X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  כתבות
לא מלאה, לא סלקטיבית [צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90]
חוסר התקדים של מחאת אנשי המילואים
מחאת אנשי המילואים נגד הרפורמה המשפטית איננה סרבנות במובן המקובל של המילה, ומטרתה - בפי מוביליה - היא למנוע את הרס הדמוקרטיה המפתחות להתמודדות עימה מצויים בידי הדרג המדיני

אף ששירות המילואים בישראל מתקיים על-פי חוק, הרי שבפועל שירות זה הוא התנדבותי. אומנם אין נתונים מדויקים לגבי היקף מערך המילואים, אולם על-פי הערכות מקובלות, לא יותר מ-1.5% מאזרחי ישראל משרתים במילואים ורק 6% ממסיימי שירות חובה משרתים שירות מילואים פעיל. מכל מקום – ידוע, כי בפועל מי שלא רוצה להתייצב לשירות מילואים, לא מתייצב ואיש אינו כופה עליו התייצבות.
תפיסה זו של השירות כהתנדבותי, לצד מיעוט הנושאים בנטל הביטחוני, מעצימה את ראיית שירות המילואים כחלק מהסכם בלתי כתוב בין המדינה למשרת, שבמסגרתו המשרת נותן למדינה מעבר לנדרש ממנו. לכן הוא רשאי לעשות זאת בהינתן התקיימותם של תנאים מסוימים, ובהיעדרם - אין לו מחויבות לעשות כזו.
בעבר הבחין בית המשפט בין שני סוגי סרבנות: "סרבנות מלאה" ו"סרבנות סלקטיבית". "סרבנות מלאה" מתייחסת לרוב להתנגדות עקרונית לצבא, הנובעת בעיקר מתפיסת עולם פציפיסטית המתנגדת לשימוש באלימות באשר הוא ככלי להשגת מטרות. סרבנות כזו היא היחידה המוכרת כהצדקה להענקת פטור משירות צבאי מטעמי הגנה על חופש המצפון. "הסרבן הסלקטיבי", לעומת זאת, אינו מתנגד עקרונית לצבא או לשימוש באלימות, אלא מצפונו אינו מאפשר לו לקיים פקודה ספציפית או להיענות לה, דוגמת פינוי יישובים בשטחי יהודה ושומרון, או מנגד הריסת בתי משפחות של מחבלים, ועל כן הוא מסרב לבצע פקודות ספציפיות אלו.
לצד שני סוגי סרבנות אלו, נרשמו לעיתים בישראל גם ביטויים של סרבנות כאמצעי מחאה וביקורת. המסרבים ביקשו להעביר מסר של ביקורת ואי-הסכמה עם מדיניות כזו או אחרת והשתמשו בסרבנותם על-מנת לבטא מסר זה. סרבנות כזו דמתה בעבר במהותה ל"סרבנות הסלקטיבית", שכן התמקדה לרוב בפעולה מסוימת של הממשלה. עם זאת, היא שונה מן "הסרבנות הסלקטיבית" בכך שהפקודות אותן סירבו המוחים לבצע לא היו קשורות קשר ישיר לפעולה שנגדה הם מחו, כמו גם בתכליתה של הסרבנות.
בעוד שהתנגדות סלקטיבית היא התנגדות למדיניות מסוימת על בסיס ערכי המתייחס לאותה מדיניות, למשל פינוי יישובים, סרבנות מחאה משתמשת בסרבנות על-מנת להפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות לשנות את אותה המדיניות. כלומר: הסרבנות נועדה להשיג את שינוי המדיניות, ולעיתים תכופות היא אינה מוגבלת רק לסירוב למימוש המדיניות הזו. דוגמה לסרבנות שכזו ניתן למצוא בקריאתו של בצלאל סמוטריץ' מ-2017 לנוער הדתי-לאומי שלא להתגייס, כדי להפעיל לחץ על צה"ל לשנות את מדיניותו בנושא שילוב נשים.

