כאלה הם גם השיקולים שביסוד המאמצים לתכנן ולבצע משימה צבאית של לחימה בטרור, שיש בה אפשרות של גרימת "נזק אגבי", באופן שהפגיעה באזרחים שאינם מעורבים בלחימה או בטרור תהיה מזערית ככל האפשר. במדינה דמוקרטית, הטייס יהיה בטוח שהמשימה שהוטלה עליו עומדת בדרישות הערכים של "כבוד האדם" ו"טוהר הנשק" (וגם בדרישה מוסרית של הדין הבינלאומי). במדינה דמוקרטית לא ייתכן שהטייס יישלח לבצע משימה של פגיעה בטרוריסטים ובשכניהם ללא אבחנה, לשם נקמה או לשם הרתעה, ללא הריסונים הערכיים המתחייבים. מדינה דמוקרטית מרסנת כדרוש את השימוש בכוח העומד לרשותה. בצה"ל מדינת ישראל עושה זאת, בין השאר, בעזרת חובת השמירה על ערכי צה"ל. דוגמאות אלה מצביעות על מקומה של הדמוקרטיה במסגרת הפעילות הצבאית. הדמוקרטיה אינה מסגרת ערטילאית המקיפה מרחוק את הפעילות של הקצינים והחיילים הפועלים מטעם המדינה, להגנתה ולהגנת אזרחיה ותושביה. המשטר הדמוקרטי מתבטא בערכים האמורים להישמר בכל הליכותיה של המדינה, בכלל זה בפעילות הצבאית של המשרתים בצבא. ההבדל בין המשטר הדמוקרטי לבין משטר שאינו דמוקרטי מתבטא בהיבטים רבים של הפעילות הצבאית המבוססים על ערכי צה"ל. בראש ובראשונה נזכיר את הערך "חיי אדם". במדינה דמוקרטית, הלוחם יודע מה יחסה של המדינה למעמדו במסגרת הצבא. המשרתים בצבא אינם מכשירים של המדינה, המופעלים על-ידי מפקדיהם בניסיון להשיג מטרות מדיניות, כלכליות או אחרות. במדינה דמוקרטית חיי הלוחם יקרים מפז והמדינה חייבת לעשות כמיטב יכולתה כדי לשמור עליהם מכל משמר. אכן, ייתכנו מצבים שבהם אין ברירה, אין מנוס מסיכון חייהם של קצינים וחיילים. אלה הם מצבים בהם אויב תוקף את המדינה או את אזרחיה ותושביה, וההגנה עליהם כרוכה בפעילות המסכנת את חייהם של החיילים ומפקדיהם. אלא שגם במצבים כאלה, חיי הלוחמים יקרים ולא מופקרים. המפקדים, הצבא והמדינה כולה אמורים לפעול באופן המחייב להגן כראוי על המדינה ועל יושביה, מצד אחד, ומחייב לשמור על חיי הלוחמים, ככל האפשר, מצד שני. חיי הלוחם אף פעם לא מאבדים את ערכם, מפני שכאלה הם הערכים של הצבא, בהשראת הערכים של המדינה הדמוקרטית. מדינה לא-דמוקרטית תעסיק את עצמה בהישגים של הפעילות הצבאית. מדינה דמוקרטית תעסיק את עצמה גם בהישגים של הפעילות הצבאית ולא פחות מזה - בהישגי המאמץ לשמור ככל האפשר על חיי הלוחמים.

ההבדל הזה בין מדינה דמוקרטית לבין מדינה לא-דמוקרטית חייב להתבטא לא רק בברירת משימות ופיתוח האמצעים התקניים לביצוען, אלא גם בעצם כל החלטה להילחם, במלחמה, במבצע או בכל פעילות צבאית אחרת שנשקפת ממנה סכנה לחיי הקצינים והחיילים המשתתפים בה. במדינה דמוקרטית, סיכון חיי לוחמים אמור להיווצר מכורח הנסיבות של ההתנהלות התוקפנית של אויב וחובת ההגנה על המדינה, אזרחיה ותושביה מפני התוקפנות הזאת, כשהצבא הוא הגוף המתאים ביותר למימוש חובת ההגנה. על בסיס כל הנאמר עד כאן, נוכל להתמודד עם הטענה לפיה יש משמעות פוליטית להצגת זיקה בין הנכונות להמשיך להתנדב לשירות מילואים לבין הזהות הדמוקרטית של המדינה. קו המחשבה שביסוד הצגת הזיקה הזאת כולל חמישה צעדים. ראשית, מדובר בפעולות צבאיות המתבצעות בהתאם לנהלים מסוימים. שנית, הנהלים שביסוד הפעולות הצבאיות כוללים רכיבים ערכיים מוגדרים, דוגמת "טוהר הנשק" ו"חיי אדם". שלישית, במעמקיו של כל אחד מהערכים הללו נמצא הערך של שמירה על כבוד האדם באשר הוא אדם. רביעית, הערך הזה עומד ביסוד המשטר הדמוקרטי. חמישית, החלפת המשטר הדמוקרטי במשטר דיקטטורי מתנערת מחובת השמירה על כבוד האדם באשר הוא אדם, ובכך היא מתנערת מן הערכים הנגזרים, דוגמת "טוהר הנשק" ו"חיי אדם", ומבטלת את הרכיב הערכי של הנהלים שביסוד הפעולות הצבאיות. בתמצית, אם המשטר במדינת ישראל אינו דמוקרטי, אין תוקף לחלקים העיקריים של "רוח צה"ל". העיסוק של אדם ברכיבים הערכיים של פעילותו הצבאית, הנעוצים בערכי צה"ל, הוא עיסוק באתיקה של הפעילות הצבאית, שהוא עיסוק ברכיבים הערכיים של המקצועיות של הפעילות הצבאית. אין שחר לטענה הרואה כאן התייחסות פוליטית. אין כאן עיסוק במדיניות, באחד מתחומי החיים של הכלל במדינה, אלא עיסוק בזהות הבסיסית של הצבא במסגרת המדינה הדמוקרטית. יתר על כן: הממלכתיות של צה"ל אכן מחייבת לשמור עליו מפני הופעת מחלוקות פוליטיות בתוכו, במיוחד בהקשר של פעילות מבצעית, אולם ההתעמקות הערכית היא התעמקות מקצועית והיא נקייה בהחלט מפוליטיקה. הממלכתיות מחייבת התעמקות בכל ההיבטים של המקצועיות הצבאית, בכלל זה ההיבטים הערכיים, הכוללים את ערכי צה"ל ובשורשיהם את החובה הדמוקרטית הבסיסית של השמירה על כבוד האדם באשר הוא אדם. קצין או חייל הכורכים את המשך ההתנדבות שלהם לשירות מילואים בשמירה על הזהות הדמוקרטית של המדינה – מבטאים בכך נאמנות עמוקה והחלטית לערכי צה"ל. הם מפנים את תשומת הלב לכך שהפיכה משטרית תבטל את המעמד של ערכי צה"ל ותהפוך את מי שפועל במסגרת צה"ל למי שפועל על בסיס אתיקה לא ברורה, אפילו לא ידועה, שההיבט היחיד המוכר שלה הוא שאין ביסודה ערכים ועקרונות של המשטר הדמוקרטי. פעילות בצבא כזה תהיה פעילות בשירות הדיקטטור, לא בשירות הכלל או בשירות המדינה, במתכונת המקורית של מדינה דמוקרטית שהיא גם מדינת הלאום של העם היהודי.