בשלהי שנת 1946 נרצח ישראל לוין, צעיר חרדי בן 26 תושב בני ברק, אב לשני ילדים. גופתו נמצאה ליד גן החיות בתל אביב כשהוא ירוי בראשו וכשעיניו מכוסות במטפחת. לוין, שהיה פעיל וחבר לח"י, נרצח קרוב לוודאי על-ידי חבריו לארגון בחשד ל"מלשינות לבריטים" וסחיטת כספים מבעלי עסקים בהציגו עצמו כשליח מטעם לח"י. ביום שלישי 24 בדצמבר 1946 בסביבות השעה 6:30 בבוקר, התקבלה בתחנת המשטרה בצפון תל אביב הודעה טלפונית מאלמוני על הימצאותה של גופת גבר מוטלת על הארץ בסביבת גן החיות בתל אביב. למקום הגיעו תוך זמן קצר אנשי משטרה ובהם קציני משטרה ואנשי בולשת. הם מצאו ליד גדר גן החיות בשביל המוביל ל"גן הדסה" גופת גבר שרועה על הקרקע. ראשו מנוקב כדורים וסביבו שלולית דם גדולה. עיניו היו קשורות במטפחת. סביב גופתו התגלו מספר תרמילים. הוברר כי מדובר בישראל לוין, צעיר חרדי בן 26 תושב בני ברק שהתגורר ברחוב רבי עקיבא 76 ליד בית הכנסת הגדול בעיר ליד בית חותנו אברהם פרידמן אביה של אשתו שהיה גזבר מועצת בני ברק. דמות ידועה בעיר. גופתו של ישראל לוין הועברה לבית חולים הממשלתי בפרדס כץ ושם נותחה ונערכה בה בדיקה פתולוגית. התברר, כי לוין נפגע על-ידי שבעה כדורים שישה מהם בראשו. נמסר כי על גופתו הייתה ציצית. לוין היה יהודי חרדי והשתייך לחסידות קרלין. לילה קודם לכן ביום שני 23 בדצמבר בסביבות השעה 9:30 בערב דיווחו למשטרה תושבים המתגוררים בסביבת גן החיות בתל אביב כי שמעו מספר יריות מכיוון גן החיות. המשטרה הגיעה למקום אך לא הצליחה לברר מקור היריות. לאחר מציאת גופתו של לוין הבינה המשטרה כי היריות עליהן דווח קרוב לוודאי קשורות לרצח לוין.

ישראל לוין תולדות חייו

ישראל לוין נולד בשנת 1920. בתחילת שנות ה-40 עלה לארץ מפולין, יש אומרים במסגרת בואו של צבא אנדרוס הפולני. השתקע בבני ברק וובתחילת שנות ה-40 נשא לאישה את בתו של תושב בני ברק אברהם פרידמן, פקיד בגזברות המועצה המקומית בני ברק. תחילה עסק במלאכת האריגה ופתח בית חרושת ביתי לטקסטיל ברחוב הגליל בתל אביב. בהמשך עסק בתיווך והיה סוכן בדברי טקסטיל וחוטים. הוריו מאיר ואסתר-לאה לוין בני העדה החרדית התגוררו בירושלים ועסקו בחלבנות - חלוקה ושיווק מוצרי חלב. בשלב מסוים הצטרף לוין לארגון הלח"י והיה על-פי עדות מעורב בצורה כזו או אחרת בפעילות גביית כספים ומעשי שוד וסחיטה מבעלי עסקים בעלי יכולת למימון פעילות הארגון. ייתכן שידע יותר מדי והחזיק במידע רגיש ונוצר חשד מצד אנשי הארגון שהוא עלול למסור מידע לבריטים ולהסגיר פעילים בארגון. יש טענה כי לארגון האצ"ל הגיעו כי לוין מתכוון להסגיר את אחד ממפקדי ארגון לח"י נתן ילין מור לבולשת הבריטית וכי הוכן עבורו פספורט כדי שיוכל לצאת מהארץ. מה שמועות ומה נכון ומה לא נכון לא נדע כנראה. על-פי עדות אשתו הגיעו לביתם בבני ברק במוצאי שבת ימים ספורים לפני הרצח צעירה ומספר צעירים והודיעו לו כי הם חברי "בית הדין של לח"י. אשתו הורשתה להיות נוכחת ב"משפט". הפגישה נמשכה כשעתיים. אנשי בית הדין ערכו חיפוש בבית והטיחו בלוין האשמות כי נפגש עם קציני משטרה בריטיים ואנשי בולשת ומסר להם מידע על הלח"י בענייני העפלה, הסגרת אנשים, וסחיטת כספים. הפגישה נמשכה כשעתיים. אשתו הורשתה להיות נוכחת ב"משפט". בסוף "הפגישה" הודיעו הצעירים ללוין כי הוחלט לדון אותו למוות. לוין ואשתו פרצו בבכי וביקשו לרחם עליו. "חברי בית הדין" יצאו לכמה דקות לחדר סמוך והודיעו לו שהוחלט להחליף את גזר דינו בעונש של חבלה גופנית בלבד. אחר כך עזבו הצעירים את הבית.