האם הפקודה ראויה וחוקית
מילואימניקים תומכי הרפורמה [צילום: תומר נויברג, פלאש 90]

לעומת סוגי סרבנות אלו, ההתבטאויות והעצומות נגד תוכנית הרפורמה שמקדמת הממשלה מגלמות מחאה מסוג אחר, כזו המטילה ספק בעצם הלגיטימיות של המשטר ובזכותו לדרוש מן המוחים לציית לפקודותיו. אמנם, אין ספק, כי מוחים שונים מחזיקים במניעים שונים, וסביר שחלק מהם גם מבקשים למחות על מדיניות הממשלה או להתנגד לפעולות ספציפיות שהיא עשויה לדרוש מהם לבצע. גם התבטאויות של חלק מחברי הקואליציה והממשלה בגנות המוחים נגד הרפורמה המשפטית, צוטטו לעיתים כחלק מן המניעים לפעולותיהם.
עם זאת, עיקר הנימוקים המוצגים על-ידי המוחים מצביעים על כך שפעולותיהם נובעות מתחושה, כי השינוי המשטרי שיתרחש לתפיסתם עם העברת הרפורמה המשפטית, משמעותו אובדן הצביון הדמוקרטי של המדינה, והוא מערער את הלגיטימציה של המשטר ושל דרישתו מאנשי המילואים לשרת אותו במסגרת הצבא.
המוחים עצמם אינם תופסים את פעולתם כסרבנות ומקפידים להדגיש זאת. כך למשל, אחד המוחים צוטט כאומר: "אנחנו לא מסרבים פקודה, אנחנו מאותתים שלא נהיה מוכנים לשרת במשטר דיקטטורי. מישהו מנסה לשנות את החוזה הבסיסי שבשבילו התגייסנו והיינו מוכנים לסכן את החיים שלנו". בפרסום אחר נאמר: "המהפכה המשפטית משמעותה הפרת חוזה עם המדינה, ואני כאיש מילואים – כאן בדיוק החוזה שלי כאזרח מתנדב, עם הממלכה ולא עם המלך – מסתיים".
לפיכך, בניגוד לאופן בו יש מי שמבקש לצייר אותם, המוחים בעת הנוכחית אינם מייחסים לעצמם התנגדות על-רקע פוליטי ואינם תופסים את עצמם כסרבנים. אלו הם אנשים שבמשך שנים התייצבו לקריאה גם כאשר הדירקטיבה המדינית לא שיקפה את תפיסת עולמם. העובדה שמחאתם החלה בסמוך לתחילת הליך החקיקה, ולא עם עצם כינונה של הממשלה, מחזקת טענה זו.
אותם אנשי מילואים אינם מבקשים לכפור במדרג המעוגן בחוק יסוד הצבא, המכפיף את הדרג הצבאי לדרג המדיני. אלא שלטענתם, בשעה שעקרונות היסוד של המבנה הדמוקרטי קורסים, קורס עימם גם החוזה בין המדינה למשרתי המילואים שלה. על-פי חוזה זה, על-מנת שחייל בדמוקרטיה יוכל לציית לפקודה בלב שלם, הוא חייב לסמוך על מערכת האיזונים והבלמים המאפיינת מדינות דמוקרטיות.
יש שני עקרונות יסוד לפקודה חוקית: היא ניתנה על-ידי מפקד שהוסמך לכך, ואיננה פקודה בלתי חוקית בעליל. מימושם של עקרונות אלו נסמך על מערכת האיזונים והבלמים הקיימת בדמוקרטיה, והוא המאפשר לחייל לדעת שהפקודה שניתנה לו התקבלה בשרשרת פיקוד ראויה, השוקלת שיקולים מבצעיים, מקצועיים וערכיים, ולא נועדה לשרת אינטרס פוליטי כלשהו. בהעדר איזונים ובלמים אלו, יתקשו החייל או החיילת המקבלים פקודה להאמין שהפקודה ראויה, ושגם אם היא נוגדת את עמדתם הפוליטית - היא עמדה במבחני ייעוץ משפטי מקצועי ולא מוטה, והיא עומדת בחוק ובדין הבינלאומי.
במשטר דמוקרטי, יכול החייל להשליך את יהבו על כך שאם בית המשפט העליון אישר את המדיניות, הרי שגם אם היא מנוגדת להשקפתו, היא אינה סותרת את ערכי היסוד של המדינה. חיילת או חייל יכולים לדעת שמעמדה העצמאי של מערכת המשפט בישראל מקנה לה רשת ביטחון מפני תביעות בערכות בינלאומיות. אולם, הרפורמה המשפטית שומטת את הקרקע מתחת לרבים מעקרונות יסוד אלו ועל כן מערערת את הביטחון והוודאות של חיילי צה"ל.

