חוצה רמזור באדום (ועוד הצעה מחוץ לקופסה)
"איזהו חכם?" שאלו התנאים והשיב רבי יוחנן: "הרואה את הנולד." זה לא נאמר על דיקטטורים כבנימין נתניהו.
בעודו ראש ממשלה שחק את היחסים עם רוב המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית (כשהזהרתי אותו מפני נאום העוועים שלו בגבעת הקפיטול, שתקע סכין בגבו של ברק אובמה, הגיב ברוב חוצפתו כי "לך לא אכפת שלאירן יהיה נשק גרעיני." בינתיים נכדי כבר 100 ימים קצין קרבי ביחידה מובחרת ובנו נלחם בחופי מיאמי בגלי הים המגיעים מקובה).
ייאמר ברחל בתך הקטנה, כלומר בבירור: ג'ו ביידן אינו סובל אותו. הוא לא יניח לישראל להיכשל, אבל מייחל לגרש את האיש הזה אשר השתלט על ישראל, והוא כמו נהג החוצה את הרמזורים באור אדום. מדינאי מופקר.
בכל פעם שעולה הצעה סבירה מארצות הברית ובריטניה וסעודיה וגרמניה ביבי מגיב ב"לא, לא". אחר כך הוא זוחל על ארבע לקבל הצעה פחות טובה. מה בולט יותר מהעובדה שכאשר הוצע בטורים אלה להסכים מיד להעביר סיוע הומניטרי לתושבי עזה עם מזון ונוזלים אבל בלי דלק - ביבי הגיב ב"לא" רועם, כלום. ולפיכך עכשיו הוא מכניס לרצועה את כל אלה כולל דלק. תמיד הוא מתחיל ב"לא" של גיבורים ומסיים ב"כן" של שפלי רוח.
הקבינט שלו מייצר שגרה נדושה (למען האמת גם בני גנץ וגדי איזנקוט שותפים למרובעות של ביבי.). שום מחשבה מקורית, שום דעה מחוץ לקופסה. הקבינט הזה מתאפיין במה שיש באישיות של אנשים כמותם - קמצנות ושעמום. זו אם כל חטאת של השגרה.
הרי בטורים אלה הוצע בראשונה לשגר את הפרופסור אהרן ברק לבית הדין לצדק בהאג. הליכוד גיחך. גלי גוטליב ממשיכה להתנגד. ביבי הבין מה גודל הסכנה ופנה לברק. מי שראה שוב מה אמר יריב לוין על ברק מבין כי הגינותו מנעה ממנו להתנות את הסכמתו לטוס להאג בפיטורי שר המשפטים, אבי-אבות חטא המלחמה באמצעות הדיקטטורה המשטרית.
ביבי הרי משקר, או "לא אומר אמת" בסיטונות. ב-24 שעות הציגו מיכאל שמש מערוץ-11 וקרן מרציאנו מערוץ-12 את הזיג-זג בדבריו כדבר שבשגרה.
ומה עכשיו? ובכן אילו הייתי "משקיף קבוע" בקבינט כפי שנתניהו הטעה את התקשורת להאמין כי דוד אמסלם מחזיק בתואר זה - הייתי מנסה לייצר מציאות אחרת בעזה. מה, למשל? ובכן הנה רעיון, ואני מציע אותו לביבי חינם כמו את מינוי אהרן ברק:
צה"ל שולט בצפון רצועת עזה לאחר שהשתלט עליה כראוי. נתניהו אמר כי נמוטט את שלטון החמאס כגוף מאורגן ומתפקד. נו? והנה אמש כבר פורסם מאת אוהד חמו כי מי שמחלק את המזון והנוזלים והדלק והתרופות באזור הנשלט לכאורה בידי צה"ל הם אנשי החמאס. אוקסימורון, טירוף מערכות וצפון עזה הייתה "תוהו ובוהו וחושך על פני תהום."
רגע, אתם שואלים, מה אני הייתי מציע אילו התמניתי "משקיף קבוע" (סתם בדיחה, כמובן)? הייתי בא עם רעיון מקורי לדיון: הקבינט יפנה להנהגת הסקטור הערבי בישראל ויבקש לשגר בתשלום ממלכתי 200 צעירות וצעירים שוחרי טוב הדואבים את כאב אחיהם ברצועת עזה, לעלות על מכוניות הסיוע ההומניטרי ולחלק את המוצרים לקהל הרחב. בצפון, כמובן, במקום בו איבד החמאס את שליטתו, אבל בהיעדר נכונות של נתניהו להכניס לשם גורם שליטה פלשתיני חמאס שב ומשתלט על ניהול האזור תחת כידוני הצבא, כי אין במזרח התיכון חלל ריק. יש רק חללים.
הנה, זו ההצעה ל"מחליטים" בקבינט ה"ה גנץ ואיזנקוט וגלנט ואמסלם הקבוע: הממשלה פונה (לפי הא"ב בעברית) לח"כים אחמד טיבי, מחמוד עבאס ואיימן עודה לגייס כ-300 ערבים ברחבי הארץ, שתמורת שכר הוגן יוצמדו למשאיות הסיוע ההומניטרי הנוסעות לעזה ויארגנו ויפקחו על חלוקת המצרכים ההוגנת לציבור המקומי. אם יתבצע - מה טוב; ואם לאו - לפחות רווח הסברתי. אבל המשעממים האלה מתמקדים בחשיבתם תמיד-תמיד בתוך הקופסה.
הבזקים
- קיבלתי מונולוג באנגלית מאת לוסי האריש על הטרור של חמאס. כמותו לא נשמע עד כה באף לא שפה אחת. אם יש בידכם להשיגו - אני ממליץ לוותר על הקריאה בטורי כדי להקדים את ההאזנה להאריש. קול התבונה בלשון רהוטה.
- משפחות החטופים (וכל אחד אחר) יכולות לחלוק על עמדותיו של הנשיא יצחק הרצוג. אבל בהזמינן אותו לנאום בכיכר במלאת 100 ימים למלחמה - ואני סבור כי זה צעד ראוי - לא ייתכן שיפריעו לו לשאת את דבריו בקוראן לו "בוז". כלל הוא בישראל כי "נשיא בעמך לא תאור." (תאור- תקלל, אני משער כי המקור הוא במילה ארור.)
- מלחמת השחרור הולידה את לחני "הרעות" ו"הן אפשר" ו"האמיני יום יבוא" ו"אל נא תאמר לי שלום", ועוד שובל ארוך; ומערכת סיני - מבצע קדש - "מול הר סיני" ו"כרמלית"; ששת הימים את "ירושלים של זהב" ו"שדמות בית לחם" ו"עמק דותן" ו"שארם א-שיח' חזרנו אלייך שנית"; ומלחמת כיפור את "לוא יהי", ו"עצוב למות באמצע התמוז" ו"בכל שנה גיורא"; ובמלחמת לבנון הראשונה והשנייה וחרבות ברזל יבשו המעיינות.