הפרטת דואר ישראל
לא מכבר הודיע משרד התקשורת כי הגיע להסכמה עם הדואר על הפרטה של 100%, כשמשקיע פרטי ישתלט על החברה הממשלתית.
על הפרטת דואר ישראל מדברים כבר מתחילת שנות ה-2000 אבל אז דובר על הפרטה חלקית ולא באופן מלא של 100%. כל מי שמכיר את הנושא לעומק יודע כי במאמץ אמיתי ושיתוף פעולה של כל הגורמים היה ניתן להביא את הדואר לרווחיות או לפחות לאיזון ללא צורך בהפרטה. אבל היו גורמים גם בממשלה וגם במגזר הפרטי העסקי שכנראה היו מעוניינים שדואר ישראל יופרט ויועבר לטייקונים גם אם הדבר עלול לפגוע בתושבים רבים.
המדינה הזניחה "ייבשה" בעשורים האחרונים את דואר ישראל. מנתונים שנמסרו ופורסמו בתקשורת ב-2015 המדינה השקיעה בדואר 236 מיליון שקל, בעוד שב-2016 הדואר קיבל 10 מיליון שקל ממכירת נכסים ורק 60 מיליון שקל מהמדינה. ב-2019 והלאה. לא השקיעה המדינה כמעט בדואר. ייתכן שרצתה במותו והפרטתו. היא דלדלה את עובדיו ולתפקידי ניהול בדואר ישראל מונו בעשורים האחרונים מינויים פוליטיים ואנשים לא מתאימים. רמת השירות ירדה והפסדי הדואר הלכו גברו. גם הפרסומים הדרמטיים והדמונים בתקשורת על איבוד חבילות בדואר ישראל ועל כך שדואר ישראל לא מתפקד ו"אין מנוס אלא להפריטו" לא הוסיפו בריאות לדואר ישראל.
בשלב מסוים הועלתה הצעה הגיונית ומעשית להפעיל שירותי בנקאות מלאים מה שהיה מאפשר לדואר זרם הכנסות ריווחי מכיוון שיש לו כבר תשתית בנקאית כמעט מלאה. אולם הצעה זו נדחתה אולי בשל לחץ הלוביסטים של הבנקים.
השיטה היא פשוטה וברורה - מייבשים את הגוף ציבורי, ואז אין ברירה אלא "חייבים להפריט" ואז הוא נמכר לטייקון או בעלי ממון. זה בעצם סיפורו של דואר ישראל.
משמעות הפרטה מלאה
הציבור הרחב, שהוא הבעלים של דואר ישראל ונכסיו, די רדום ואדיש למהלך זה של הפרטה מלאה של דואר ישראל, ולא בטוח כי הוא מבין את מלוא משמעותו של מהלך זה ועד כמה עלול הדבר לפגוע בכיסו ואף ברמת ונגישות השירות.
הפרטה מלאה של דואר ישראל תפגע בצרכן הישראלי לדעתי באופן משמעותי יותר משהציבור חושב. שלא יהיו אי-הבנות, הרוכשים הפוטנציאלים של דואר ישראל מן הסתם, כאנשי עסקים, מטרתם הראשית ברכישת דואר ישראל לעשות כסף ולהעשיר את קופתם, הם ינסו למקסם רווחים וימכרו חלק ממבני הסניפים, יסגרו סניפים וישלחו אותנו לאפליקציות. ומה על אנשים מבוגרים, עולים חדשים ואוכלוסייה קשת יום שלא מתמצאים ואין להם מכשירי טלפון "חכם"?
כפי שהתפרסם, בהנחה שהפרסומים הם נכונים, יהיו גם הסרות של מגבלות רגולטוריות, הדואר יוכל להתאים את עצמו לצרכים במציאות, כך שסניפים יוכלו להיות פתוחים לפי שעות הביקוש ולא לפי השעות שנקבעו בחוק. אם זה נכון מה שפורסם במיוחד לגבי הסרת מגבלות הרגולטור על דואר ישראל מצב צרכן הדואר יורע ללא ספק: פחות סניפים, פחות שעות פתיחה, פחות עובדים ותהיה העלאת מחירים שתהפוך חיש מהר למשמעותית. רבותי מדובר בשירות בסיסי שהמדינה חייבת לספק לאזרחיה ובמחיר שווה לכל נפש.
צריך לומר ביושר הפרטה היא לא בהכרח תמיד משהו גרוע. אבל ניסיון העבר הוכיח כי הפרטת חברות ממשלתיות ומכירתם לטייקונים ובעלי ממון כמו למשל הבנקים מביאה לרוב העלאות חזיריות של תעריפים ודמי ניהול וזה מה שיקרה כנראה בדואר ישראל ביתר שאת לאחר שיופרט וימכר לטייקונים שמטרתם להרוויח וכמה שיותר לרוב על חשבוננו.
על משרד התקשורת ומשרד האוצר המובילים ודוחפים את מהלך ההפרטה לשתף את הציבור הרחב תוך שקיפות מלאה בכל הנוגע להפרטת דואר ישראל ופרטי הסכם ההפרטה עם המשקיע שירכוש את החברה. דואר ישראל ונכסיו הוא שלנו, של הציבור. ולא של הפוליטיקאים.
להבנתי היה נכון וראוי מבחינת דאגה לאזרח שממשלת ישראל תשאיר בידה לפחות גרעין שליטה מסוים על דואר ישראל ולא תפריט את דואר ישראל בשיעור של 100%. על נציגי הממשלה לקבוע בהסכם ההפרטה למכירת הדואר הגבלות רגולטוריות או הגבלות אחרות מחמירות בנושאי תעריפי רמת והקיף השירות, פריסת שירות לכל חלקי הארץ שירותים לחלשים ולמבוגרים וכדומה.
גופים חזקים במשק וחברות גדולות יסתדרו עם הפרטת הדואר. הם יתקשרו עם חברות דואר שליחויות פרטיות לסוגיהן בהסכמים מוזלים. אבל מה עם הציבור הרחב הפשוט העממי?