נאמן מחזיקי האג"ח של חברת אול-יר (all-year) הולדינגס פנה אל פרקליטות מיסוי וכלכלה במחוז תל אביב וטען כי החלטת הפרקליטות להגיע להסדר מותנה עם יואל גולדמן, יו"ר ונשיא החברה, נשענת על מצגי שווא שמסר, שכלל לא נבדקה אמינותם מול הנאמן או חברי נציגות מחזיקי האג"ח. גולדמן מסר בכזב, בין היתר, על סיכום אליו הגיע עם הנאמנים לפצות את מחזיקי האג"ח בעשרות מיליוני ש"ח. דא-עקא, הסכם כזה לא היה ולא נברא. פניית הנאמן נעשתה אל עו"ד יהודית תירוש ואל עו"ד גב' חנה קורין (מחלקת ניירות ערך, פרקליטות מחוז תל אביב), שביצעו את ההסדר עם גולדמן.
במסגרת ההסדר המותנה נקבע כי גולדמן, שניהל את פעילות החברה שהחזיקה ביותר מ-145 נכסים, ישלם קנס בסך של 9 מיליון שקלים בגין עבירות של הימנעות מפרסום דיווחים מהותיים על פעילות החברה, יתחייב שלא לבצע מכירה או הצעה למכירה לשם גיוס הון בשוק ההון הישראלי למשך חמש שנים ולא יכהן כנושא משרה בכירה למשך שנה אחת. בתמורה - לא יוגש נגדו כתב אישום.
"הנאמן, חברי הנציגות וחלק לא מבוטל ממחזיקי אגרות החוב של החברה מהסדרות השונות, ביניהם גופים מוסדיים ידועים, נדהמו מעצם החתימה על ההסדר עם מר גולדמן ועוד יותר מתוכנו לרבות העובדה, כי ההסדר מתבסס, בין היתר, על מצגי שווא מטעם מר גולדמן, שניתן היה לבדוק אותם בנקל, לו הדבר היה נעשה מול הנאמן ו/או חברי הנציגות עובר לחתימה על ההסדר", כתבו עורכי הדין עופר צור, אמנון ביס ואמיר פלמר המשמשים כיועצים המשפטיים למחזיקי האג"ח בסדרות ב', ג', ד' וה' של החברה.
לטענתם, מעבר לעבירות דיווח שונות שעבר גולדמן כפי שציין מסמר ההסדר המותנה, יש לחקור האם עבר עבירות נוספות ורבות אחרות כגון זיוף מסמכים ומרמה. "לנאמן ולחברי הנציגות נודע כי מר גולדמן משך כספים מהחברה, שלא לצרכי החברה, סכום כולל של כ-10 מיליון דולר אמריקני וכן העביר לשניים מחבריו סכום דומה", כתבו והוסיפו כי גולדמן הציג אישורי יתרות בנקים (בנק Connect ובנק UBS) בגובה של כ-35 מיליון דולר אמריקני שאינם תואמים את היתרות כפי שהיו בבנקים באותה עת ולפיכך חשודים בזיוף.
עוד טענו עורכי הדין במכתב ששלחו לפרקליטות, כי בעוד גולדמן היה חתום על 'סטנד סטיל' ולאחר מועד עצירת התשלום לכלל הנושים שינה מר גולדמן באופן חד-צדדי את הרכב הדירקטוריון של החברה והעביר לנושה בודד סכום של 8.5 מיליון דולר תוך ביצוע העדפת נושים ברורה. לטענתם, אושרו לכאורה למר גולדמן קווי אשראי על-ידי מממנים שונים בחשבונותיו האישיים כנגד שעבוד פקדון כספי של החברה. עוד ציינו כי בדוחות הכספיים ובתשקיפים הוצגו נכסים מהותיים של החברה בשוויים מנופחים בהסתמך על הסכמי שכירות ושימוש פיקטיביים (לכאורה) שהציג גולדמן, ועוד "כהנה וכהנה מרעין בישין", כלשון המכתב.
