במישור החוקתי, עיקרון הכבוד ההדדי בין גופי השלטון הוכר כנגזרת של עיקרון הפרדת הרשויות, והוא משמש גם כמסד לקיומו של מה שידוע כ"דיאלוג חוקתי" – כלומר, שיח הדדי בין הרשויות בנוגע לסוגיות משפטיות-חוקתיות. השופט ברק כתב באחת הפרשות כי במסגרת עיקרון הפרדת הרשויות, "לא חומות בין הרשויות, אלא גשרים מאזנים ומפקחים" –והגשרים הללו, הקשרים הללו, בין רשויות השלטון בישראל, תורמים להמשך בנייתו של המפעל החוקתי המתהווה של המדינה. אין זה סוד שהיכולת של שלוש רשויות השלטון בישראל להמשיך ולקיים ביניהן דיאלוג חוקתי אפקטיבי, עמדה למבחן משמעותי בשנה האחרונה. אולי הביטוי המובהק ביותר לכך הוא פסק הדין שהורה על בטלותו של תיקון מס' 3 לחוק יסוד השפיטה – תיקון אשר שלל באופן גורף את הסמכות לקיים ביקורת שיפוטית על סבירות החלטות הממשלה, ראש הממשלה ושרי הממשלה. בפסק הדין התקדימי קבע רוב מכריע של 12 שופטי בית המשפט העליון, כי סמכותה המכוננת של הכנסת אינה בלתי מוגבלת, והיא אינה מוסמכת לחרוג מהמגבלה הצרה שנוגעת לשימור מאפייני הזהות הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. בנוסף, אותו רוב קבע לראשונה כי בית המשפט העליון מוסמך לקיים ביקורת שיפוטית על תוכנם של חוקי היסוד, וכי במקרים חריגים וקיצוניים מוסמך בית המשפט להכריז על בטלות חוק יסוד שיש בו משום חריגה מסמכותה המכוננת של הכנסת. חלק משופטי הרוב שמצאו לפסול את תיקון מס' 3, הזכירו בנימוקיהם את החשיבות שבשמירה על שירות ציבורי מקצועי ומסור, ועל התפקיד החשוב שממלאת הביקורת השיפוטית בהקשר זה. חסימת הביקורת השיפוטית על מינויים בשירות הציבורי – כך הודגש בפסק הדין – משמעה פתיחת פתח רחב לפוליטיזציה ולפגיעה באופיו המקצועי של השירות הציבורי בישראל. היבט נוסף שבו נודעת משמעות מיוחדת לביקורת השיפוטית, ואשר הוזכר אף הוא בפסק הדין, נוגע לשמירה על עצמאותה של מערכת אכיפת החוק – אשר תורמת, בין היתר, להתמודדותה של מדינת ישראל עם אתגרים משפטיים במישור הבינלאומי. התקופה האחרונה המחישה כל זאת ביתר שאת. בהקשר זה ראויה במיוחד לציון העבודה החשובה של צוות המשפטנים הבכיר והמנוסה שמייצג את ישראל בהליך המשפטי שמתקיים בימים אלה בבית הדין הבינלאומי בהאג. הייצוג המקצועי שמספק הצוות יש בו כדי להמחיש את החשיבות המכרעת שבשירות ציבורי מקצועי ונטול פניות – אותו שירות ציבורי שהיה מקור לגאווה עבור מדינת ישראל בשבעים וחמש שנות קיומה. מעיון בתוכנית הכנס, אני מניח כי פסק הדין בעניין עילת הסבירות יזכה להתייחסות מקיפה ומפורטת במושבים המרתקים שמתוכננים בימים הקרובים. פסק הדין הזה משמש לבנה חשובה נוספת במפעל החוקתי של מדינת ישראל, אך במפעל החוקה הישראלית חסרה עדיין אבן פינה מרכזית בדמותו של חוק יסוד החקיקה, אשר יעגן את "כללי המשחק" החוקתיים ויסדיר, בהסכמה רחבה, את המתווה לחקיקת חוקי היסוד; את הליך החקיקה של חוקים רגילים; ואת מתכונת הביקורת השיפוטית על הליך החקיקה ועל תוצריו. פעם אחר פעם חזר בית המשפט על קריאתו למחוקק לפעול לקידומו של חוק יסוד חשוב זה, שיש בו לייצב את המבנה החוקתי הישראלי.