סוג אחר של סרבנות
אתגר משמעותי למפקדי הצבא [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]

אם כן, המחאה הנוכחית שונה מן "הסרבנות המלאה", כיוון שהיא אינה נובעת מהתנגדות עקרונית לשימוש בכוח צבאי או באלימות. היא גם שונה מן "הסרבנות הסלקטיבית" כיוון שאינה כוללת סירוב למלא פקודות ספציפיות, מנוגדות לתפיסת העולם של הסרבנים. נדמה, כי למחאה הנוכחית יש קרבה מסוימת לרעיון של סרבנות המחאה, אולם בכל זאת יש כאן הבדל מהותי.
בניגוד לסרבנות המחאה, בה הסרבנים משתמשים בסירובם להתייצב כאמצעי לחץ על הממשלה על-מנת שתשנה את מדיניותה המנוגדת לתפיסת עולמם, תופעת אי-ההתייצבות כפי שבאה לידי ביטוי במחאה הנוכחית אינה מבקשת לשנות מדיניות ספציפית. היא מפעילה לחץ במטרה למנוע מהלך שתכליתו ומהותו שינוי משטרי במדינת ישראל - שינוי אשר יחתור תחת אופיה הדמוקרטי של המדינה, וככזה יהווה הפרה של ההסכם בין משרתי המילואים לבין המדינה.
עם זאת, אי-אפשר להתכחש להשפעתה של מחאת המילואימניקים על סדר היום הציבורי וגם על הלכידות הצבאית פנימה. השימוש בצבא ככלי לקידום מטרות פוליטיות הוא כלי קיצון, השמור למקרים נדירים. דומה, כי ההבחנה שמובילי המחאה עושים בין קידום מטרות פוליטיות לבין אזהרה מפני הפרת החוזה שבין המדינה לבין לוחמי המילואים שלה, היא מורכבת וקשה לעיתים לדייק את גבולותיה.
נוסף על כך, העובדה שמחאת אנשי המילואים הגיעה בעיקר ממערכים הנתפסים כחזקים וככאלה המאוישים על-ידי משרתים המגיעים משכבות סוציו-אקונומיות גבוהות, העירה מחדש שיח החוצה את החברה. מונחים כמו "שווים יותר" ו"שווים פחות" שבו ועלו, ומתחים נוצרו בין יחידות שונות ובתוך היחידות עצמן. לצד זאת, התחושה שנחצה קו שסומן עד עתה כקו אדום, ושנשלף נשק יום הדין, מציבה גם היא אתגר למפקדי הצבא ולחברה כולה. צה"ל לא יכול להרשות לעצמו להיות נתון כל העת תחת איום מסוג זה, ובפרט שהוצאתו לפועל של האיום איננה תלויה בו, אלא בדרג המדיני, שאליו מכוונים המוחים.
האתגר שבפניו מצויים מפקדי הצבא, והרמטכ"ל בראשם, גדול. התנהלותם של מפקדי הצבא עד כה, שביקשה מחד-גיסא לגלות איפוק והכלה של מחאת אנשי המילואים, אך להדגיש את חשיבות הלכידות הפנימית מאידך-גיסא, ראויה לציון. כך גם האזהרות מפני השלכות חמורות של המשך החקיקה המשפטית על תפקודו של צה"ל. מעל לכל, מדובר במחאה אזרחית. נכון שהשלכותיה על הצבא עצומות, אך מרבית המפתחות להתמודדות עמה אינם מצויים בידיהם של מפקדי הצבא. אלא בידיו של הדרג המדיני.

