"נתניהו בטוח שיש אצלי קונסיליום לפרסומים נגדו"

על חוק ישראל היום אמר מוזס, כי המטרה הייתה ליצור תחרות הוגנת בין העיתונים, בכך שלא ניתן יהיה לחלק חינמונים; ישראל היום לא היה החינמון היחיד, העיר, אם כי לבטח הבולט שבהם. "בשום נקודת זמן לא הייתה כוונה למישהו אצלנו בעיתון לגרום לכך שישראל היום ייסגר", טען. "להערכתנו המטרה של החינמון לא הייתה להרוויח כסף כמו כל עסק מסחרי, אלא נועדה לשרת צרכים פוליטיים של ראש הממשלה. הערכנו שעל-פי פעילות החינמון, אין כל בסיס כלכלי שמאפשר את פעילותו כפי שהייתה" – גם משום שמחירי הפרסום בו היו בתעריפי היצף והם משכו כלפי מטה את הענף כולו. על פגישותיו עם נתניהו ב-2014 אמר מוזס, כי נתניהו אמר שיבדוק את האפשרות להשאיר בחיים את חוק ישראל היום, אך לאחר מכן אמר שבדיקתו העלתה שאין אפשרות כזאת. מוזס טען שלא התאכזב, משום שהעריך שאין לכך סיכויים ממשיים, ומשום שממילא התנגדותו הגורפת של משרד המשפטים דנה את החוק לדחייה עד לאחר הבחירות במרס 2015. להערכתו, נתניהו ציפה לקבל בתמורה "סיקור אוהד", אם כי הוא אינו יודע למה הכוונה במונח זה והאם ידיעות נתן בפועל סיקור שכזה באותה עת. החוקרים ציטטו את דבריו של מוזס לנתניהו בפגישתם, ולפיהם יוכל להבטיח שיהיה ראש הממשלה ככל שיחפוץ נתניהו. מוזס השיב שאמר "הרבה דברים שלא התכוונתי אליהם. יחסי האמון בינינו היו ברמה נמוכה במיוחד, ולכן מבחינתי נאמרו דברים שהערכתי שלא יקוימו על ידי. אני מעריף שגם מצד נתניהו נאמרו דברים שהוא לא התכוון שיקוימו". הוא דחה את טענת החוקרים לפיה מדובר בהבטחת סיקור אוהד תמורת ביטול חוק ישראל היום, ושב ואמר שהאינטרס של העיתון היה לשקף מגוון דעות. מוזס אישר, כי העריך שנתניהו עומד מאחורי פניות לבדיקת היתכנות רכישת ידיעות אחרונות – הן בשנת 2015 מול פול מרינלי, נציגו של לארי אליסון (מייסד אורקל), והן מספר שנים קודם לכן מול קבוצת אקסל שפרינגר הגרמנית. "מבחינתו כל אחד אחר עדיף שיהיה בידיעות אחרונות ולא אני", הסביר. "הוא העריך שזה עשוי לשרת את האינטרסים שלו".

בתחילת החקירה סירב מוזס לענות על שאלות החוקרים, באומרו שהוא רוצה לשמור על דיסקרטיות מגעיו עם נתניהו. הוא ביקש להיוועץ בעו"ד נוית נגב, החוקרים אפשרו לו להזמין אותה אך המשיכו לשוחח עימו למרות שאמר להם שהיא יעצה לו לשמור על זכות השתיקה עד שישוחחו. החוקרים לחצו על מוזס למסור גרסה ובין השאר אמרו, כי שתיקתו עלולה להוביל אותם לבקש להאריך את מעצרו בנימוק של שיבוש החקירה – מה שיגרום לכך שמעצרו ייוודע לכל. "חלילה בעל העיתון מספר אחת בישראל עצור ונלקח להארכת מעצר, זה משפיע רבות, גם כלכלית, תדמיתית", אמר ניצב-משנה מומי משולם. "חשוד אחר אולי היה פה עם אזיקים". לדברי משולם, מוזס צריך לחשוב על האינטרס שלו ולא לשכב על הגדר בשביל נתניהו. בהמשך אמר משולם: "ביום שאנחנו נחשוף את החומר שיש לנו נגדך, אתה תהיה בשוֹק. באחריות, אתה תהיה בשוֹק. לא תוכל להסתכל לא בעיניים שלי, לא בעיניים של [רב-פקד] דני [יופה]. כרגע בחדר החקירות, אבל מעבר לזה כשתצא, לא יודע מתי. אתה לא תאמין על כמות החומר המגוונת שהצטברה נגדך". משולם הוסיף: "אם אתה נשאר ככה [שומר על זכות השתיקה], המפעל חיים של המשפחה שלך לדורותיה [ידיעות אחרונוות] קורס. ואני לא אומר את זה כססמה". מוזס ענה לכל שאלות החוקרים לאחר שהתייעץ עם נגב במשך כשעה. הוא אמר כי הפגישות הראשונות עם נתניהו – בתחילת 2013 – היו בתיווכו של מנכ"ל ידיעות ספרים, דובי אייכנוולד, "שהיה בזמנו מקורב לביבי". בפגישות אלו, כאמור, ביקש נתניהו את סיועו של מוזס בהקמת קואליציה עם בנט ולפיד. מוזס השיב שאין לו השפעה עליהם, "אבל הוא לא כל כך האמין לי". מבחינתו-שלו, הוסיף, המטרה הייתה להסדיר את היחסים העיתונאיים מול נתניהו, אך הדבר לא עלה יפה.

