שעת החירום הנוכחית מוכיחה שוב שהגיע הזמן לעדכן לבסס ולהתאים את חוק האזרחות שלנו למציאות המשתנה באזור. מלחמת "חרבות ברזל" אליה נקלענו בעיקבות אירוע הטבח ההמוני החמור של שמיני עצרת תשפ"ד (7.10.2023), חושפת מחדש את הדואליות ביחסים בין ישראל לאזרחיה הערבים, ומחזק את ההכרה שיש לעדכן ולתקנן מערכת יחסים זו הן מבחינת החוק והן מבחינת ההתנהלות בפועל של ערביי ישראל כאזרחי המדינה ושל המדינה כלפי אזרחיה הערבים.
75 שנים אחרי שהאזרחים הערבים קיבלו אזרחות חרף היות רבים מהם אויבים בפועל ובכוח במועד הקמת המדינה ובשני הדורות שלאחריו. מתן אזרחות ישראלית אוטומטית לערביי ישראל מיד לאחר הפסקת האש של 1949, כוונה לאפשר השתלבות מהירה שלהם בחיי המדינה ולצמצם אפשרות של נחיתות האוכלוסייה הערבית מול זו היהודית כתושבים קבועים בה.
מתן האזרחות נועד לאפשר השתלבות הערבים בחיים המדינה במילוי חובות וזכויות גם יחד, תוך התחשבות במצבם המיוחד מול אחיהם שמעבר לגבול במיוחד בנושאי השירות הצבאי-ביטחוני. השנים שחלפו מאז קיבלו הערבים אזרחות, הוכיחו שהחשש הנ"ל היה מופרז. מי שרצה להשתלב יכול היה להשתלב ומי שלא רצה, קבלת האזרחות לא שינתה אצלו את הגישה הבסיסית. אחרי שלושה דורות ו-7 מלחמות הגיע הזמן להערכת מצב חדשה. מסקנה זו שואבת חיזוק נוסף גם מהתנהלותם של לא מעט אזרחים ערבים ישראלים כלפי המדינה ואזרחיה היהודיים במלחמה הנוכחית.
דילמות אלה מתבטאות במספר רב של דיווחים על ביטויי שינאה, על תמיכה באויב, על מתן עזרה למפגעים שמעבר לגבול, על גניבות ופגיעה ברכוש, על ערעור מתמיד של המשילות ועל אלימות רבה שלאחרונה גולשת גם לשותפות בפעילות טרור, הברחות נשק ועזרה לאירגונים פונדמנטליסטיים ובמיוחד החמאס והג'יהאד האיסלאמי והרשות הפלשתינית, שלאחרונה הפכה יותר ויותר מיליטנטית ועויינת. עדות בעייתית קודמת מצאנו בהתנהלותם במבצע "שומר החומות", בהשתוללות הלאומנית של מאות רבות מהם במהלך הלחימה, בעיקר ב-10 הערים המעורבות. הדברים כללו רצח יהודים, פגיעות חמורות ברכוש וביטויים רבים חמורים של שינאה תהומית ותמיכה באויב. כל אלה מעידים שמערכת היחסים המתבססת כאן איננה בריאה ואיננה יכולה להימשך כמות שהיא.
לדעתי נכון לגשת בהקדם ובאופן נמרץ לתיקון "חוק-יסוד האזרחות" שיסדיר מערכת יחסים זו בכתב ובאופן חד וברור. על אזרחי ישראל כולם להיות מחויבים לנאמנות למדינה ולחוקיה ללא שום חריגה או חריקה.
מול אלה נדרשת פעילות מניעה והרתעה שיהיו כלולות בחקיקת היסוד של חוק האזרחות ויעמידו בפני האזרחים הערביים של ישראל הפוסחים על שתי הסעיפים ברירה חדה: "הלנו אתם, אם לצרינו"?
הסנקציה הטבעית, היעילה והמועילה ביותר היא מול מעשי איבה בזמן מלחמה - שהם בגדר בגידה - ובכלל - שמפרקים את השותפות האזרחית ואת היכולת לחיים בצוותא - צריכה להיות
אזהרה בעבירה ראשונה והשעיית האזרחות הישראלית לצמיתות אם תשנה העבירה החמורה. ישראל אינה זקוקה לבוגדים מבית ועל כן אותם חוקי-יסוד יחולו גם על יהודים ואחרים.
על-מנת לתקף גישה זו שלא הופעלה מבעוד זמן יפעל משרד הפנים - רשות ההגירה והאזרחות - לפרסם בכל האמצעים
ובשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית - על דבר כניסת החוק החדש לתוקף ואת פרטי הסנקציות הכלולות בו.
כ"כ יודיע שר הפנים או מי מטעמו כי כל האזרחים הרשומים בישראל כאזרחים יחשבו החל ממועד פרסום החוק ברשומות, כמי שהפקיד במשרד הפנים - רשות האזרחות וההגירה בכתב
"שבועת אמונים למדינת ישראל", כפי שמקובל במדינות אחרות (לרבות ארה"ב). כל מי שיקבל אזרחות אחרי מועד פרסום החוק החדש (יהודים, ערבים, וכו') ידרש להפקיד במרשם התושבים טופס שבועה חתום על ידו בכתב יד. טופס זה יושמד היה ותבוטל אזרחותו לפי חוק.
ניתן היה לערער על שלילת אזרחות בפני בית משפט מחוזי. בית המשפט יבחן תוך זמן קצוב, את נימוקי הביסוס להחלטה ואת העובדות התומכות, אשר אם ימצאם בלתי חוקיים יוכל לבטל את הפסילה בצורה מנומקת. היה והוכחו הטיעונים, תהיה השלילה חלוטה ומחייבת ביצוע לאלתר. לאחר הפסילה, יטופל האזרח לשעבר לפי החוקים הקיימים וללא זכויות והטבות כשלהן שקיבל בתוקף היותו אזרח אלא אם קיים חוק שמשריין זכויות אלה גם למי שאינו אזרח.
אסור להשתהות או לבזבז זמן. המצב ואירועי הזמן האחרון גם מצדיקים זאת וגם מחייבים זאת. התיקון מחזק ומייצב את הריבונות הישראלית ואת הביטחון הלאומי שלנו.