חודש מרס 2024 יהיה אחד מאותם מקרים בו חג ומועד יהודי ומוסלמי מתערבבים זה בזה. היהודים יציינו לקראת סוף החודש את פורים. המוסלמים יחלו את צום רמדאן ב-11 או ב-12 במרס, על-פי מולד הירח. חודש זה, הקדוש לאיסלאם, מאופיין בהתעלות דתית בריבוי תפילות ולצערנו גם בניסיונות לבצע פיגועים בהיקף מוגבר יותר. השנה חל רמדאן במציאות ביטחונית מורכבת ומאתגרת משמעותית בהשוואה לשנים עברו, כאשר ישראל מנהלת לחימה ממושכת ברצועת עזה ומלחמת התשה מול חיזבאללה בצפון. במציאות בה צה"ל מתוח עד קצה גבול היכולת והמשטרה נערכת לפזר את כוחותיה באזור ירושלים וברחבי הארץ, ראוי לתת את הדעת על מספר נקודות חשובות בהתקרב חודש רמדאן (ובתוכו גם חג פורים): 1. הר-הבית. תפילות מוסלמים בהר-הבית במהלך החודש מתאפיינות תמיד בנוכחות גבוהה של מוסלמים. הדבר נכון שבעתיים לגבי ימי שישי. המדיניות הנכונה לקביעת הסדרי התפילה צריכה להיעשות על-פי מודיעין שקיים במערכת הביטחון. ככל שהמצב מאפשר, תפילת מוסלמים ללא הפרעות עדיפה על-מנת למקסם אינטרסים ישראלים מול: ערביי ישראל, הרש"פ, ירדן, מדינות ערב והאיסלאם שעימם יש לישראל קשרים או שישראל חפצה בקשרים איתן. בהינתן התרעות ממוקדות או כלליות, שיקול הדעת על הגבלות תפילה חייב להיות מקצועי הן לגבי נשים וגברים, הן לגבי ערביי ישראל ופלשתינים. בכיוון ההפוך, ככל שניתן, אין למנוע ביקורי יהודים בהר-הבית בשעות מקובלות שאינן מתנגשות עם תפילות מוסלמים. ראוי שאישי ציבור, המבקשים פרובוקציה או כותרת תקשורתית, יתאפקו ולא יעלו להר-הבית בחודש זה. הריבונות הישראלית במבואות להר ובהר עצמו (יש בו נקודת משטרה ישראלית) ברורה דיה לכל מוסלמי ואין צורך בניקור עיניים. אם ניתן, שלוש המלצות בקצרה: א. שידור ישיר של כל תפילות יום השישי בהר-הבית לרחבי העולם המוסלמי על-מנת להעביר מסר של חופש פולחן דתי תוך שמירה על סדר ציבורי. ב. הזמנה פתוחה של ממשלת ישראל לראשי מדינות ערביות ומוסלמיות לבוא להתפלל במסגד אל-אקצה הנמצא בעיר ירושלים (הראשונה אליה התפלל הנביא מחמד והשלישית בקדושתה לאיסלאם אחרי מכה ומדינה). ג. ביצוע הערכת מצב מחודשת לקראת כל אחד מימי השישי של רמדאן. 2. יהודה ושומרון. זו זירה מאתגרת ובעייתית ויש כבר סימנים המעידים על אפשרות של רמדאן מדמם בקורבנות טרור. הפיגוע בתחנת הדלק בעלי ועוד קודם לכן במחסום ליד מעלה אדומים אינם הסימנים היחידים. בערים הפלשתיניות המרכזיות היו בשבוע האחרון מפגני הזדהות גדולים, יחסית, עם האסירים הביטחוניים ועם תושבי רצועת עזה. אדי הדלק מתחממים ועלולים להתפוצץ ברמדאן. גם תקרית הדריסה ברצועת עזה וחיסול שלושה מחבלים בעיירה טובאס בצפון השומרון הם נושאים קבועים לדיונים ברשתות חברתיות. ברי, כי לא ניתן לתפוס כל מפגע בודד, אבל נוכחות צבאית ומשטרתית רחבה בנקודות חיכוך עשויה לתרום להרתעה (ובה בעת, מגדילה את הסיכוי לפגיעה בחיילי צה"ל). 3. ערביי ישראל. ככלל, בחלוף חמישה חודשים מאז ה-7 באוקטובר, ניתן לאפיין את תגובת המיעוט הערבי בהזדהות שקטה עם סבל התושבים ברצועה לצד הסתייגות והוקעת מתקפת חמאס. אסור לשכוח כי היו גם קריאות הסתה במגזר הערבי ואפילו פיגועים שביצעו ערבים ישראלים, אלא שביחס למספרה של האוכלוסייה, זהו מיעוט שבמיעוט. נכון תעשה ממשלת ישראל אם תשמר ערוצי קשר והידברות עם ההנהגה הערבית (הפוליטית והדתית) על-מנת לוודא שהמתפללים במסגדים בכלל ובמסגדי הר-הבית בפרט באים לאירוע דתי ולא לאומני. בדרך זו תישמר רקמת חיים שממילא רגישה לאור יחסי רוב-מיעוט בארץ. בהינתן התרעה ממוקדת, אין להתפשר ויש לסכלה על-מנת להבטיח המשך שקט בכלל הגזרות. חודש של מבחן מחכה לכולנו. פורים שמח ורמדאן כרים.