השופט: ליאור גלברד, בית משפט השלום בתל אביב

המועד: יום שני, 1.4.2024, שעה 08:30

הנושא: חדלות פרעון

המדור קבע לפני שנים כלל אצבע, שבדרך כלל מוכיח את עצמו: אם עורכי דין יושבים באולם כמה דקות לפני המועד שנקבע לדיון הראשון, סימן שהם יודעים שהשופט ידייק. אם עורכי הדין מרשים לעצמם לאחר, אות הוא שמן המפורסמות שגם השופט אינו דייקן. 30 דקות באולמו של השופט ליאור גלברד קצת ערערו את הכלל הזה. לא מעט עורכי דין נכנסו לאולם לפני השעה 08:30, אבל אמרו זה לזה שעמיתיהם מתעכבים. ב-08:45 הגיעו עוד כמה עורכי דין. מתברר שחלקם אמורים להיות בדיונים אחרים בשעות 09:00, 09:30 ו-10:00 - כך שתוכלו להיות בטוחים שגם לשם הם לא יגיעו בזמן. אחד מהם מעיר ובצדק, שאינו מבין את החייבים המאחרים לדיון: "זה הרי קריטי מבחינתם". ואנחנו נוסיף: יש לזכור שהליכי חדלות פרעון הם במידה רבה חסד מצידו של המחוקק, ודאי כאשר כיום המגמה המוצהרת היא לאפשר לחייבים להשתקם ולפתוח דף חדש. אז לאחר לדיון כזה? עורך דין אחר מספר, שבחיפה נוהגים שופטי חדלות הפרעון לבטל את ההליך אם החייב אינו מגיע. עמיתו מגיב (וגם לזה המדור היה עד במו עיניו): "בנצרת - חופשי איחורים, כולל עורכי הדין של הכנ"ר. מחכים להם". הראשון משיב: "למה לבזבז את הזמן? לא בא - לא בא". עורך דין אחר אומר שיש לו קדם-משפט (אם כי אינו זוכר אצל איזה שופט ובאיזו קומה) ולכן הוא ילך ויחזור. וכך חולף לו הזמן, עד שבשעה 09:00 נפתחת דלת הלשכה וכולם קמים. אבל זה העוזר המשפטי, שהכניס כוס מים - ורק אחריו נכנס גלברד, המסביר בחיוך שאם הוא מביא בעצמו את הכוס בפותחו את הדלת, המים נשפכים. בשעה טובה אפשר להתחיל, בתיק שקבוע ל-08:30.

"ליחיד רכב שלא ימומש"

