|
|
|
|
[צילום: אלי אלון]
|
|
|
מעונות עובדים א' בירושלים
כאמור גם בירושלים נבנו שיכוני "מעונות עובדים". הראשון והידוע שבהם היה מעונות עובדים א' שנבנה בתחילת שנות ה-30 ברחוב אבן שפרוט 16-14 בשכונת רחביה ביוזמת מועצת פועלי ירושלים (ההסתדרות) על-ידי אגודה שיתופית של קבוצת חברי הסתדרות מירושלים כשיכון עובדים המושתת על ערכים סוציאליסטים.
בשנת 1932, ביוזמת מועצת פועלי ירושלים, נערכה תחרות אדריכלית לתכנון מעונות עובדים א' בשכונת רחביה. בתחרות שנתנה עדיפות כ"העדפה מתקנת" לאדריכלים תושבי ירושלים זכו זוג האדריכלים אברהם צ'רניאק וציפורה נוייפלד-צרניאק. בתי הדירות שתכננו היו לפרויקט הראשון, הגדול והחשוב בחייהם המקצועיים.
ב-1 בינואר 1933 נערכה אסיפת מייסדים של שיכון מעונות עובדים א' בירושלים ובה נבחרו לוועד האגודה יוחנן בן זכאי, משה אלפרוביץ, יעקב מימון. חברים נוספים בוועד: יצחק שמעוני, יהודה שפירא, לוי שניידר.
|
|
|
|
|
[צילום: באדיבות אורי בץ]
|
|
|
|
|
|
|
|
| אורי בץ וילדים נוספים מול מתחם מעונות עובדים א' בירושלים. | |
|
|
|
פרויקט מעונות עובדים א' הוקם על מגרש בן כ-6 דונם שהיה שייך לקק"ל ברחוב אבן שפרוט 16-14 בשכונת רחביה בירושלים. בתחילה יועד המגרש להקמת "בית הפועלים" של הסתדרות פועלי ירושלים. לאחר שההסתדרות החליטה להקים את "בית הפועלים" במקום אחר, החליטה לייעד את המגרש ברחוב אבן שפרוט להקמת פרויקט "מעונות עובדים א'".
24 איש בלבד מתוך כלל הנרשמים זכו בזכות לרכוש דירה בפרויקט שיכון "מעונות עובדים א'". 18 מהם היו פקידים ובעלי מקצועות חופשיים ו-6 פועלים. רבים מקרב 24 הזוכים עבדו במוסדות הלאומיים ממשלתיים ואחרים. 3 מהם, עבדו במחלקת עבודות ציבוריות של שלטונות המנדט, 2 עבדו ב"קרן היסוד" אחד עבד בגימנסיה העברית, אחד בנגריה, אחד בחברת חשמל, ואחד בתזמורת המשטרה.
עבודות בניית בתי שיכון "מעונות עובדים א'" בירושלים החלו בסביבות מרס 1933 ונמשכו פחות משנה. נבנו 6 בניינים דו-קומתיים 4 דירות בכל בניין. רוב הדירות היו בנות 3 חדרים ובנוסף כללו מרפסות וחדרי שימוש. שטח כל דירה הסתכם בסביבות 80-70 מ"ר. המבנים נבנו בסגנון הבינלאומי והצטיינו בעיצוב ארכיטקטוני בגאומטריה מבנית קובייתית ישרת זווית בתכנון הושם דגש על חדירת אור שמש טבעי לבתים.
|
|
|
|
|
שמירה על פרטיות [צילום: אלי אלון]
|
|
|
כדי לשמור ככל שניתן על פרטיות הדיירים לכל דירה הייתה כניסה נפרדת מהגינה גם לגרים בקומה ראשונה. וגם לקומה השנייה עם כמה מדרגות. חלונות בדירות השיכון הותקנו לא זה מול זה כדי לשמור על פרטיות. ציפוי המבנים נעשה בטיח ולא ב"אבן ירושלמית" וזאת למרות תקנה עירונית עוד מתחילת שנות המנדט המחייבת בניית או חיפוי אבן בניינים הנבנים בירושלים. ציפוי-חיפוי מבנה בטיח כידוע זול בהרבה מציפוי אבן, והוזיל מן הסתם את עלות הקמת המבנים.
לפי המדווח בעיתונות דאז, עלות כל דירה ב"מעונות עובדים א'" הסתכמה בכ-390 לא"י. האגודה המשותפת שהקימו רוכשי הדירות דאגה להלוואות נוחות לדיירים. כל רוכש-חוכר דירה שילם כ-100 לא"י תשלום ראשוני וקיבל הלוואה משמעותית עד כדי עשרות אחוזים מערך הדירה ובתנאי החזר נוחים מבנק "הלוואה וחיסכון" ירושלים, מבנק פועלים ומחברת הסנה.
