ב-50 השנים האחרונות, ארה"ב הייתה המדינה היחידה בעלת היכולת והרצון להכניס סדר כלשהו למזרח התיכון. למרות כשלונותיה הרבים, כולל עירק וסוריה,
ג'ו ביידן ואנתוני בלינקן נרתמו שוב למשימה. מוות ומגיפות תלויים מעל עזה, הרעל מתפשט ברחבי העולם הערבי ואין להם יותר מדי זמן – מתריע (20.10.23) אקונומיסט.
הסכנה המיידית היא פתיחת חזית שנייה בצפון ישראל. מספר המתים בבית החולים אל-אהלי בעזה, למרות שהיה זה באשמת הג'יהאד האיסלאמי, אומר שאירן וחיזבאללה עלולים לאבד יוקרה אם לא ינקמו, ולחיזבאללה תהיה תמיכה בעולם הערבי אם יתקוף. אם ישראל תגיע למסקנה שמלחמה עימו בלתי נמנעת, היא עשויה להכות ראשונה. נושאות המטוסים האמריקניות עשויות להפגין שרירים במקרה של חזית שנייה.
סכנה שנייה הוא שהיחסים בין ישראל למדינות ערב יחזרו אחורה עשרות שנים. לאור ההפצצות חסרות התקדים של ישראל, ערבים זוכרים שבעבר היא פגעה בבתי חולים ובתי ספר. היא הטילה סגר מוחלט על הרצועה והנשיא
יצחק הרצוג אמר שכל העזתים נושאים באחריות. מנהיגי ערב יכלו לקרוא להרגעה ולחקירה עצמאית של הפיצוץ בבית החולים. מה שנראה כהרג של פלשתינים בידי פלשתינים, אמור היה להגביר את מאמציהם ליצור אזור בטוח ברצועה.
במקום זאת, הפיצוץ העמיק את השנאה והאבל. שותפותיה הערביות של ישראל הטילו עליה את האשמה, במילים שקשה לסגת מהן, ומצרים מסרבת בכל תוקף להכניס עזתים לסיני. זהו כישלון מנהיגותי עצום, עם השלכות עולמיות – תוקף אקונומיסט. רוב מדינות ערב מתעבות את חמאס ואירן, הן זקוקות ליציבות וייצאו נשכרות מיחסים טובים עם ישראל. אבל השליטים אינם רוצים לעמת את זעם תושביהם עם האמת על הטיל שפגע בבית החולים, ולכן בחרו לחבל באינטרסים ארוכי הטווח של עצמם.
המצב נראה כניצחון לאירן; אם האפשרות של ארה"ב נלחמת בחיזבאללה תחבל ביחסי ביידן עם העולם הערבי, ייתכן שאלו יהיו היסודות לדומיננטיות של אירן באיזור. גם רוסיה וסין יוצאות מנצחות: בדרום הגלובלי שוררת תפיסה לפיה מדובר בסיפור פשוט של ישראל קולוניאליסטית המדכאת את הפלשתינים. רוסיה וסין מנצלות זאת כדי לטעון, שארה"ב אדישה לגורל העזתים ונוהגת בצביעות כאשר מדובר בזכויות אדם ו
פשעי מלחמה.
מה יכול ביידן לעשות? הניתוח שלו חייב להתחיל בצורך בשלום בין ישראל לפלשתינים ובכך שהוא לא ייתכן כל עוד חמאס שולט בעזה, ולסילוקו יש צורך בלוחמת קרקע. כל השאר נובע מהאופן בו תתנהל המתקפה הקרקעית. אבידות בצד הפלשתיני מנוצלות בציניות בידי חמאס כדי לקעקע את התמיכה בישראל, ולכן צה"ל צריך לעשות כמיטב יכולתו כדי שלא לפגוע באזרחים – סבור אקונומיסט. יש להעביר סיוע
הומניטרי, ואם מצרים תסרב לקלוט פליטים – על ישראל ליישב אותם בנגב, בפיקוח סוכנויות האו"ם.
חשוב גם לומר מה יקרה אחרי הפלישה. ישראל צריכה להראות שהיא נלחמת במחבלים, לא בעזתים. עליה להתחייב להתחלה חדשה לאחר המלחמה, עם תוכנית שיקום והבטחה שלא תחנוק את כלכלת הרצועה. עליה לתמוך בחוקה פלשתינית חדשה ובמנהיגים חדשים שייבחרו. כל זה יהיה קל יותר תחת ממשלה ישראלית חדשה.
גם אם ביידן יצליח לשכנע את ישראל לנקוט צעדים אלו, תיוותר בעינה השאלה הקשה ביותר: כיצד להבטיח ביטחון בעזה שאחרי חמאס. ישראל אינה יכולה להחזיק את הרצועה באופן קבוע, ולכן יש צורך במעורבות בינלאומית. ביידן צריך להתחיל כעת לבנות את הקואליציה. ככל שישראל תפגין יותר שמירה על חיי אזרחים ותכנון ליום שאחרי, כך יש יותר סיכוי שמנהיגי ערב ימלאו את חלקם. זוהי משימה לטווח הארוך והרבה יכול להשתבש בדרך. אבל החלופה היא הריקבון המשרת את אירן ורוסיה. ביידן הוא המנהיג היחיד היכול לאחות את הקרעים. אם הוא ייכשל וביטחון המזרח התיכון יתפורר, יהיה זה אסון גם לארה"ב.