בתשובת המדינה לבג"ץ לעתירה להעלאת קצבת הזקנה, נטען כי העתירה מיותרת ויש להסירה מסדר היום, אך קבוצת העותרים מאמינה בתוקף העילה המשפטית והאנושית של המניע לעתירה. בתשובת ממשלת ישראל והיועצת המשפטית לממשלה, לעתירה לבג"ץ (3948/23) שהגישה "תנועת אומ"ץ" וקבוצת ה"מחאה להגדלת קצבת הזקנה", טוענת המדינה כי דינה של העתירה להידחות על הסף תוך חיוב העותרת בהוצאות. בכתב התשובה של המדינה המשתרע על 27 עמודים טוענות בין-היתר הממשלה והיועצת המשפטית לממשלה, כי העתירה הוגשה בשיהוי רב, ובהיעדר כל עילה להתערבות שיפוטית. "... למעשה, העותרת מבקשת כי בית המשפט יעלה את גובה גמלת האזרח ותיק ובכך מבקשת העותרת כי בית המשפט יכנס לנעלי הרשות המבצעת והרשות המחוקקת ויקבע מדיניות כלכלית-חברתית אחרת, וברי כי אין מקום לכך. זאת במיוחד, כפי שפורט לעיל, כאשר העותרת כלל לא ביססה עילה המצדיקה התערבות שיפוטית". (סעיף 36 בתשובת המדינה לבג"ץ). מנהלי קבוצת המחאה טוענים כי משיבה מספר 3 בעתירה, המוסד לביטוח לאומי, נמנעת ומסרבת לשחרר נתונים המצדיקים התערבות משפטית. אומר אורי פלום דובר קבוצת המחאה: "אנו מצפים שבתוך זמן קצר, אחרי החגים, יקבע בית המשפט תאריך לדיון והמאבק שלנו יעלה סוף-סוף למקום שכולנו מייחלים. תשובת הממשלה מלאה סתירות וניגודים, דמגוגיה בלתי נגמרת וחזקה על עורכי הדין שלנו שידעו לחשוף אותן אחת לאחת בזמן הדיון בבית המשפט". משיבות 2 ו-3, הכנסת והמוסד לביטוח לאומי, לא העבירו את תגובתן המקדמית לבג"ץ עד למועד שנקבע להן.