מסעדת יוקרה באיסטנבול, ממנה נשקפים מיצרי הבוספורוס, היא מקום מועדף על עובדי מדינה, אנשי עסקים, ידוענים – והפיננסיירים של חמאס. זוהי רק אחת מזרועות המימון, אותו – סבור אקונומיסט – תתקשה מאוד ישראל לחסל. לחמאס יש שלושה מקורות עוצמה: שליטתו הפיזית בעזה, הרעיונות שהוא מפיץ והכנסותיו; כדי למוטט אותו, צריך לטפל גם בצד הכספי.
מעט מאוד ממקורות ההכנסה של חמאס מצויים בעזה, אלא במדינות ידידותיות. חמאס משתמש במלביני כספים, חברות מחצבים ודרכים רבות אחרות ומגיע להכנסות של מיליארד דולר בשנה. מאחר שהוא מקפיד מאוד לפעול בצורה שלא תאפשר להטיל עליו עיצומים, ייתכן שהוא מחוץ להישג ידן של ישראל ובעלות בריתה. בהכנסות הללו הוא משתמש לכל צרכיו – ממשכורות המורים ברצועה ועד לרכישת טילים.
360 מיליון דולר בשנה מגיעים ממכסים על ייבוא מיהודה ושומרון וממצרים. זהו הנתיב שלישראל הכי קל לחנוק; מאז ההינתקות ב-2005 היא מגבילה מאוד את תנועת הסחורות והאנשים אל הרצועה וממנה, ומאז פרוץ המלחמה – מונעת אפילו כניסת מוצרי יסוד. אבל הרבה יותר כסף מגיע מחו"ל – 750 מיליון דולר בשנה, להערכת ישראל. מקורו של חלק מן הסכומים בממשלות תומכות ובראשן אירן; ארה"ב מעריכה שטהרן מעניקה 100 מיליון דולר בשנה לארגונים פלשתינים, בעיקר בסיוע צבאי.
המשימה של אנשי הכספים החמאסיים היא לגלגל את הכסף מבלי לספוג עיצומים מערביים; בחודש האחרון הטילה ארה"ב שלושה סבבים של עיצומים על אנשים וחברות המממנים את הארגון. התחמקות מהעיצומים מצריכה יצירתיות, כולל שימוש בחשבונות קריפטו. ארה"ב אומרת, שהארגון הבריח 20 מיליון דולר באמצעות בורסת הקריפטו Redin, הפעילה במיוחד בחנויות תיירים במרכז איסטנבול.
חלק הארי של כספי חמאס – לפחות 500 מיליון דולר בשנה – מגיעים מהשקעותיו, כולל בחברות הרשומות ברחבי המזרח התיכון, והמנוהלות בידי מקצוענים של הארגון. החברות תורמות למלכ"רים, אשר בתורם מתעלים את הכספים לחמאס, וזאת לצד משיכה ישירה של רווחים מהן. חברה כזאת בנתה את קניון עאפרא, הקניון הראשון בסודן; אחרת מפעילה מכרות ליד הבירה חרטום; שלישית בנתה גורד שחקים בעיר שאג'רה שבאיחוד האמירויות.
האם ניתן למנוע מחמאס הכנסות אלו? תלוי במדינות דרכן הן זורמות, משיב אקונומיסט. בשנת 1989 עצרה ישראל את בכירי חמאס בשטחים, ובאותה עת הבנקאים של הארגון התגוררו בחו"ל. מאז השתנו התנאים הגיאו-פוליטיים והם נאלצים לנדוד. כיום, בעוד הפוליטיקאים של חמאס מעדיפים את דוחה (בירת קטר), והחברות של הארגון משתרעות מאלג'יריה דרך סודן ועד איחוד האמירויות – אנשי הכספים מעדיפים את איסטנבול, בחסותו של רג'פ טאיפ ארדואן. שם יושב זאהר ג'בארין, שלדברי ישראל הוא "שר האוצר" של חמאס, כמו גם אחרים שארה"ב הטילה עליהם עיצומים בשל פעולות אלו.