על חוק ישראל היום (נושא השיחות בסוף 2014) אמר מוזס, כי היה ידוע שנתניהו מעורב בהקמת העיתון אשר "הוקם בשבילו". בפגישותיהם הוא ביקש ממנו למצוא דרך להבטיח תחרות הוגנת, אשר תבוא לידי ביטוי בכך שייגבה סכום כלשהו תמורת ישראל היום, כך שהתחרות בענף תהיה הוגנת – גם מול חינמונים עתידיים. מוזס טען, כי לא ביקש מנתניהו לתמוך בחוק ישראל היום, שכן החוק היה עובר בכנסת גם בלא תמיכה שכזאת. "אני לא מציע לו שום דבר בתמורה", הדגיש, אלא רק יחסים כמו עם יתר אמצעי התקשורת. האינטרס של נתניהו היה שדעותיו יבואו לידי ביטוי בקבוצת ידיעות, אם יפסיק את החרם עליה – וזאת בלא כל קשר לחוק ישראל היום, טען; נתניהו לא עשה צעד כלשהו בכיוון זה. הוא העיר, כי נתניהו ייחס בשעתו את נצחונו בבחירות 1996 לכותרת בידיעות אחרונות, ולפיה הוא גבר על שמעון פרס בעימות ביניהם. לדברי מוזס, "אני גדלתי על תחרות עם מעריב. מבחינתי תחרות היא טובה גם לנו. היא עושה את האנשים יותר טובים. אנחנו צריכים תחרות, אבל מה זה תחרות הוגנת? מבחינתי תחרות הוגנת זו תחרות על התוכן, איזה עיתון מביא ידיעות יותר טובות, כתבות יותר טובות, דברים יותר טובים. לא מי שיש לו אין-סוף כסף ויכול [לפעול] בצורה שהכלכליות לא חשובה, הוא יכול להפסיד כמה כסף שהוא רוצה ובכך לפגוע בכל אמצעי התקשורת האחרים בארץ, כולל בנו". תחרות הוגנת הייתה יכולה להיות מושגת אפילו אם ישראל היום היה נמכר במחיר סמלי, הוסיף. לטענת מוזס, נתניהו יצר בשיחות ביניהם את הרושם, שהוא מעוניין שיוכל להתערב בתכני ידיעות אחרונות "בצורה יותר מהסבירה". מוזס אמר שכל ראש ממשלה יודע לדבר עם העורכים והכתבים הבכירים, אך נתניהו ציפה שיקבל בידיעות יחס דומה לזה שבישראל היום, עם יכולת לקבוע מה ייכתב ומה יהיו הכותרות. להערכת מוזס, נתניהו הבין שההשפעה של ידיעות גדולה בהרבה מזו של ישראל היום. לפני כן אמר מוזס, כי לעולם לא ימכור את היושרה של ידיעות בעד כל מחיר שהוא. הוא גם אמר כי ב99.9% מהמקרים הוא רואה את ידיעות רק כאשר הוא מגיע בבוקר לביתו. "אין לי מחשב שאני יכול לראות את העיתון. אני לא רואה את זה לפני", הצהיר.