רציחתו של לוין

ביום שני 23.12.46 בשעה 8:30 יצא ישראל לוין מביתו שבבני ברק. הוא הודיע לאשתו כי הוא נוסע לאביו בירושלים וכי בערב יחזור. יש הטוענים כי נסע לירושלים ונפגש עם אנשי בולשת בריטיים ולאחר שחזר מירושלים בהגיעו לתל אביב נעצר ונחטף על-ידי אנשי לח"י ומשם הובל אל מותו בשעות לילה סמוך ל"גן הדסה" בתל אביב. יש סברה אחרת כי נחטף עוד ביום שני (23.12.46) בבוקר באזור תל אביב ולא הגיע לירושלים. ימים ספורים לאחר הרצח ביום ה' (26.12.46) הופצו והודבקו ברחבי העיר ירושלים כרוזים מטעם לח"י, ובהם מודיע הארגון לח"י כי הוא זה שביצע הוצאתו להורג של לוין תוך פירוט החשדות נגדו, וזאת למען יראו ויראו. הם כתבו כי בהודאתו של לוין אמר שהסכים לצאת לאיטליה בשליחות הבריטים על-מנת לדווח על תנועותיהם של אוניות המעפילים. כתמורה היה אמור לקבל 100 לירות ארצישראליות. בלח"י טענו שישראל לוין הוצא להורג רק על סמך עובדות מוצקות ומהימנות. עיתון "המשקיף", ביטאונה של המפלגה הרוויזיוניסטית, הצה"ר מפרסם ב-יום ה' 26.12.46 יומיים לאחר הרצח, ידיעה נרחבת תחת הכותרת "פרטים חדשים על ההתנקשות בישראל לוין". בידיעה נאמר כי "לוין שיתף פעולה עם הבולשת הבריטית ומסר לה מידע על עליה בלתי לגאלית של יהודים לארץ ישראל מאירופה וכן יזם בשיתוף אחרים סחיטת כספים מבעלי עסקים בהציגו עצמו כשליח מטעם לח"י. בהקשר לכך הוזכר בעיתונות כי לוין בשיתוף אדם נוסף סחט בשם ארגון לח"י מבית קפה "המוזג". בהודעת ארגון לח"י נאמר כי פסק-דין המוות כנגד לוין ניתן והוצא לפועל רק לאחר חקירה והודאת הנאשם ועל סמך הוכחות מוצקות. ישראל לוין הובא לקבורה (25.12.46) בבית העלמין נחלת יצחק. הניח אחריו אישה ושני ילדים. האחד, בן-3 והשני בן שנה וחצי. על מצבתו נחקק: פ"נ ישראל ב"ר מאיר לוין מחסידי קרלין. נפ' א' טבת תש"ז בשנת כ"ו לחיו".

מה היה טיב הראיות נגד לוין?

רצח ישראל לוין מצטרף לשורה של הוצאות להורג או חבלות גופנית שביצעו חברי לח"י בחבריהם לארגון באשמת בגידה או הלשנה או חשש להסגרת מידע כדי להעניש ולהרתיע. לח"י כארגון מחתרת וחשאי לרוב לא נידב מידע מפורט לציבור בכל הקשור לחיסול חברי לח"י ואחרים ולעיתים קרובות ההחלטה על חיסול חברים לארגון התקבלה על-ידי שניים שלושה אנשים תוך זמן קצר ללא משפט מסודר לועיתים על סמך חשדות וחששות לא מוכחות. ישראל לוין לא היה כנראה צדיק, ומדיווחים שפורסמו בעיתונות דאז היה מעורב בפרשיות והסתבכויות כספיות כאלו ואחרות. אולם האם חומרת עבירותיו וטיב ואיכות הראיות כנגדו היו כאלו שהצדיקו רצח צעיר, אב לשני ילדים? מה היה טיב הראיות נגדו? סביר להניח כי רוצחי לוין או לפחות רובם אינם כיום בחיים ולא בטוח שיש את מי לשאול ולחקור.