הַשִּׁיבָה לְבֶּרְגֶן-בֶּלְזֶן

לקראת יום השואה והגבורה, מקדיש יעקב ברזילי, ניצול מחנה הריכוז ברגן-בלזן, את שירו, "השיבה לברגן בלזן", לשורדות ולשורדים - באיחולי קריאה זוכרת: "לֹא בִּקְרוֹנוֹת קוֹטְלֵי אָדָם נָסַעְתִּי, לֹא בְּרַכֶּבֶת דּוֹהֶרֶת בְּכִוּוּן אֶחָד מְרַחֵף הָיִיתִי בְּרֶכֶב שָׁמַיִם לִפְגֹּשׁ אֶת אָבִי, שֶׁעֲצְמוֹתָיו מְדַשְׁנוֹת אֲדָמָה אֲרוּרָה וְאֶפְרוֹ מְשַׁיֵט בִּנְהָרוֹת. אֲסַפֵּר לוֹ שֶׁלֹּא נֻתְּקָה הַשַּׁלְשֶׁלֶת, שֶׁהַאַייזְנֶרִים מִתְרַבִּים וְהַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר לֹא מִתְחַבְּאָה. אָזַמְזֵם בְּאוֹזְנָיו תְּפִלָּה שֶׁהָיָה שָׁר לִי בַּיַּמִים הַנּוֹרָאִים: "בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵבוּ וּבְיוֹם צוֹם כִּפּוּר יֵחָתֵּמוּ" וְהוּא יְלַטֵּף אוֹתִי בְּזִכְרוֹנוֹת יַנִּיחַ עַל כְּתֵפַי גַּעְגּוּעִים וְיִשְׁאַל בְּלִי אוֹמֶר, בְּעֵינָיו "מָתַי אֵאָסֵף אֶל אַדְמַת אָבוֹתַי"? וַאֲנִי אֶאֱסֹף אֶת אַבָּא עַל כֹּל חֲלָקָיו וְאַרְכִּיב אוֹתוֹ מֵחָדָשׁ אַעֲמִיק עַד קַרְקָעִית הַיְקוּם אֶצְלֹל בִּנְהָרוֹת לְהָבִיאוֹ, אֶל אֶרֶץ אָבוֹת".

היישר מהמקפצה

סליחה, טעיתי. כתבתי בטורי הקודם, שהאתנן הראשון, שתקבל חונטת הגנרלים על ההפיכה הצבאית שביצעה למען השל̤ט עלינו ללא-מצָרים את חונטת המשפט, תהיה הקלה בפסק-דין בג"ץ בעניין תוספות הרמטכ"ל השערורייתיות; והנה - המנה הראשונה באתנן הייתה, בפועל, סגירת תיק המימד החמישי, אחרי שהמשטרה והפרקליטות ניהלוהו ברשלנות ובחוסר עניין, שהצביעו מראש על כוונתן הזדונית למסמס את התיק - כהרגלן, בכל הקשור לאנשי שלומן (עיינו בערך רות דוד). בקיצור - ארבעה מיליוני שקלים הוענקו לחברה שבני גנץ עמד בראשה, ובין חברי הנהלתה היה רם בן-ברק. הציבור אמור לבלוע את הרפש, שהאכילו עמית איסמן, פרקליט המדינה, ולשתוק - כי הגנרלים הצליחו בלי ירייה אחת להציל את הדמוקרטיה עאלק, שמנהלות חונטת המשפט וחונטת הגנרלים, שמשתפות פעולה נגד העם בישראל בכל המישורים. במארס 2019 פרסם מבקר המדינה דוח, שבמסגרתו תוארו, בין היתר, כשלים, הנוגעים להתקשרות (ללא מכרז) בין משטרת ישראל לבין חברת המימד החמישי, שנועדה לבחון התאמה של פלטפורמה טכנולוגית של בינה מלאכותית לעבודת המשטרה ולהטמעתה במשטרה. באי-רצון נפתחה בדיקה, שהפכה לחקירה פלילית, וכעת - לבדיחה. בתחילה ניהלה משטרת ישראל את החקירה, והיועץ המשפטי החליט להעבירה לרשות התחרות. הרשות בליווי פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי), חקרה משך כארבע שנים חמישה-עשר עובדים בממד החמישי וכמה שוטרים, אך לא את רוני אלשיך, המפכ"ל, ולא את בני גנץ. לבסוף אימץ פרקליט המדינה את המלצות פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) ומשנהו לעניינים פליליים, לסגור את התיק נגד החשודים בשל עילות שונות ומשונות. תוך כך, התעלם איסמן מחומרת הפרשה, מהיעלמות קניין רוחני של המשטרה (מידע פילי ומודיעיני על כל אזרחי ישראל), ובעיקר מהעובדה, כי המימד החמישי ניסתה למכור את התוכנה לקטר, ללא כל אישור ממשרד הביטחון, והפעילה לשם כך בשכר את גנרל ג'ון אלן האמריקני. במעשיה על המקפצה שוב הדגימה מערכת אכיפת החוק את הידוע לכל - ההחלטה להעמיד לדין בישראל אינה תלויה בעובדות אלא בזהות החשוד. לדעתי, אין זה סוף-פסוק, והפרקליטות הולכת להיכנס לקרב קשה ומתיש מול אנשים, שהשקיעו את השנים שבזבזה במתכוון הפרקליטות, בלימוד הפרשה ובאיסוף שיטתי של מסמכים ושל עדויות על גיבוריה.