אכן, ייצוב המבנה החוקתי של מדינת ישראל הוא קריטי לשימור האיזונים והבלמים בין שלוש רשויות השלטון. בין ההצעות השונות לרפורמה במערכת המשפט שנשמעו בשנה החולפת, היו גם, כידוע, הצעות שנגעו למבנה הוועדה לבחירת שופטים. על-רקע המציאות הזו, לא התכנסה הוועדה לבחירת שופטים במשך כשנתיים. זאת ועוד, בפעם הראשונה ב-75 שנות קיומה של מדינת ישראל, לא ממונה נשיא קבוע לבית המשפט העליון. ב-16 באוקטובר 2023 פרשה הנשיאה אסתר חיות, לאחר כהונה של שש שנים בתפקיד נשיאת בית המשפט העליון. במהלך כהונתה השכילה הנשיאה חיות לנווט את מערכת בתי המשפט באחת התקופות המורכבות והמאתגרות שידעה הרשות השופטת בתולדותיה, ואשר כללה, בין היתר, את משבר הקורונה ונגזרותיו; הסלמות ביטחוניות שהקשו על תפקודם הרציף של חלק מבתי המשפט; וכן את המשבר הפוליטי חסר התקדים שעבר על המדינה בשנים האחרונות, על האילוצים המערכתיים והתקציביים שנבעו ממנו. הרשות השופטת עמדה בכל האתגרים הללו, יכלה להם וצמחה בעקבותיהם, וכל זאת תחת הובלתה הבטוחה של הנשיאה חיות. במקביל להתמודדות עם צרכי השעה, קידמה הנשיאה חיות גם תוכנית מדיניות רב-שנתית מקיפה עבור מערכת בתי המשפט – תוכנית שהציבה לנו כמערכת יעדים חשובים, כגון שיפור השירות לציבור וקידום המצוינות והשקיפות. עתה, כאמור, עדיין לא נבחר נשיא קבוע למערכת בתי המשפט. במצב דברים חריג זה, קיבלתי לידי את תפקיד ממלא-מקום הנשיא. פעלתי – ואמשיך לפעול – על-מנת לשמר את עצמאותה ויציבותה של הרשות השופטת ואת תפקידה בשמירה על שלטון החוק וזכויות האדם. אך תפקיד נשיא בית המשפט העליון מחייב מינוי קבוע, נוכח החשיבות והרגישות שכרוכות בתפקיד זה והצורך לאפשר למערכת לתכנן ולבצע מדיניות ארוכת-טווח. כמי שעומד בראש המערכת, אני מקווה שבקרוב תוכל מערכת בתי המשפט לשוב ולפעול תחת ניהולו של נשיא בית המשפט העליון, במינוי של קבע. בדומה, בשל אי-כינוס הוועדה, לא מולאו שורות הרשות השופטת, וזאת חרף המחסור בשופטים רבים במערכת בתי המשפט, ועל אף העומס הקשה והחריג אשר מוטל על כתפיהם של השופטים המכהנים, בפרט בהשוואה למדינות אחרות בעולם. היום, אני מגיע לכנס מכינוס של הוועדה לבחירת שופטים. בשבוע שעבר הוחלט בוועדה על מינוי 18 שופטים, והיום מונו 14 שופטים נוספים לבתי המשפט המחוזיים והשלום בעיקר במחוזות חיפה והצפון, שאני בטוח שיסייעו למערכת רבות במילוי תפקידיה הציבוריים. אין לכחד, קיימות מחלוקות בין חברי הוועדה, ואולם כולי תקווה שנשכיל לקדם את המשך תהליך הבחירה. זאת כמתחייב מהעומס יוצא הדופן אשר מוטל על שופטי ישראל בעת הזו, אשר מטבע הדברים, יש לו השלכות על ציבור המתדיינים ועל התמשכות הטיפול בהליכים. לאחרונה היינו עדים להדלפות מטעות מדיוני הוועדה שנועדו להטיל דופי במועמדים מסוימים. אין לי צל של ספק שפרסומים מסוג זה, שיש בהם משום הפרה בוטה של כללי השפיטה, לא ירתיעו את שופטי ישראל, והם ימשיכו לעשות עבודתם נאמנה, ללא מורא ללא משוא פנים ובהתאם לדין.