בא-כוח הנאמן מעדכן ומשאיר לשיקול דעתו של גלברד האם לבטל את ההליך בשל מחדליו של החייב - שלא טרח להתייצב לדיון (וגלברד לא עמד על נקודה זו). גלברד מברר פרטים: החייב מקבל קצבת אי-כושר עבודה או זיקנה? "מה לגבי הדירה? תביעת החוב היחידה היא של הביטוח הלאומי [בגין דמי מזונות]? למה לא נכון בתיק הזה לתת הפטר לאלתר ושיפנו לביטוח הלאומי? יש אולי אנשים שלא הגישו תביעות חוב. מה עמדת הממונה? מה הייתה הבעיה בדוחות שהוא הגיש? שהוא לא מדווח על איפה שהוא גר?" גלברד מכתיב החלטה תוך שימוש בנוסח מוכן, כמובן עם ההתאמות הדרושות. "לא הוצגו לפנַי ראיות משמעותיות בשלב זה שבעטיין ניתן לקבל את הטענה שמדובר בחובות שנוצרו בחוסר תום לב. החוב היחיד שבגינו הוגשה תביעת חוב הוא למוסד לביטוח לאומי בגין חוב שאינו בר הפטר אלא אם התקיימו נסיבות מיוחדות, כאשר בשלב זה לא הוגשה בקשה מסודרת שמצדיקה מתן הפטר מחוב המזונות. המשמעות של מתן הפטר לאלתר בנסיבות היא לגבי חובות אחרים של היחיד, כאשר המוסד לביטוח לאומי שלא הגיש עמדה יוכל לנקוט הליכי גבייה ככל שלא יינתן הפטר מחוב המזונות". גלברד נותן צו לשיקום כלכלי והפטר. ב-09:15 מגיע גלברד לתיק הקבוע ל-08:30; אחד מעורכי הדין מציין שגם הוא באחד מארבעת התיקים שהיו קבועים לאותה שעה - והנה לנו משמעותו של האיחור בתחילת הדיונים. עם זאת, התיק הזה מהיר מאוד: יש הסכמה על 48 תשלומים בני 1,400 שקל כל אחד. הסוגיה היחידה בה גלברד צריך להחליט היא האם על החייב לעבור קורס להתנהלות כלכלית, כי יש בעיה - הוא דובר רק צרפתית, ולא ידוע האם הקורס מתנהל גם בשפה זו. בא-כוח החייב טוען שאפשר לוותר על הקורס, כי החובות נוצרו בתום לב. אבל גלברד רוצה לדעת יותר ופונה לבא-כוח הממונה: "יש הכשרה להתנהלות כלכלית בצרפתית?" התשובה: "אני חושב שיש בשלוש השפות הרשמיות". גלברד: "יש שתיים רשמיות". בא-כוח הממונה: "עברית, אנגלית וערבית". גלברד: "אנגלית עדיין לא שפה רשמית". הוא מברר עם בא-כוח החייב האם מרשו דובר אנגלית, ונענה: "קלוקלת". גלברד שוב משתמש בנוסח מוכן, תוך שימת לב לפרטים, למשל: "לפי הכתוב בהצעת הממונה, ליחיד רכב שלא ימומש". הוא אינו מחייב לעבור את ההכשרה "הגם שיש הצדקה לכך, משום ששפתו היא צרפתית ולא קיימת תוכנית בשפה זו". גלברד מבקש מבא-כוחו של החייב: "תסביר לו שחשוב שהוא יעמוד בהוראות הצו". עורך הדין: "הסברתי". גלברד: "בהצלחה". זוכרים את עורך הדין שאמר שיש לו קדם-משפט אצל שופט אחר? כעת מגיע תורו של התיק שלו והחייבת אותה הוא מייצג מחפשת אותו לשווא. בא-כוח הנאמנת מעירה ש"כנראה מזפזף בין הקומות". בינתיים גלברד עובר לתיק אחר בו יש הסכמה, מזהה את החייב ואומר לו: "חשוב שתעמוד בתשלומים כמו שעמדת עד עכשיו ותגיש דוחות בזמן. בהצלחה".

"הכלל הוא דיון בדלתיים פתוחות"

עורך הדין של החייבת עדיין לא נמצא ובא-כוח הנאמנת אומרת ש"מקודם הוא הביע את הסכמתו שאדבר בשמו". גלברד: "יש לכם הסכמות? עדיף שהוא יהיה פה". החייבת יוצאת לחפש אותו וגם גלברד יוצא, משום שלמרות שהשעה 09:30 - לא הגיע איש מן הצדדים בתיקים של שעה זו. בשעה טובה - 09:40 - נמצאה האבידה, עורך דינה של החייבת מגיע ("תנו לי דקה, אני משחק בין אולמות. אנחנו ל-08:30. ב-10:00 יש לי עוד דיון פה, אצל אריה ביטון") וכל עורכי הדין משוחחים ומבררים את העובדות - עד כדי כך ההכנה לקויה. ולא מדובר בפרט שולי, אלא במכירת דירה בשנת 2018. לבא-כוח החייבת יש בקשה חריגה: לקיים את הדיון בדלתיים סגורות בנימוק שהוא רוצה להתייחס למצבה הרפואי. הח"מ מתנגד ומציע איסור פרסום על הפרטים הרפואיים. גלברד פונה לעורך הדין: "ברגע שהדיון פומבי - מי שרוצה אחרת צריך לשכנע אותי. הכלל הוא דיון בדלתיים פתוחות. אדוני צריך להסביר לי מכוח איזו הוראה בחוק הוא מבקש לסטות. אם אדוני לא מפנה אותי להוראה בחוק - הדיון יהיה פומבי. אתה רוצה כמה דקות הפסקה כדי להכין טיעון?" גלברד מכתיב החלטה ותוך כדי כך פונה לבא-כוח החייבת: "יש מסמכים רפואיים שאתם רוצים להגיש?" הוא מעיין בהם והנאמנת מעירה: "אלה דברים חדשים שהובאו לידיעתנו אתמול". גלברד חוזר להכתבה: "לא מצאתי להיעתר לבקשה. דיון בהליכי חדלות פרעון הוא דיון פומבי, וכאשר מבוקש להסתמך על מידע רפואי לצורך קבלת החלטה בהליך, אינני סבור שמדובר שמדובר בדיון שצריך לקיים בדלתיים סגורות, כאשר גם לנושים יש אינטרס להיות חשופים למידע ושתהיה להם אפשרות להתייחס אליו. רשמתי לפניו את הסכמתו של מר לוין שלא לפרסם פרטים אישיים לגבי היחידה לאחר הדיון". הנושא המרכזי הוא נכס באוקראינה שהחייבת היא אחת מיורשיו, אך לפני כן מציין גלברד לגבי המידע הרפואי: "לא חייבים לפרט, הגשתם את כל החומר". הוא פונה לנאמנת: "לגבי הנכס באוקראינה, אתם מקבלים את העמדה שאי-אפשר להיפרע ממנו" - אכן כן. מדובר בדירה בה נולדה וגדלה החייבת ואשר הופצצה. גלברד עדיין רוצה לוודא: "מה הבסיס שלא מסדירים את זה עד 17 באפריל?" האישה משיבה: "זה שטח מלחמה, זה נראה כמו עזה".