חנוכת מעונות עובדים א'
בדצמבר 1933 נערך טקס חנוכת שיכון "מעונות עובדים א'". וכך מדווח בידיעה בעיתון דבר (25.12.1933) על האירוע: "בחגיגה השתתפו חברי הארגון (25) ומשפחותיהם, ב"כ מוסדות הסתדרות. מפעל מעונות העובדים המכילים 25 דירות ב-6 בתים (כנראה בהמשך נוסף דייר אחד או שנים ל-24 הדיירים חברי האגודה א.א) א. רבינוביץ' בירך בשם מועצת פועלי ירושלים. י. שחור בירך בשם "הלוואה וחיסכון" שהשתתפה בהלוואה לבניין המעונות, י. פונט בשם מרכז שכונות העובדים, מרגלית בשם בנק הפועלים וחברת הסנה שהשתתפו בהמצאת ההלוואה לבניין המעונות, ש. סברדלוב בשם המשרד הקבלני שביצע את עבודת הבניין... אחרי פרשת הברכות באו השירה וניתן ה"כיבוד".
|
|
|
|
|
[צילום: באדיבות אורי בץ]
|
|
|
|
|
|
|
|
| יצחק ואהובה רבינוביץ' בונים ביתם במעונות עובדים א' 1933. | |
|
|
|
חיי חברה ותרבות משותפים
בשיכון מעונות עובדים א' התנהלו חיי חברה ותרבות משותפים, סוג של קיבוץ קטן. ותיקי השיכון מספרים כי הייתה שם אחווה ועזרה הדדית. הדיירים חגגו בחגים באירועים משותפים. בסוכות למשל, הוקמה סוכה משותפת בחצר המשותפת של הדיירים כשנערכו אירועים ושמחות משפחתיות של דיירי "מעונות א'" השתתפו בהם רבים מדיירי השיכון.
מידי תקופה נערכו בחירות לוועד אגודת מעונות עובדים א' שניהלה את ענייני השיכון בהשתתפות דיירי המעונות. כך למשל אני קורא בעיתונות דאז כי ב-28.10.44 נערכה האספה הכללית השנתית של דיירי חברי מעונות עובדים א' ונבחרו לוועד: בן ציון מזרחי, יעקב מימון, לוי מרגולין.
בין המתגוררים בשכונה משפחת החזאי אורי בץ
בין המתגוררים ב"מעונות עובדים" א' היו מספר דמויות ידועות בירושלים ובניהם המהנדס יהודה שפירא מראשוני המהנדסים בארץ, אביהן של רות שפירא אשת קול ישראל המיתולוגית ושל אשת החינוך צפורה שר. על שמו של יהודה שפירא רחוב יהודה בירושלים. בין המתגוררים במעונות עובדים א' החזאי הנודע אורי בץ ומשפחתו.
מספר בץ: אני נולדתי בשיכון ב-1945 והתגוררתי בו בשנים 1950-1945 עד גיל 5 בשנים סבי המהנדס יצחק רבינוביץ' וסבתי ד"ר אהובה רבינוביץ' שנפטרה ב-1951 היו ממייסדי השיכון. עמם התגוררו ילדיהם מאיר בץ (רבינוביץ) ומישקה רותם (רבינוביץ). "לאחר פטירת סבי, יצחק רבינוביץ, ב-1969 עברנו לגור שם, אני רעייתי ובניי שנולדו גדלו שם", מספר אורי בץ. "יש לי תמונה בה מתוארים סבי וסבתי בעת בניית ביתם (1933) ותמונה של נכדיי (משנת2013) שעומדים מול אותה כניסה: 5 דורות 80 שנה בית 1".
מותו של ברל כצנלסון באחת מדירות מעונות א
בין המתגוררים בשיכון מעונות עובדים א' בירושלים היו זוג האדריכלים אברהם צ'רניאק וציפורה נויפלד-צ'רניאק, שתכננו את מתחם ובתי מעונות עובדים א'. בביתם, כך מספרים לי, התמוטט ומת ברל כצנלסון במוצאי שבת 12 באוגוסט 1944. ברל שחלה במחלת לב הגיע בהמלצת רופאיו להתגורר בירושלים לתקופת מה, ומשך מספר ימים התגוררו הוא ורעייתו לאה מירון בביתם של אברהם וציפורה צרניאק בשיכון מעונות עובדים א'.
|
|
|
|
|
שמר על צביון מקורי [צילום: אלי אלון]
|
|
|
בעיתון דבר נכתב בדיווח על מותו של ברל כי במהלך השבת נפגש לשיחות ופגישות עם ראשי מוסדות שהתגוררו ברחביה. "במוצאי שבת בשעה 8:45 בערב אחרי ארוחת הערב נכנס לחדר האמבטיה ומיד נשמע קולו קורא לעזרה "לא טוב לי" כשנכנסה אשתו לאה מירון לחדר האמבטיה היא מצאה אותו במצב ללא הכרה. מיד הובהלו רופאים - טריינין, מרגלית, ורחמילביץ שקבעו שלקה בשטף דם במוחו ונאלצו לקבוע מותו.
שימור השיכון
ביקרתי לא מכבר במתחם "מעונות עובדים א'" השיכון שומר עד היום פחות או יותר על צביונו המקורי. ובכניסה אליו הוצב שלט מורשת המספר את סיפורו .בהמשך נבנו בבירה עוד כמה שיכוני "מעונות עובדים", ובהם: "מעונות עובדים ב' בין הרחובות ברטנורא, ארלוזורוב ועזה ומעונות עובדים בשכונת קריית משה.
|
|
