מבט קצר על שוק הנדל"ן העולמי חושף תמונה מפתיעה המראה שדווקא בעולם בו הריביות עולות - מחירי הדירות נמצאים בירידה. מדינות כמו ארצות הברית ובריטניה, שבשנים האחרונות מחירי הדירות עלו בהן בצורה משמעותית - מראות נכון לעכשיו ירידה שעומדת כבר על כ-5%, ונתונים דומים ניתן לראות במדינות נוספות בעולם. המסקנה המתבקשת היא שבישראל בה לא שונה בהרבה מהמצב בעולם ולמרות התחזיות הפסימיות, הסבירות היא שהנתונים הקיימים לא יימשכו לאורך זמן. סביר להניח שנראה עלייה בעסקות המכירה ברמת מחירים נמוכה עוד לפני שהריבית תתייצב, ואפילו תרד. מבחינת מכירה של דירות חדשות הגענו לשפל, ומשם אפשר רק לעלות. על-פי הנתונים ניתן לראות כי עקב עליית הריבית במשק, מלאי הדירות החדשות שעומדות ריקות רק הולך וגדל, בזמן שמשקי הבית אינם ממהרים לרכוש דירות כמו פעם מישהו יצטרך למצמץ ראשון ולפעול - האם אלה יהיו הקבלנים שיורידו מחירים או משקי הבית שיחזרו לרכוש דירות - רוב הסיכויים שיהיו אלה הקבלנים. נדמה שהפתרון בטווח הקצר יגיע מכיוון היזמים והקבלנים, לאחר שאלה יפנימו שמדובר בתקופה שתימשך מספר חודשים ולכן עליהם להיות אלה שעושים את הצעד המתבקש ולהביא להורדת מחירים. מחירי הדירות בטווח הקצר אינם תלויים בביקוש והיצע אלא בריביות ובהלך הרוח של משקי הבית. הדבר מחייב תוכנית שתספק פתרון לטווח הארוך, ולא רק לעתיד הקרוב. בטווח הארוך ההיצע אכן נכנס כשיקול חשוב שיש לקחת בחשבון, שכן היצע הדירות בישראל כיום גדל אבל לא מספיק. ההיצע אומנם תואם את הדמוגרפיה של מדינת ישראל אך עדיין לא נבנות מספיק יחידות דיור שתתנה מענה עתידי לביקוש העולה בעקבות הגידול הדמוגרפי. איתותים של ירידה באינפלציה האינפלציה שעומדת כעת על כ-5% כבר מראה איתותים של ירידה, כפי ששניתן לראות שקורה בארצות הברית וברחבי אירופה. יש לזכור שאין מדובר בנתון חריג או קיצוני שכן בשנות ה-90 של המאה הקודמת האינפלציה עמדה באופן קבוע בין 2-3% והבנקים המרכזיים שמרו, ממש כמו היום, על ריביות בהתאם. אין זה משנה כלל מה היה הגורם שהביא למצב של האינפלציה הגבוהה בו אנו נמצאים כרגע - מחירי האנרגיה, המשבר באוקראינה, הקפאת הייבוא מסין - כל אלה הינם גורמים זמניים שייעלמו ומה שימשיך להזין את האינפלציה לאורך זמן הוא עלויות השכר, שעולה נכון להיום בקצב של 4.5% ולא תומך בחזרה של האינפלציה ל-2% . האינפלציה תישאר על יותר מ-2.5% בממוצע לאורך זמן, והדרך היחידה לטפל בה היא באמצעות הריבית. בנק ישראל קרוב מאוד לנקודה שבה יפסיק להעלות את הריבית, אולי תהיה עוד עלייה נוספת השנה אבל היא תהיה האחרונה לתקופה זו. השאלה היא לא מתי הריבית תגיע ל-4%, אלא כמה זמן היא תישאר שם. ואכן, נתונים מוכיחים שכלכלות מתפקדות היטב בריביות גבוהות בדומה לכלכלה של ארצות הברית שעמדה בשנות ה-90 של המאה הקודמת על 5%, אך למרות שאין מדובר בריבית חריגה ומכיוון שהאינפלציה לא תרד כל כך מהר מתחת ל-2.5% הדגש צריך להיות על כך נקיטה בפעולות נרחבות ולאורך זמן על-מנת לייצר שינוי של ממש. באשר לרמת שכר הדירה נראה כי זה ימשיך לעלות בחודשים הקרובים עד לעצירה שתיגרם על-ידי האטה. במקביל, מחירי הדירות לרכישה יתחילו לרדת ויביאו לאיזון ברמות שכר הדירה במשק.