הכותבות הן חוקרות במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
תאריך:  06/05/2023   |   עודכן:  06/05/2023
+המפגינים נגד הממשלה לא הצליחו לחסום את איילון
23:51 06/05/23  |  עידן יוסף   |   לרשימה המלאה

מארגני המחאה מתכוונים להפעיל לחץ על לפיד וגנץ ולדרוש - תפרשו מהשיחות אם עד יום חמישי לא תירשם פריצת דרך במגעים  ▪  עוד אמרו כי יחריפו את המחאה אם לא יושגו הבנות באשר לוועדה לבחירת שופטים

ההפגנה בתל אביב [צילום: אבשלום ששוני/פלאש 90]
+לא אשתוק כי (שלמה) ארצי שינה פניו
10:17 06/05/23  |  אפרים הלפרין   |   לרשימה המלאה

מיכל רובנר, אמנית, כלת פרס ישראל ביום העצמאות ה-7 של המדינה, הגישה לראש הממשלה מכתב בעת לחיצת היד עם הענקת הפרס  ▪  שלמה ארצי ויתר על הפרס ולא היה חלק מהטקס  ▪  מי גילה אחריות?  ▪  מי הועיל לעם ישראל?  ▪  מי נבהל מאיומי הנידוי של הביצה התל אביבית וברח  ▪  מי אכלה את כל העוגה והשאירה אותה שלמה לגמרי, לתועלתו וטובתו של העם היושב בציון

ארצי. דמי חסות [צילום: נתי שוחט/פלאש 90]
+המילואימניקים בקרב ראוי על הדמוקרטיה
08:10 06/05/23  |  פרופ' אסא כשר   |   לרשימה המלאה

פרופ' אסא כשר, ממנסחי הקוד האתי הראשון של צה"ל, טוען שהערכים להם מחויבים חיילי צה"ל ובראשם הלוחמים, הם חלק בלתי נפרד מן הדמוקרטיה - ולכן מאבקם עליהם הוא לגיטימי

לא בשירות של דיקטטור [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
חוסר התקדים של מחאת אנשי המילואים
תגובות  [ 3 ] מוצגות  [ 3 ]  כתוב תגובה 
1
שתי שאלות
עובד 1  |  8/05/23 19:50
2
ממתין ומצפה
עובד 1  |  9/05/23 12:07
3
סחור סחור
ה.א  |  14/05/23 20:09
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות סערת הרפורמה במשפט
אפרים הלפרין
מיכל רובנר, אמנית, כלת פרס ישראל ביום העצמאות ה-7 של המדינה, הגישה לראש הממשלה מכתב בעת לחיצת היד עם הענקת הפרס    שלמה ארצי ויתר על הפרס ולא היה חלק מהטקס    מי גילה אחריות?    מי הועיל לעם ישראל?    מי נבהל מאיומי הנידוי של הביצה התל אביבית וברח    מי אכלה את כל העוגה והשאירה אותה שלמה לגמרי, לתועלתו וטובתו של העם היושב בציון
פרופ' אסא כשר
פרופ' אסא כשר, ממנסחי הקוד האתי הראשון של צה"ל, טוען שהערכים להם מחויבים חיילי צה"ל ובראשם הלוחמים, הם חלק בלתי נפרד מן הדמוקרטיה - ולכן מאבקם עליהם הוא לגיטימי
דפנה נתניהו
והסלקטורים של בית המשפט דואגים לשני צידי הסף של המועדון: פנימה הם דואגים להיטיב עם מי שבתוכו. ודמי החבר הנדרשים? הסכמה וציות לכללי המועדון, הכרה בלגיטימיות של שליטיו והגנה מוחלטת עליהם, תמיכה באמצעי השליטה שלהם ואימוץ ללא עוררין של הערכים שאותם הם מכתיבים
אלדד יניב
פרופ' ירון זליכה משוחח עם אלדד יניב על המחאה נגד הרפורמה המשפטית ועל המוחים שצריכים לזכור שמולם נמצא עם ישראל    פרק 12 בפודקאסט של אלדד יניב
איציק וולף
שר האוצר מבהיר שחקיקת הרפורמה המשפטית תחכה עד לאישור התקציב וכי ייתכנו שינויים בקצב החקיקה שלה    מאשים את לפיד ואת גנץ בפלגנות ואת העיתונות הכלכלית בניסיון ליצירת מציאות חלופית כדי לכופף ממשלה נבחרת
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il