"בשל האמור לעיל דומה, כי לא ראוי היה לחתום עם מר גולדמן הסדר כלשהו בוודאי לא בשלב זה... וכל האמור לעיל נכתב למעלה מן הצורך, לנוכח העובדה, כי ההסדר עליו חתמתם עם מר גולדמן, מבוסס על מצגי שווא מצידו השומטים את הבסיס החוקי לחתימת ההסדר ובשל כך יש לבטלו לאלתר", כתבו. עוד הוסיפו כי עורכי הדין עופר צור ואמיר פלמר, שהיו כאמור ממנסחי המכתב, מונו על-ידי בית המשפט של חדלות פירעון בארה"ב כמנהלי תביעות והם עמלים על הכנת תביעה רחבת היקף, בין היתר, כנגד גולדמן.
נאמני מחזיקי האג"ח הוסיפו כי ההסדר המותנה נשען, בין היתר על מצג שווא שהציג גולדמן ולפיו הוא מצוי במגעים עם הנאמן של סדרות אגרות החוב שהנפיקה החברה, במסגרתם נתן את הסכמתו, כי כפוף להגעה להסכם כולל עם הנאמן ומחזיקי אגרות החוב, הוא ישלם למחזיקי אגרות החוב של החברה סכום של עשרות מיליוני שקלים.
לדבריהם, אומנם התנהלו מגעים ראשוניים עם גולדמן, שבמסגרתם פנה גולדמן לנציגות מחזיקי האג"ח בהצעה לתשלום, אך העובדה היא כי גולדמן פנה לנציגות בפניה עמומה ובהצעה לתשלום הפרוס על פני מספר שנים, תוך שהוא מסרב לחשוף לנאמן ולנציגות את מקורות התשלום או לתת ביטחונות כלשהן לביצועו. "אפילו דרישה אלמנטרית של הנאמן והנציגות לכך שאחרי כל מעלליו מר גולדמן הוא לא יפריע למימוש המלון המשועבד לטובת סדרה ג' לא נענתה על ידו", ציינו
"סיכומם של דברים: פנייתו של מר גולדמן לנאמן ולמחזיקים הייתה כל כולה 'הצגה' אחת גדולה שנועדה, כך מסתבר, לשרת את המשא-ומתן עם הפרקליטות, ולמצער – הייתה פנייה בלתי מחייבת ובלתי רצינית. כך או כך, במועד שבו נחתם ההסדר עם הפרקליטות לא התקיים משא-ומתן וודאי שלא ניתנה הסכמה של מר גולדמן לפיצוי מחזיקי אגרות החוב בהיקף של עשרות מיליוני שקלים כאמור ב'הואיל' השלישי להסדר עם גולדמן", הדגישו.
לדבריהם, ההסדר שנחתם עם גולדמן אינו משקף כלל ועיקר את חומרת מעשיו ובוודאי שנדרש היה לחייב את מר גולדמן לפצות את מחזיקי האג"ח בסכומים משמעותיים טרם שייחתם עמו הסדר כלשהו מטעם המדינה.
"אין זה מתקבל על הדעת, שמר גולדמן ישלם קנס בגובה של 9 מיליון שקל במזומן כתנאי לכניסתו לתוקף של ההסדר, מבלי שנבחנו כלל מקורותיו ומבלי שהמדינה ווידאה שיש למר גולדמן כספים נוספים בכדי לשלם למחזיקי האג"ח את אותו פיצוי "של עשרות מיליוני שקלים" ובוודאי כאשר אין הוא מציע לשלם אותם במזומן, כפי שהוא הציע לשלם את התשלום למדינה. לכל הפחות היה מצופה, כי תנאי נוסף לכניסתו של ההסדר לתוקף הוא פיצוי בפועל של מחזיקי האג"ח עניין שלא ניתן לו ביטוי במסגרת ההסדר. לאור כל האמור לעיל, נבקשכם לבטל את ההסדר עם מר גולדמן לאלתר. ככל ולא ייעשה כן, תכונס אסיפה של מחזיקי האג"ח שבה תעלה הצעת החלטה האם יש לנקוט הליכים משפטיים בכדי להביא לביטול ההסדר אם לאו", לשון המכתב.