גיבור

באסרו-חג פסח ייחנך בצופים שבשומרון פארק "האחים" על שם אלישע איבזוב (שמואל), לוחם לח"י, וזו הזדמנות לספר בגבורתו. איבזוב נולד בברית-המועצות, ובהיותו בן שנה עלתה משפחתו ארצה. הוא הצטרף למחתרת לח"י בשנת 1945. השתתף בפיצוץ בניין הסראיה (שבו שכנו מוסדות השלטון העות'מני והבריטי) בכיכר השעון ביפו בארבעה בינואר 1948. בבניין ישבה באותו הזמן מִפקדת הכנופיות הערביות. איבזוב ורחמים חכמוב (ריגולטו), לוחמי לח"י, התחפשו לערבים, ובתיעוד מזויף עברו את מחסומי הביקורת, נכנסו ליפו, והעמידו משאית טעונה בחומרי נפץ ליד המפקדה הערבית. שומרי הבניין חשדו בהם, ירו ורדפו אחריהם, אך איבזוב וחכמוב הצליחו להימלט בשלום לתל אביב. בניין הסראייה נהרס כליל, וקבר תחתיו כשבעים פורעים ומנהיגיהם. הפעולה השפיעה קשות על המוראל של ערביי יפו. בחמישה במארס 1948 יצא איבזוב במשאית נפץ לאזור שכם, כדי לפוצץ את מפקדתו של פאוזי קאוקג'י, מפקד צבא ההצלה הערבי. במחסום באזור הכפר טייבה - כיוון שמורה הדרך הערבי בגד בו - נעצר איבזוב, נחקר, ועונה. כשאיבזוב לא שב, כעבור כשבוע, הבינו מפקדיו, שמשהו השתבש בתוכנית. לח"י חטף נכבדים ערביים מהכפר שייח' מוניס כבני-ערובה לשחרורו, אך איבזוב הוצא להורג קודם לכן. לפירוק מטען החבלה הובאו שני מומחים בריטיים לחומרי-נפץ (השניים, שהיו אחראים לפיצוץ ברחוב בן-יהודה בירושלים). המשאית התפוצצה, והשניים נהרגו, ועמם שני בריטים וכמה ערבים. לאחר הפיצוץ נשפט איבזוב, הוצא להורג, וגופתו נטמנה במערה בפאתי הכפר חנין. לאחר קום המדינה פעלו בני משפחת איבזוב, בעזרת אלוף הרב שלמה גורן, הרב הראשי לצה"ל, לאתר את גופתו, ולהביאה לקבורה במדינת ישראל. אלישע איבזוב נטמן בסוף ספטמבר 1950 בחלקה הצבאית בבית-העלמין נחלת יצחק בתל אביב. היישוב צופים ליד קלקיליה נמצא על גבעה, שמתחתיה הוסגר אלישע איבזוב לרוצחיו.

