מלחמת חרבות ברזל גובה מחיר מן הכלכלה הישראלית. השקל צנח לרמתו הנמוכה מזה עשור מול הדולר ובנק ישראל מכר 30 מיליארד דולר כדי להגן עליו. מחיר הביטוח מפני חדלות פרעון מרקיע שחקים. עסקים ממסעדות ועד אתרי בנייה נסגרו. בנק ישראל הוריד את תחזית הצמיחה השנה מ-3% ל-2.3%.
מלחמה איננה מנוהלת רק בידי כוחות צבאיים אלא גם בידי כוחות כלכליים, ולכן – מסביר אקונומיסט – יש לשאול: האם ישראל יכולה לעמוד בנזק הזה? העימותים הקודמים עם חמאס אינם קני מידה: כל אחד מהם עלה כמה מיליארדי שקלים – שבריר מהתוצר – והם לא סיכנו את המשק, אשר מזה שנים מפיק הכנסה לנפש מן הגבוהות במזרח התיכון. חרבות ברזל שולחת את הכלכלנים לספרי ההיסטוריה. מלחמת יום הכיפורים הביאה את ישראל לסף קריסה פיננסית. ב-2002 עלתה שנה אחת של אינתיפאדה 3.8% תוצר.
כדי לחמוק מאסון, חייבת ממשלת ישראל להתמודד עם שלושה אתגרים – מנתח אקונומיסט. הראשון הוא תעסוקה. אין מספיק עובדים למשק ולמלחמה גם יחד. צה"ל גייס 360,000 אנשי מילואים שהם 8% מכוח העבודה – הגיוס הגדול ביותר מאז 1973. רובם הותירו חורים במקומות עבודתם, ומה שגרוע יותר – מדובר בעובדים היצרניים ביותר ובמיוחד ב-10% מעובדי ההיי-טק. מקור נוסף למחסור בעובדים הוא מניעת כניסתם של 200,000 פלשתינים מיהודה ושומרון.
במקביל, יש פחות עובדים למלא את מקומם של החסרים, שכן שוק העבודה הישראלי הדוק מאוד: שיעור האבטלה הוא 3.2% בלבד. המשמעות היא, שהחברות יכולות לשכור רק עובדים זמניים – אפשרות שאינה מושכת. משקיעים חוששים מבריחת הכסף מסיליקון ואדי אל סיליקון ואלי. ההערכה היא ב-70% מחברות ההיי-טק מתקשות לתפקד כעת. הסכנה היא שלאחר המלחמה פחות עובדים יחזרו, מסיבות ברורות.
אתגר שני הוא קריסת הצריכה הפרטית. בשל חוסר הוודאות והחשש ממתקפות טילים, ישראלים שינו את הרגלי הצריכה שלהם והם נשארים בבית. מסעדות וקניונים היו כמעט ריקים במשך קרוב לשלושה שבועות. עסקים שהיו להם מספיק עובדים כדי לפעול, גילו שאין לקוחות. התיירות, מקור ההכנסה השני בהיקפו אחרי ההיי-טק, צנחה במחצית. יישובים שלמים בדרום ובצפון פונו מתושביהם.
מה שמוביל לאתגר השלישי: ניהול ההיבטים הכספיים של המלחמה. הצלת עסקים, תשלומים למילואימניקים ודיור למפונים – כל אלו יגבו את מחירם. יידרש גידול עצום בהוצאות הביטחוניות השנה למימון הכניסה הקרקעית, ובשנה הבאה – לחידוש המלאים. החוב כרגע הוא 60% תוצר, שיעור צנוע ביחס למדינה כה עשירה. גם אם המלחמה תימשך עד סוף השנה, השיעור יעלה ל-62% בלבד. לבנק ישראל יש יתרות מט"ח נכבדות: 170 מיליארד דולר. ארה"ב תעזור ב-14 מיליארד דולר, כפי שביקש ג'ו ביידן מהקונגרס.
אולם, מזהיר אקונומיסט, ככל שהמלחמה תתארך – הסיכונים יגברו. הגרעון ב-2024 צפוי לזנק מ-3% תוצר ל-8%. הכלכלה הייתה בבעיות עוד לפני המלחמה: הכנסות הממשלה ירדו ב-8% בספטמבר, לאחר שמונה חודשים קשים מתחילת השנה. כעת גיוס ההון מתייקר ובסיס המס רועד. מלחמה ארוכה יותר משמעותה הרס רב יותר, והשיקום לא יהיה זול.
הממשלה לא תוכל לממן את המלחמה לנצח, וזו אחת הסיבות שפוליטיקאים רבים דורשים להתחיל מיד את המתקפה הקרקעית. בחודשים הבאים, צופה אקונומיסט, משקי הבית והעסקים יקבלו סיוע כספי נדיב – אבל המלחמה גורמת לישראל לאבד עובדים, הון ומומחיות בקצב מהיר מכפי שניתן להחליף. משקים אחרים ספגו בעבר נזקים גדולים בהרבה כדי להבטיח ניצחון צבאי, אך תהיה זו נחמה פורתא בלבד למי שישלמו את המחיר בישראל הפעם.