד וצופים במאבק המתנהל ברחובות הערים, שומעים את הקריאות למרי אזרחי, למלחמת אזרחים, למרד מיסים, לסירובי פקודה ולהשבתה כללית, בעוד השסע מתרחב ומעמיק, ומייחלים לפרימות נוספות במארג המיוחד שהיה סימן ההיכר של החוסן הישראלי. שומעים את גידולי המים המאיימים לרדת ממדינת ישראל, להיות גולים בארץ נוכרייה, להקיא את עצמם מהמולדת היחידה של היהודים בעולם כולו, חוככים ידיים בהנאה על בריחת משקיעים, הוצאת כספים מהמדינה למדינות זרות. הצופים מהצד מביטים בהשתאות בהתגייסות הכללית של התועמלנים בתחפושות, החל בהדהוד התקשורת ועד לגנרלים בדימוס, מניפי הדגלים השחורים ומנופפי גלימות המשפט הזועמים, האקדמאים בעלי הדעה האחידה, מאיימי ההייטק, ומאיימי אי-הציות. הדמוקרטיה הישראלית הנפלאה, מכילה את כל חותמי הפשקווילים, את כל דורשי התיקונים, את כל המוחים, את המאיימים, את הנוטשים, את נפולת הנמושות, את כולם. בזמן שבמדינת ישראל מנסה הממשלה הנבחרת באופן דמוקרטי וברוב מובהק לקיים את הבטחותיה למיליוני בוחריה, בזמן שסרבני ההכרה בלגיטימיות בחירת רוב העם, מוחים, עומדים אויביה ומבקשי רעתה של מדינת היהודים היחידה ונזכרים בדברי הארכי מחבל, השייח' חסן נסראללה שנאם לפני 23 שנים, בעיירה בינת ג'בייל, יום למחרת נסיגת צה"ל מלבנון בחגיגות הניצחון של החיזבאללה. כה זיהה אז הארכי מחבל נסראללה: "יש לה (לישראל) נשק גרעיני והכוח האווירי החזק ביותר באזור, אבל באמת שהיא חלשה יותר מקורי עכביש". החברה היהודית-הישראלית הוכיחה שוב ושוב כי היא קורצה מדבק מיוחד, עוצמתי, דבר הסולידריות והערבות ההדדית, דבק שעמד בכבוד בשעות מבחן, ברם נדמה כי בעשור האחרון השסע העמיק, התהום נפערה, הגשרים הגדולים נסדקו והמכנה המשותף כבר לא כל כך משותף. גם בוועידת מינכן לביטחון, הוועידה החשובה בעולם בתחום הביטחון והחוץ, המכנסת תחת כנפיה נציגים משבעים מדינות לדון בנושאים ביטחוניים ברמה העולמית, ועידה אשר תציין השנה שישים שנה היוסדה מקשיבים לתהליכים המתרחשים בקרב החברה הישראלית. לראשונה, מאז היוסדה הכירה הוועידה בראש ממשלת הרשות הפלשתינית, מוחמד אשתייה, כראש ממשלת מדינת פלשתין, במעמד זה יסתובב אשתייה בקרב נשיאים, ראשי ממשלה שרי ביטחון מכל העולם ובהם השר יואב גלנט, בכינוס חשוב זה. "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד" נכתב במגילת אסתר שנקרא בשבועות הקרובים, כשהחל המן הרשע לבקש להרוג, לאבד ולהשמיד את כל יהודי הממלכה. התרופה לאסון שהתרגש על העם המפורד השרוי במחלוקות, המתנכר איש לאחיו, החיה קריאתה של אסתר למרדכי, "לך כנוס את כל היהודים", הניצחון, ידעה אסתר יבוא רק מכוח האחדות, מכח ה-ביחד. מבקשי רעתה של מדינת ישראל חשים יותר מתמיד בתהליכים המפרידים המתרחשים בחברה הישראלית, גם אלו היודעים כי בכוח הטיל והמטוס לא יוכלו למדינת ישראל מבינים את מה שחלק גדול, לדאבון הלב, אינו מבין, הפגיעה האנושה במכנה המשותף עליו כולנו עומדים יכול להוביל חלילה, לבכייה לדורות. זהו הזמן לאחדות, לא לאחידות, זהו הזמן לשיח מאחה, מחבר, לבניית הגשרים שנסדקו בשנים האחרונות, זהו זמן לקבל את תוצאות הבחירות ולהצטרף לעשייה בכל התחומים למען עוצמתה וחוסנה של החברה הישראלית. מבקשי רעתנו ממתינים בצד, מביטים במלחמות היהודים ובוחנים את שעת הכושר, בוועידת מינכן לביטחון, כבר בטוחים בהתפוררות הפנימית.