בספר בראשית פרק טו' פסוק יח' האל כרת ברית עם אברם (אברהם אבינו לעתיד לבוא) לאמור: "לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול". משמע, זו הטריטוריה של ארץ היהודים כאן מקדמא דנא. ברבות הימים הטריטוריה המובטחת הלכה והצטמקה בהתאם לתנאים שהכתיבה ההיסטוריה. כל יהודי באשר הוא הסתפק גם בגבולות החלטת האו"ם בכט' בנובמבר 1947 והגבולות המאוחרים לבוא, שהם אילוצי וכורח שפיכת דמים מתמשכת עד עצם היום הזה.
על דבר אחד הוסכם בהסכם בלתי כתוב - שכל יהודי באשר הוא שאינו אזרח/תושב המדינה בעת מסוימת, הוא בעת זו גולה מארצו שהובטחה לאבות אבותיו. גלות שלעיתים הייתה גם דטרמיניסטית. כל ג'ורג' או ג'ושוע שחי במישיגן והוא יהודי, הוא גולה מארצו שהובטחה לאברם. אבל ברצותו, הארץ המובטחת תכיר בו כאזרח בכל עת שיחפוץ. כלומר הוא גולה מרצון. בהאר השכינה הוא יבטל את גלותו ויעלה חזרה ארצה.
גולים מארצם ברצון כן כן, אבל גולים בארצם, זה אוקסימורון. לכל בר דעת, שבא בבריתו של אברהם אבינו, יציאה מהגלות במקום שבתו על פני הגלובוס, היא עלייה לארץ. אך בשבתו בבטחה בגבולות מוכרים בביתו תחת גפנו ותחת תאנתו כאן בארץ, עקירה אינה באה בהחשבון. עקירה מנוגדת להבטחה האלוהית שניתנה.
אירועי ביטחון מלווים את שנות התקומה לאורך שנים. אירועים כואבים שלא מעט הרעידו את אמות הסיפים ואילצו רילוקיישן כזה או אחר. תמיד בנסיבות אלה, הייתה אלטרנטיבה בת קיימא, שלא נחזתה ולו במעט כגלות. בפרוץ 7.10.23 התרחש אירוע מלווה בעצימת עיניים שלא הכרנו, שבעטיו נאלצו עשרות אלפים לעזוב את ביתם ולהפוך לגולים בארצם. המדור החלופי שניתן לעוזבים מכניס אותם תחת הקטגוריה של גולים. חדר בבית מלון, ממומן בידי המדינה, או דירת מגורים זמנית אינה מענה הולם אלא אקט רנדומלי שמעצב ביתר שאת את הגלות בתוך הארץ.
את הגלות שנכפתה על הגולים בארצם, יש לבטל לאלתר. זו גלות שמנוגדת לערכי ההבטחה האלוהית ועקרונות מגילת העצמאות.
