בסוף חודש אפריל התרחשו ברחבי אירן שלושה אירועים נפרדים שבהם הותקפו אנשי דת. ב-26 באפריל נרצח איש הדת הבכיר אייתולה עבאס-עלי סולימאני, אשר נורה למוות בסניף בנק בעיר באבולסר בצפון אירן. סולימאני, בן 77, היה חבר ב"מועצת המומחים". במועצה זו חברים 88 אנשי דת והיא אחראית לפי חוקת אירן לפקח על פעילות המנהיג העליון ולמנות לו יורש.
רוב חברי המועצה נמנים על הזרם השמרני המזוהה עם המנהיג הנוכחי, עלי חמנאי. בעבר שימש סולימאני כנציג המנהיג במחוז סיסתאן-בלוצ'סתאן, הסמוך לגבולה של אירן עם פקיסטן ואפגניסטן ומאוכלס בבני המיעוט הבלוצ'י, שרובם סונים. היורה, ששימש כמאבטח בבנק, טען בחקירתו, כי פעל ממניעים אישיים לאחר שסבר בטעות שאיש הדת היה אחיו של סגן מנהל סניף הבנק, שעימו היה מסוכסך. זמן קצר לאחר התקרית הבהירו השלטונות, כי אין מדובר באירוע טרור.
למחרת נדרס בטהרן איש דת בן 35, לאחר שהחנה את רכבו. איש הדת נפצע קשה והנהג הדורס, שנמלט מהזירה לאחר שגרר את איש הדת על מכסה המנוע של מכוניתו, נעצר לאחר זמן קצר. ב-29 באפריל נפצע איש דת נוסף, אשר הותקף בעיר קום, המרכז הדתי השיעי הגדול ביותר באירן. איש הדת הצעיר, שמוצאו מהעיר משהד והתגורר בקום במסגרת לימודיו הדתיים, הותקף בסכין לאחר שהיה מעורב בתאונה בין מכונית לשני הולכי רגל. התוקף נפצע אף הוא. בראשית מאי הותקפו שני אנשי דת נוספים בשתי תקריות שונות. נסיבות האירועים הללו טרם התפרסמו.
חמש תקיפות אלה מצטרפות לאירועים נוספים, שבהם הותקפו אנשי דת בשנה האחרונה. ב-3 ביוני אשתקד הותקף דרשן תפילות יום השישי בעיר אספהאן, אייתולה יוסף טבאטבאא'י-נז'אד, בתום תפילת יום השישי. איש הדת הבכיר לא נפגע בזכות התערבות שומרי ראשו. ב-28 ביולי נדקר איש דת במהלך דרשה שנשא בעיר כרג'. ב-18 בדצמבר נדקרו ארבעה אנשי דת בעיר קום, וב-13 בפברואר נדקר איש דת בידי רוכב אופנוע במזרח טהרן.
לא ניתן להצביע על קשר ישיר בין האירועים ואף לא ניתן לקבוע בבירור שכולן הופנו במכוון נגד אנשי דת. עם זאת ניתן להעריך, כי לפחות חלקם מבטאים עוינות גוברת בקרב הציבור האירני כלפי אנשי דת. אף כי עוינות זו אינה תופעה חדשה, היא החריפה על-רקע המחאות שפרצו בסוף ספטמבר 2022 בעקבות הירצחה של מהסא אמיני לאחר מעצרה בידי "משטרת הצניעות".
חיזוק להערכה זו מספקת תופעה שנפוצה בחודשים האחרונים, בה צעירים אירנים ניגשים לאנשי דת הפוסעים ברחוב ומשליכים את כיסוי הראש (טורבן) מראשיהם כביטוי לעוינות שהם חשים כלפי המשטר האיסלאמי והממסד הדתי. בחלק מהמקרים מלווה זריקת הטורבן בהטחת עלבונות וגידופים כלפי איש הדת המותקף. תופעה זו והפצת תיעודה המצולם ברשתות החברתיות הפכה מגמה הולכת ומתרחבת, תוך שימוש בתיוג "זריקת הטורבן", והיא אף מוצגת כסוג של בידור בקרב צעירים אירנים.
