כחודש לאחר מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס על יישובי הנגב המערבי, ובשעה שהמתיחות הביטחונית מתפשטת ומקיפה את יהודה ושומרון ואת חזית הצפון, נשמרים לפי שעה היציבות והשקט היחסי במארג היחסים בין יהודים לערבים בישראל, לרבות בערים המעורבות. בתוך כך ניכרת ירידה בפשיעה בחברה הערבית. מפכ"ל המשטרה, קובי שבתאי, שיבח את החברה הערבית על התנהגותה המופתית, בהופעתו בוועדה לביטחון לאומי בכנסת (ב-22 באוקטובר) בנושא "היערכות לתרחיש שומר החומות". בכירים אחדים, ביניהם שר הפנים, משה ארבל, שיבחו גם הם את החברה הערבית ועמדו על העובדה שבין קורבנות מתקפת הטרור של חמאס היו ערבים ישראלים לא מעטים, ובין המצילים, הרופאים והאחיות, יש ערבים רבים. ארבל גם גיבה את דרישת התאחדויות הקבלנים והתעשיינים לאפשר כניסת ערבים למקומות עבודתם. הוא נזף בראשי עיריות שהחליטו על דעת עצמם למנוע כניסה של פועלים ערבים לעבודה באתרי הבנייה, ושיגר לאחד מהם מכתב שכותרתו: "חובת הרשויות לנהוג בכבוד ובשוויון לכלל אזרחי ישראל, יהודים וערבים כאחד". במכתב נאמר, שהחלטות כאלו מרסקות את מרקם החיים המשותפים במדינה, פוגעות בפרנסתם של העובדים הערבים, ו"בעיקר בכבודם ובזכותם החוקתית לשוויון". הגדיל לעשות מנהיג רע"ם, ח"כ מנסור עבאס, שפרסם הצהרה פומבית, בערבית ובעברית (30 באוקטובר): "החוכמה, האחריות, האינטרס הציבורי והחזון העתידי עבורנו כחברה ערבית פלשתינית, וגם כאזרחי מדינת ישראל, מחייבים אותנו לחסום כל דרך בפני גורמים קיצוניים שוליים שמנסים לדחוף אותנו אל תוך התנגשות וסכסוך עם המדינה ומוסדותיה הביטחוניים, ובכלל עם האזרחים היהודים. במקום זאת, כולנו, אזרחים ערבים ויהודים, חייבים להקפיד על שיתוף פעולה כדי לשמור על שקט ושלווה ולחזק את מרקם היחסים, ההבנה והסובלנות כדי להתגבר על המשבר הזה בדרכי שלום". ככלל, חיי היומיום נמשכים כסדרם ברוב מקומות העבודה במגזר הערבי. הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים במשרד לשוויון חברתי הקימה מוקד חירום ייחודי למידע ותמיכה בחברה הערבית, בשיתוף הוועד הארצי של ראשי הרשויות המקומיות ועיריית כפר קאסם. זאת, במטרה לסייע לרשויות להתמודד עם מצב החירום ועם הלחימה הנמשכת. המוקד מתואם עם פיקוד העורף, המשטרה, משרד החינוך, שירותי הכבאות וההצלה ומשרדי הממשלה השונים, כדי לאגד ולהנגיש את המידע הרלוונטי לרשויות המקומיות ולעמותות הפעילות בחברה הערבית. כמו-כן, מתגלים ביטויים מבורכים של אזרחים ערבים התורמים לשמירה על רגיעה והסתגלות לשגרת חירום. בין היתר, קיימות יוזמות לשיתופי פעולה בין יהודים לערבים להתנדבות וסיוע הדדי, כמו בחמ"ל האזרחי המשותף היהודי-ערבי, שהוקם על בסיס החמ"ל באקספו תל אביב והחמ"ל הערבי הפועל תחת ועדת המעקב וועד ראשי הרשויות. דוגמה נוספת היא החמ"ל שהוקם ברהט, שאותו מנהלות במשותף ערבייה ויהודייה, לחלוקת תרומות לתושבי הפזורה הבדואית שאינה ממוגנת. עם זאת, התארכות המלחמה ומצב החירום מעלה אפשרות מסוכנת להעמקת החשדנות, העוינות והפחד ההדדיים בין שתי החברות. אלה עלולים להוביל להתערערות היציבות, לעימותים אלימים ולהתנגשויות. כל פרובוקציה עלולה להביא להתלקחות. כך גם בהקשרן של מגבלות על חופש הביטוי וזכות ההפגנה והמחאה של הציבור הערבי, בתגובה לפגיעה באזרחים חפים מפשע, וכן השלכותיה של ההחמרה במצב הכלכלי של החברה הערבית. המשטרה נערכת לתרחישים אלה, אולם אופן התנהלותה במהלך אירועי אלימות אפשריים תשפיע מאוד על כיוון התפתחותם.