X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
העיר שינתה את פניה [צילום: משה מילנר/לע"מ]
ירושלים בתקופת השלטון הבריטי [חלק ג']
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית

מבוא
אוכלוסיית ירושלים בשלהי התקופה העות'מאנית (1)
המוסלמים היו למיעוט בתקופה העות'מאנית (1918-1516). המוסלמים היו הקבוצה הגדולה ביותר בעיר לאורך המאה ה-16 אבל, כבר משלהי המאה ה-16 מתחילה ירידה במספר המוסלמים. היהודים היו הקבוצה השנייה בגודלה, אבל הקבוצה הנוצרית גדלה ולאחר אמצע המאה ה-16 מספרם עלה על מספר היהודים. הגידול נבע ממעברם של נוצרים מכפרי הסביבה לירושלים בשל רדיפות וקשיים כלכליים.
במאות ה-17 וה-18 לא נערכו מפקדים עות'מאניים בשל חולשת השלטון, והמידע היחיד על אוכלוסיית העיר היה מסִפרי מסעות של תיירים ומהימנותו מוטלת בספק. במשך המאה ה-19 התחדשו המפקדים ועל-פי הנתונים עלה מספר הנוצרים מכ-3,000 בראשית המאה ה-19 לכ-13,000 ערב מלחמת העולם הראשונה. מספר המוסלמים עלה מכ 4,000- ל-12,000- והגידול העיקרי היה במספר היהודים שמנו כ-2,000 בראשית המאה ה-19 ומספרם קפץ ל-45,000 ערב מלחמת העולם הראשונה.
ההיסטוריון מוסטפא עבאסי חקר את תולדות הקהילה המוסלמית בעיר בין 1841 ל-1914. עבאסי הדגיש את העובדה שיש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית. אבל, הוא קבע שהריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית. כבר בשנות ה-40 של המאה ה-19 היה מספר המוסלמים קטן ממספר היהודים. מספר היהודים גדל בשל העליות לארץ של יהודים בעלי נתינות עות'מאנית ואזרחי מדינות זרות. עבאס קבע שהעיר "שינתה את פניה והמוסלמים איבדו את בכורתם בה. אומנם הייתה קבוצה של משפחות מוסלמיות שהחזיקו במשרות השלטוניות והמנהליות הבכירות בעיר כמו ראשות העירייה, אבל צביונה של העיר חדל להיות מוסלמי-עות'מאני והקהילה היהודית ואף הנוצרית בנו בנייני פאר בעיר העתיקה ומחוצה לה והשתלטו על מרחבים גדולים". [ראו למטה טבלה 1 ו-2]
ההיסטוריון מרדכי אליאב חקר את תולדות הקהילה היהודית בעיר בין 1815 ל-1914. הוא חילק את מאה השנים הללו לשלוש תקופות:
- התקופה הראשונה, תקופת ההתחדשות: 1840-1815 - מספר היהודים גדל מפחות מ-2,000- ל-5,500 נפש.
- התקופה השנייה, תקופת הצמיחה והגידול: 1880-1841 - ירושלים היהודית גדלה פי שלושה ומספר היהודים הגיע ל-16,000 נפש. היהודים מנו כ-50% מכלל האוכלוסייה.
- התקופה השלישית, תקופת ההרחבה והביסוס: 1914-1881 - ירושלים היהודית הרחיבה את גבולותיה, ביצרה את מעמדה, כלכלתה וחייה הפנימיים. ב-1914 היהודים מנו 45,000 נפש. בתוך 100 שנים גדל היישוב היהודי בירושלים פי 23. ב-1890 חיו בירושלים 42,500 תושבים. היהודים מנו 27,000 נפש, הנוצרים 7,000 נפש והמוסלמים 8,500 נפש.