פוטש

למרות הכחשות "המוסד", אני (הידוע כטיפוס שלילי מיסודו) מאמין לדיווח על הדלפה מהפנטגון, שבכירים בארגון עודדו מפגינים נגד הרפורמה המשפטית ועובדים במשרד להשתתף בהפגנות. ראו, למשל, ראיון עם דוד מידן, בכיר-גמלאי של "המוסד", שהגיב בסוף פברואר על האישור, שנתן, בניגוד לתקנון שירות המדינה (תקשי"ר), ראש "המוסד" לאנשים לא-בכירים בארגונו להפגין נגד הממשלה. הפוטש, שבינתיים טרם הייתה בו ירייה אחת, שחוללו חונטת הגנרלים וחונטת המשפט, מקיף את כל מערכת הביטחון וחלקים גדולים מהפקידות בשירות הציבורי. סימן מקדים לפוטש הייתה הזמנתו של בני גנץ לראיינוֹ, לרגל "סיכום המדינה", אם הימין יעלה לשלטון. הגנרל, שלא הצליח לנצח מעולם את אויבי ישראל (עיינו בערך "צוק איתן"), וידוע כהוגה יצירתי ורב-אנפין, חזה עוד לפני אחד בנובמבר מה יקרה אם ר"ל יובס השמאל, שמייצג את העלית הישנה, בבחירות. קשה לי להאמין, שההתמרדות (הסרבנות וההפגנות) ספונטנית, הרבה מאוד מחשבה והון - גם זר - הושקעו בפוטש, שבינתיים נחזה כמצליח. ואל נשכח לרגע - ההתמרדות תורגלה היטב בהתפרעויות סביב הבית ברחוב בלפור. אם ממשלת ישראל לא תיכנע למתמרדים, ייפתח השלב הבא בפוטש, וכנראה יהיה אלים. לכן, חשוב שהמטה הארצי של המשטרה בצד מחוללי הפוטש. לו ח"ו עוללו אנשי ימין שמץ ממה שעוללו עד כה המתמרדים - בחסימת כבישים ובאלימות - המשטרה הייתה דורסת אותם בחרי-אף. אם אינכם מאמינים - שאלו את האתיופים, את החרדים ואת המפגינים נגד המשטרה בפרשת הריגת אהוביה סנדק. וזו רק רשימה חלקית של קורבנות אלימות המשטרה נגד מי שאינם מהמגזר הנכון, הפריווילגי. והנה שוב פער הגנרל המקסיקני גנץ את פיו, ולא "נאום הכלניות" 2.0 היה בפיו, אלא קביעה-הוראה מה על הצבא לעשות בעקבות ירי הרקטות. כזכור, בינואר אמר הגאון האסטרטגי בעקבות ירי מרצועת עזה: "כל רקטה, וכל בלון - צריכים לקבל מענה התקפי, חד וברור" שהרי בהזיותיו כך נהג, כרמטכ"ל וכשר ביטחון.

הטוב בעולם

ויסקי "אלמנטס שרי" (כשר - לא לפסח) של מזקקת "מילק אנד האני" (חלב ודבש) הישראלית נבחר ל"סינגל מאלט" הטוב בעולם בתחרות World Whisky Award, שמארגן "ויסקי מגזין", ונחשבת לתחרות הגדולה והיוקרתית בעולם. בתחרות השתתפו כששת אלפים סוגי ויסקי מרחבי העולם. מזקקת "מילק אנד האני" מיפו החלה להפיץ את תוצרתה רק לפני שלוש שנים, ועדיין אין לה מוניטין עולמי. הזכייה בפרס תוכל לשנות זאת, ולהפוך את המזקקה האלמונית למפורסמת ביותר ואת תוצרתה למבוקשת.