לקראת סיום אבקש לברך את הזוכים בפרס גורני למשפט ציבורי: הנשיאה לשעבר דורית ביניש, הזוכה היום בפרס על מפעל חיים; עו"ד דן יקיר, הזוכה בפרס למשפטנים בשירות הציבורי, שנחשפתי רבות לעבודתו בהגנה על זכויות האדם, למקצועיותו ולאיכויותיו, הן בשנותיי כפרקליט, הן על כס השיפוט; וד"ר אלעד גיל וד"ר נטלי דודזון, הזוכים בפרס לחוקרים צעירים. כל אחד מהזוכים תרם תרומה ממשית בתחומו לפיתוחו ולקידומו של המשפט הציבורי בישראל, אך אבקש להקדיש ברכה אישית לחברתי היקרה, הנשיאה בדימוס דורית ביניש. אין ראויה מדורית לקבל את הפרס. מפעל חייה של הנשיאה ביניש מתפרש על למעלה מיובל שנים, שבמהלכן הקדישה את חייה המקצועיים לשירות הציבורי ולעשייה למען הציבור הישראלי. במסגרת הקריירה המשפטית המזהירה שלה, כיהנה דורית כמנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה; כפרקליטת המדינה; כשופטת בית המשפט העליון וכנשיאתו. דורית היוותה השראה לדורות של נשים בשירות הציבורי, בהיותה האישה הראשונה שכיהנה כפרקליטת המדינה, וברבות הימים גם האישה הראשונה שכיהנה כנשיאת בית המשפט העליון. אך כל מי שמכיר את דורית, יודע שלצד היותה פורצת דרך במובנים רבים, היא במידה רבה סמל לממלכתיות ומגדלור לדורות רבים של שירות ציבורי. בתפקידה כפרקליטה, עמדה דורית על משמר ההגנה על שלטון החוק, זכויות האדם וערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. במילים ובמעשים המחישה דורית את התפיסה שתפקידו של הפרקליט בשירות המדינה הוא לשרת את הציבור בכללותו, תוך ייצוג הולם של מדיניות הממשלה. גם במהלך כהונתה כשופטת וכנשיאת בית המשפט העליון, הפגינה דורית נחישות, לצד אחריות בהפעלת שיקול הדעת. פסקי הדין שכתבה הדגישו את החשיבות המיוחדת שראתה בהגנה על זכויות האדם באשר הוא אדם, ואת רגישותה כלפי החלשים בחברה. תקצר היריעה בדברי כאן לעמוד על מלוא תרומתה של דורית לפיתוח המשפט הישראלי בכללותו, ולפיתוח המשפט הציבורי בפרט. מורשתה השיפוטית כוללת פסקי דין מכוננים ותקדימיים רבים. בכלל אלה, אי-אפשר שלא להזכיר את תרומתה של דורית לפיתוח הפסיקה בתחום ביטחון המדינה. בפסיקתה המאוזנת, המעמיקה והרגישה לצורכי השעה אך גם לצרכי הפרט, הדגישה דורית את האיזון העדין הנדרש בין צרכי הביטחון במדינת ישראל – אשר נתונה תחת איומים קיומיים ממש מרגע הקמתה – לבין השמירה על שלטון החוק וזכויות האדם. גם לאחר פרישתה מכס השיפוט, ממשיכה דורית בעשייה למען הציבור הישראלי במישורים שונים ורבים. לשמחתי, הצמתים המקצועיים של דורית ושלי השתלבו לא אחת. ההיכרות בינינו החלה לפני למעלה מ-40 שנה, עת הגעתי כמתמחה למחלקת הבג"צים כאשר דורית שימשה כמנהלת המחלקה. דורית הייתה לי למורה, ממנה למדתי רבות. דרכה המרשימה, המחויבת לשלטון החוק לזכויות האדם ולאיזון העדין ביניהם לבין אינטרס הציבור, שימשה לי כדוגמה ומופת. זכיתי לעבוד לצד דורית פעם נוספת, בתקופת כהונתנו המשותפת בבית המשפט העליון. תבונתה, מנהיגותה, חריפותה ובקיאותה בלטו גם אז. בטוחני כי מורשתה של הנשיאה ביניש ותרומתה למשפט הישראלי, ימשיכו לשמש השראה גם לדורות הבאים. לסיום, השעה היא שעה לא פשוטה למדינת ישראל. בצד עמידתם האיתנה של חיילי צה"ל בסדיר ובמילואים בשדה הקרב, חשוב להדגיש כי גם החברה האזרחית בישראל מגלה חוסן יוצא דופן שבא לידי ביטוי בולט בשנה החולפת. גם בימים קשים, נוסיף לשמור על ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הרשות השופטת תמשיך בדרכה היציבה והעצמאית, ותבטיח את האינטרס הציבורי ואת השמירה על זכויות האדם במדינת ישראל. בטוחני כי הלכידות שלנו והערבות ההדדית שמאפיינת אותנו כחברה תסייע לנו גם בימים אלה.