אוכלוסיית ירושלים בתקופת המנדט
העיר ירושלים נכנעה בני הצבא הבריטי ב-9 לדצמבר 1917. מיד הוקם בה ממשל צבאי שפעל עד 1 ביולי 1920 כאשר הנציב העליון הראשון, הרברט סמואל, הגיע לארץ והחלה תקופת השלטון האזרחי הבריטי. בזמן כיבוש העיר עמדה בראשות העיר מועצה עירונית בת עשרה חברים שהייתה מורכבת משבעה מוסלמים, שני נוצרים ויהודי אחד למרות שמאז אמצע המאה ה-19 היה בעיר רוב יהודי. המושל הצבאי מינה מועצה חדשה שהייתה מורכבת משישה חברים, שני מוסלמים, שני נוצרים ושני יהודים. הנימוק לשינוי ההרכב היה שהעיר קדושה לשלוש הדתות. בתוך החברה הערבית התנהל מאבק על המנהיגות בין משפחת חוסייני למשפחת נשאשיבי. ב-1927 נערכו בעיר הבחירות לראשות העיר אבל, למרות הרוב היהודי ראשות העיר נשארה בידי המוסלמים בשל התקנות שתוקנו לקראת הבחירות.
ההרכב הדמוגרפי של אוכלוסיית העיר
רות קרק קבעה שהשינוי החשוב ביותר בירושלים היה הגידול הדמוגרפי. אוכלוסיית העיר גדלה מ-55,000 ב-1917 ל-160,000 ב-1947. גידול של 105,000.
המושל הבריטי שמונה על העיר קבע שערב הכיבוש הבריטי הייתה אוכלוסיית העיר מורכבת מ: יהודים - 28,000, מוסלמים - 11,000 ונוצרים - 11,000 ובסה"כ כ-50,000. אבל, לאחר בדיקה התברר שמספר היהודים היה 31,147 והמספר הכולל של האוכלוסייה היה 53,410 .
לרשות החוקרים עמדו תוצאות המיפקדים המנדטוריים מ-1922 ומ-1931 ונתונים השנתיים שפורסמו על-ידי הסוכנות היהודית בכל שנה החל ב-1922 ועד 1940. יהושע בן אריה הביא במחקרו את טבלת אוכלוסיית ירושלים במאה ה-20 עד 1946 באחוזים [ראו טבלה 3 למטה].
בזמן מלחה"ע הראשונה הייתה ירידה במספר היהודים ל-45,000 ורק ב-1930 היא עברה במספרה את מספרה ב-1914 . אבל, מאז היה גידול בלתי פוסק וב-1946 הגיע מספר היהודים בעיר ל-99,000 . האוכלוסייה היהודית גדלה מ-55% ב-1922 ל-60% ב-1946 .היהודים שמרו על רוב לאורך כל תקופת המנדט. האוכלוסייה המוסלמית והנוצרית גדלה לאורך תקופת המנדט. האוכלוסייה מוסלמית גדלה מ-12,000 ב-1914 ל-34,000 ב-1946 והאוכלוסייה הנוצרית גדלה מ-13,000 ב-1914 ל-31,000 ב-1946 .
על-פי מחקרו של עוזיאל שמלץ אוכלוסיית העיר הייתה מורכבת בתקופת המנדט מיהודים, מוסלמים ונוצרים על-פי הנתונים שבטבלה 4 למטה.

טבלה 1
טבלה 2
טבלה 3
טבלה 4
תאריך:  28/03/2024   |   עודכן:  28/03/2024
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
ירושלים בתקופת השלטון הבריטי [חלק ג']
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
זלמן שובל
מדוע זה קורה לנו כל פעם?    אסור לשכוח, שאין מבנה ארגוני ומערכתי שיבטיח מעצמו את מניעת ההפתעה, וגם לא טכנולוגיה, חדישה ומתוחכמת ככל שתהיה
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
יעקב אחימאיר
בעוד עמיתו, שר הבריאות, מסייע לנפגע מן התאונה, שוקל השר סער בלשכתו את החלטתו להתפטר    אילו ביקש סער לסייע לממשלה הפגועה היה נרתע מהתפטרות בימים אלה בהיות הממשלה במצב פוליטי קשה
מאיר חוטקובסקי
עדנה בקנשטיין לשעבר נשיאת בתי משפט השלום במחוז תל אביב ושופטת בבית המשפט המחוזי מספרת על חיזוריו של אריק בעלה והגעגועים אליו, ושוללת מעבר לדיור מוגן    כתבת דיוקן החושפת דמות שופטת כאדם מן היישוב
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il