שוב, לפחות גורם אחד בארה"ב לא כל כך משלים עם מה שכונה אצלינו "שביעות רצון" מהחלטתו של בית הדין הבינלאומי בהאג. שביעות רצון זו מקורה באי החלטה של בית הדין לקבוע, לפי תביעת דרום אפריקה, כי ישראל מבצעת ג'נוסייד בעזה. וזה מה שקרה בארה"ב, אתמול: שופט פדראלי בארה"ב, בעיר אוקלנד קליפורניה, דחה תביעה של פעילים פלשתינים-אמריקנים כי על ארה"ב להפסיק את הסיוע הצבאי שהיא מושיטה לישראל.
השופט הפדראלי השמיע במהלך שלושת ימי הדיון המשפטי הערות מהן השתמע בבירור כי הוא אכן מזדהה עם התביעה שהציבה עדים, כי לפי דבריהם השתמע כי יש משום "רצח עם", ג'נוסייד, במעשיה הצבאיים של ישראל ברצועת עזה. אולם עם זאת הוא דחה את התביעה בנימוק שאפשר לכנותו העיקרון של הפרדת הרשויות - לפי הכתוב בחוקה של ארה"ב. השופט קבע כי דחיית התביעה, כהחלטתו, נובעת מכך שנושאים פוליטיים חייבים להידון רק באגפים הפוליטיים-מדיניים של הממשל בארה'"ב ולא ברשות השופטת. אם כן, זהו כוחה, סמכותה, דעתה, לפי החוקה האמריקנית.
בית המשפט בעיר אוקלנד איננו מבקש להרחיב את תחום דיוניו אל התחום המדיני, כך בניגוד לוויכוחים פוליטיים אצלינו לגבי סמכויות הרשות המחוקקת. נעיר כי כידוע ארה"ב הייתה ואף הינה מעורבת, מבחינה צבאית, בפעילות צבאית במדינות אחרות. למשל, המעורבות הממושכת שלה לאורך שנים באפגניסטן. בית המשפט בארה"ב מעולם לא דן בפעילות הצבאית של ארה"ב באפגניסטן, למרות שהיו בודאי סיבות לעשות כן. הרי אך זה עתה נהרגו 3 חיילים אמריקנים עקב פעילות צבאית באחת ממדינות האזור כאן.
כנסת באה והולכת, בחירות נערכות בדרך כלל שלא בעיתן - ואין מי שיזום ניסוח ואישור של חוקה בישראל. הפרדת הרשויות הנהוגה בארה"ב נמשכת שנים רבות, כשנות קיומה של החוקה. האם לא ראוי שתינקט, סוף-סוף, יוזמה למען אישור חוקה כאן? לפחות, אם כך ייעשה, ימנעו כל מיני ויכוחים - ללא תכלית! - אם בית המשפט העליון אצלינו צריך להיות 'מרחיב', כלומר אקטיבי, או גוף המקפיד על הפרדת רשויות: הכנסת הרשות המחוקקת - לעומת הרשות השופטת. בל יטושטשו גבולות ההפרדה בין הרשויות.