לפני שלוש שנים, כאשר נבחר איברהים ראיסי לנשיא אירן, היו שחשבו שזהו צעד לקראת תפקיד בכיר עוד יותר. עלי חמנאי, המנהיג העליון הקשיש והחולה, ימות בקרוב וראיסי יירש אותו. בפועל, הזכייה בנשיאות עלתה לראיסי בחייו וחמנאי הוא שיקבור אותו. במובנים רבים, מציין אקונומיסט, ראיסי היה דמות ייצוגית: הנשיא כפוף למנהיג העליון. אבל מותו עשוי לטלטל את הפוליטיקה האירנית. המשטר ייאלץ למצוא במהירות נשיא חדש בתקופה קשה: המלחמה בה הוא מעורב במישרין ובאמצעות שלוחיו. יריביה של אירן – ובהם ארה"ב, סעודיה וישראל – בוחנים את העמקת קשריהם הביטחוניים כדי להתמודד עימה. הכלכלה שוקעת ועלולה להיפגע עוד יותר בשל הידוק העיצומים האמריקניים. מותו סילק את אחד משני המועמדים לרשת את חמנאי, מה שיהפוך את מאבק הירושה לכאוס. לשאלות רבות עדיין אין מענה. מדוע התרסק המסוק של ראיסי? ההסבר הרשמי הוא מזג אוויר גרוע: גשם, ערפל וראות של כמה מטרים. אלא שבפוליטיקה האירנית דבר אינו כפי שהוא נראה מבחוץ, ואירנים רבים כבר מנחשים שמדובר בתאונה מעשה ידי אדם. לראיסי הייתה רשימה ארוכה של אויבים פנימיים, החל מהמתונים-יחסית אותם דחק לשוליים שמרנים כמותו שחשבו שהוא נשיא כושל. אין זה בלתי הגיוני שיריב פנימי זמם להורגו. באופן בלתי מפתיע, ממשיך אקונומיסט, יש אירנים התוהים האם לישראל היה חלק בהתרסקות, לאחר המתקפות ההדדיות בחודש שעבר. למוסד יש היסטוריה ארוכה של חיסול אויביו, כולל באירן, בה חיסל מדעני גרעין בכירים. אבל יש סיבות חזקות לדחות סברה זאת. ישראל מעולם לא רצחה ראש מדינה, מה שמהווה הכרזת מלחמה המזמינה תגובה עוצמתית. יהיה זה טיפשי מצידה להסתכן בתוצאות כאלה כדי לחסל את ראיסי, מנהיג מאוד בלתי פופולרי שאינו אומר את המילה האחרונה ברוב ההחלטות החשובות. מעטים האירנים שיתאבלו על ראיסי. הם יזכרו אותו כ"שופט התליין", תובע בטהרן ששלח לגרדום אלפי אסירים פוליטיים ב-1988. הם יזכרו אותו כחסר כל הבנה בכלכלה: נשיא אשר מילא את ממשלתו בגנרלים וכוהני דת וראה את הריאל מאבד 55% מערכו בתוך פחות משלוש שנים.