ב-5 בנובמבר יבחרו אזרחי ארה"ב 471 נושאי משרה פדרליים: 435 חברים בבית הנבחרים, 34 סנאטורים, סגן נשיא ונשיא. נכון להיום, וושינגטון מחולקת בהפרשים הכי צרים: 213:218 לרפובליקנים בבית הנבחרים, 49:51 לדמוקרטים בסנאט. השליטה בשני בתי הקונגרס עשויה להתהפך בעוד שבעה חודשים, צופה אקונומיסט – הפעם הראשונה בהיסטוריה בה יתחולל מהפך כפול שכזה. מושבי הסנאט העומדים לבחירה נוחים לרפובליקנים, בעוד הדמוקרטים יכולים לנצל את הכאוס בהנהגת בית הנבחרים. תקוותיהם של הדמוקרטים לשמור על השליטה בסנאט נתקלות במזל גרוע. ג'ו מנחין ממערב וירג'יניה, הדמוקרט שהצליח להיבחר במדינה התומכת בדונלד טראמפ, פורש וקרוב לוודאי שיורשו יהיה רפובליקני – מה שיוביל לשוויון 50. כל שבעת המושבים עליהם תהיה התמודדות של ממש מוחזקים כיום בידי הדמוקרטים, חמישה מהם – במדינות מפתח בבחירות לנשיאות (אריזונה, ויסקונסין, מישיגן, נבאדה ופנסילבניה). הדמוקרטים יכולים לנצח בהם, אך לא בקלות. הסנאטורים הדמוקרטים ג'ון טסטר ושרוד בראון צריכים לנצח במונטנה ואוהיו, בהן כמעט בטוח שג'ו ביידן יפסיד, כדי שיהיה למפלגתם סיכוי לשמור על השליטה בסנאט. השניים הם הדמוקרטים האחרונים במדינות אלו המחזיקות במשרות לאומיות. לכאב הראש של הדמוקרטים מוסיפה כוונתו של לארי הוגאן, מי שהיה המושל הרפובליקני הפופולרי של מרילנד, להתמודד לסנאט. לעומת זאת, מצבם של הסנאטורים הרפובליקנים נראה טוב בהרבה. השניים היחידים שיש לדמוקרטים סיכוי כלשהו להביס – טד קרוז וריק סקוט – מייצגים מדינות בהן ביידן אפילו לא מתכוון להתמודד ברצינות (טקסס ופלורידה). לכן, המספרים בעייתיים מאוד מבחינת הדמוקרטים. הם יצטרכו לשחק בצורה מושלמת בהגנה כדי להגיע לשוויון ולקוות שביידן ינצח וקאמלה האריס תהיה הקול המכריע. עם זאת, הדמוקרטים הצליחו בבחירות האמצע לזכות במושב נוסף, הם מובילים בגיוס התרומות והרפובליקנים עשויים להציב (כמו ב-2022) מועמדים גרועים. כך למשל, מכחישת הבחירות קארי לייק, שהפסידה לפני שנתיים במרוץ למושל אריזונה, מתמודדת כעת לסנאט. דייב מק'קורמיק, אשר הפסיד בפריימריז בפנסילבניה לרופא הידוען מחמט אוז (שהפסיד בבחירות הכלליות), צפוי להיות המועמד הפעם – אך ניצב מול חשדות לשחיתות.

בחירות מוכרעות על חוט השערה

אקונומיסט עובר לבית הנבחרים, שם להערכתו סיכוייהם של הדמוקרטים לזכות ברוב טובים מאלו של הרפובליקנים בסנאט, בשל מספר סיבות. ניהול הבית בידי הרפובליקנים בשנתיים האחרונות היה כאוטי במיוחד, אפילו בקני המידה הנמוכים של הקונגרס. היו"ר הודח לראשונה בהיסטוריה (קווין מק'ארתי, בשל מרד בסיעתו), וכעת מאיים גורל דומה על יורשו מייק ג'ונסון, חסר-האונים במידת-מה. לדמוקרטים יש יתרון בגיוס הכספים. למעלה מתריסר רפובליקנים מתמודדים במחוזות בהם ניצח ביידן ב-2020, לעומת חמישה דמוקרטים בכיוון ההפוך. אפשרות המהפך הכפול נראית מוזר כאשר הפוליטיקה האמריקנית כה לאומנית וכה קוטבית. חלוקת השלטון בין המפלגות הפכה מהשגרה לחריג. בשליש מן המירוצים לסנאט ב-1992, 1996 ו-2000 הבוחרים הצביעו בעד נשיא ממפלגה אחת וסנאטור מן האחרת. ב-2016 לא היה אף מקרה כזה; ב-2020 היה אחד בלבד. לפני 2000, בדרך כלל ביותר מ-100 מחוזות בחירה לבית הנבחרים, הנציג היה מהמפלגה ההפוכה לזו של המועמד לנשיאות שניצח בהם; ב-2020 המספר ירד לשפל של 16 בלבד. זוהי תוצאה של הקצנה, לא של תמימות דעים – מדגיש אקונומיסט. הפוליטיקה האמריקנית התחלקה לשתי קבוצות יריבות בגודל דומה, הבחירות מוכרעות על חוט השערה והרוב בקונגרס הפך לצר ובלתי יציב. הדמוקרטים שלטו בבית הנבחרים בכל השנים שבין 1932 ל-1994, למעט ארבע בלבד; מאז עברה השליטה בו חמש פעמים. שינוי קטן בשיעור ההצבעה, מועמד שלישי – אלו יכולים להתברר כמכריעים. מהפך כפול יהיה משמעותי מאוד. אם הרפובליקנים ישלטו בסנאט וטראמפ יחזור לבית הלבן, יהיה לו הרבה יותר קל להעביר מינויים פוליטיים מופרכים ככל שיהיו. אם ביידן ייבחר שוב, הוא יגלה שאין ביכולתו למנות שופטים. נכון להיום, הסנאטורים הרפובליקנים הם בעלי פתיחות בינלאומית יותר מעמיתיהם בבית הנבחרים, למשל בנושא הסיוע לאוקראינה, אבל ככלל – ממשל מפולג אינו עוסק בחקיקה משמעותית. לכן, כדאי מאוד להקדיש תשומת לב גם למרוץ על הקפיטול.