"חשוב שתקפידי לקיים את ההוראות"

גלברד מאשר את ההסדר המוסכם (36 תשלומים בני 1,400 שקל כל אחד) ומעיר מיד לבא-כוח הממונה כאשר הוא מדבר: "אתה מפריע לי". הוא ממשיך: "לעניין העתירה להקדמת התשלומים - מוטב היה שהייתה מוגשת בקשה בכתב לעניין זה. עם זאת, בנסיבות העניין ולנוכח מצבה הרפואי של היחידה כפי שעולה בדיון שהתקיים, אאפשר ליחידה להגיש בקשה מסודרת ומנומקת בצירוף תצהיר של דודתה ושלה לעניין מקור הכספים, אסמכתאות בנקאיות לעניין זה וכן שמדובר במתנה ולא בהלוואה. לאחר שתוגש בקשה כזאת, ככל שתוגש, אדרש אליה וזאת לאחר שתומצא לנושים אפשרות להתייחס". הוא מתייחס גם לדירה באוקראינה, שאין יכולת לממש אותה: "עם זאת, אם יתברר שבעתיד שניתן יהיה לממש את הנכס או שימומש בפועל, התמורה תהיה שייכת לקופת הנשייה. רשמתי לפניו את דבריו של בא-כוח היחידה לגבי עזבון האם, שככל שליחידה יהיו זכויות בו - גם הן יהיו שייכות לקופת הנשייה". גלברד עובר לשאלת ההכשרה ופונה לבא-כוח החייבת: "היא תוכל לעשות הכשרה להתנהלות כלכלית?" - חושב שלא. גלברד: "בוא תסביר רגע. ראיתי יש המלצה. למה הממונה המליץ?" הוא פונה לבא-כוח הממונה: "אתם עומדים על ההמלצה? אני לא בטוח שאלה נסיבות [שמצדיקות]". הממונה חוזר בו, גלברד מציין בהחלטה שאין חובת הכשרה ופונה לחייבת: "חשוב שתקפידי לקיים את ההוראות של הצו, להגיש את הדוחות ולשלם את התשלומים. רפואה שלמה, בהצלחה".

השורה התחתונה: בצד החיובי: שימת לב נאה לכל הפרטים, הקפדה על קבלת הסברים מספקים והימנעות מסגירת דלתיים בלתי מוצדקת. בצד השלילי: האיחור הניכר בתחילת הדיונים; גם אם הוא באחריות עורכי דין וחייבים, על גלברד להעיר להם ולהעביר מסר ברור שאצלו מתחילים בזמן.

יעילות: 8.

מזג שיפוטי: 8.