כאשר פנו החוקרים לשאלות על מכירה אפשרית של ידיעות, הדגיש מוזס שחשוב לו במיוחד שנושא זה לא ידלוף. הוא תיאר בהרחבה את המגעים עם מרינלי, ואמר שהם נוצרו בתיווכו של ארי הרו – לשעבר ראש הסגל של נתניהו; מוזס העריך שפנייתו של הרו הייתה בשליחותו של נתניהו. מוזס ומרינלי נפגשו ושוחחו פעמים רבות ומוזס מעריך שנתניהו היה מעודכן באמצעות ארנון מילצ'ן. העסקה לא יצאה לפועל, כי מרינלי סבר שהמחיר גבוה מדי. לדברי מוזס, נתניהו אמר לו בשיחותיהם שכדאי לו למכור את ידיעות אחרונות, משום שערכו עומד לרדת בשל ההתפתחויות הטכנולוגיות. משולם: "הוא מתעב אותך, מה אכפת לו?". מוזס: "הוא רוצה שאני אמכור, שיהיה מישהו אחר, רק לא אני. הוא רוצה לתת לי 'מוטיבציה' שאני אמכור, שיהיה מישהו אחר". משולם: "ואתה מצפה שהוא יעזור לך במכירה הזאת?". מוזס: "שיעזור לי במכירה הזאת". משולם: "אז יכול להיות שזה שילוב אינטרסים מדהים". מוזס: "הוא יכול רק לקלקל". משולם: "הוא נפטר ממך ואתה יכול אולי לקבל מחיר טוב לעיתון ולהיפטר. שילוב אינטרסים מדהים". מוזס: "לא". מוזס סיפר על מגעיו עם ג'יימס פאקר, אמר שהוא ידע על ידידותו עם נתניהו, אם כי לא ידע שהתעניינותו בידיעות הייתה בהמרצתו של נתניהו. האפשרות שפאקר ירכוש את ידיעות ירדה מן הפרק במהירות, לאחר שיחה או שתיים קצרות מאוד ובלא שהגיעו לשלב המספרים, העיד. "מילצ'ן? הלוואי שהיה רוצה לקנות את העיתון", הוסיף מוזס, ואמר שהאפשרות עלתה "אפילו לא [ברמה של] שיחות סלון". החוקרים ציטטו למוזס מתוך הקלטות פגישותיו עם נתניהו, כולל אמירתו לפיה טיפל בבנט עבור נתניהו – דהיינו דאז לפרסומים נגדו. משולם אמר שמדובר בשיחות של "קח ותן, חד-משמעית" והמשיך: "תעזור לעצמך בכנות, נוני, ותהיה פתוח – ולא לנו. אל תעשה את זה כואב מבחינתך. אל תמעיט ביכולת שלנו להעמיד מולך מראה מאוד בעייתית". מוזס: "אני לא ממעיט". משולם: "תסמוך עלי, אנחנו יודעים לעשות את זה טוב מאוד". מוזס: "אני בטוח". משולם: "יש בעייתיות בשיחות האלה, אז אני אומר עוד פעם: נוני, תחשוב על האינטרס שלך". מוזס: "אני חושב רק על האינטרס שלי". משולם: "מה שאתה עושה, אתה פוגע בעצמך עוד יותר. תן לנו את הקרדיט הזה". מוזס: "אני נותן". משולם שב וטען שמדובר ביחסי קח ותן, ואילו מוזס אמר שאינו זוכר מה נאמר בשיחה שנתיים לפני כן והאם אכן מילא את בקשותיו של נתניהו. משולם טען, שבפגישה השנייה גילה מוזס שנתניהו הוליך אותו שולל: קיבל את התמורה בדמות מתקפה על בנט, ולא סיפק את הסחורה בדמות חוק ישראל היום. "ממש עבד עליך, עשה לך בית ספר", אמר משולם. מוזס: "אתם אומרים את זה. פה אנחנו מסכימים". משולם: "האכזבה שלך, אמרת את זה גם ל-ארי [הרו], האכזבה שלך הייתה טוטלית". מוזס: "פה אנחנו מסכימים". משולם: "עבד עליך". מוזס: "נכון". בהמשך אמר מוזס, כי ידע מי שנתניהו מוליך אותו שולל ולא האמין שיש סיכוי שנתניהו יקדם את החוק. "מנקודה כלשהי בשיחות לי היה ברור שהדיבורים זה סתם", אמר בהמשך. עם זאת הדגיש מוזס, כי בשום שלב בפגישות לא הרגיש מאוים מכיוונו של נתניהו.