X
יומן ראשי
חדשותתחקירים
כתבותדעות
סיפורים חמיםסקופים
מושגיםספרים
ערוצים
אקטואליהכלכלה ועסקים
משפטסדום ועמורה
משמר המשפטתיירות
בריאותפנאי
תקשורתעיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורהלכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונתמיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עתוידאו News1
פורמיםמשובים
שערים יציגיםלוח אירועים
מינויים חדשיםמוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טוריםבלוגרים נוספים
רשימת כותביםהנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישיםפירמות
מוסדותמפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורתאירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומייםאירועים כלכליים
אירועים מדינייםאירועים משפטיים
אירועים פוליטייםאירועים פליליים
אסונות / פגעי טבעבחירות / מפלגות
יומנים אישייםכינוסים / ועדות
מבקר המדינהכל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
הנגנים המצטיינים [צילום: שמחה סיאני]
לא רק צלילים מתחברים
לא האמנתי למשמע אוזניי, האם אלה תלמידים? הם נשמעו כנגנים מקצועיים לכל דבר אפילו ילדי הגן הקשיבו מהופנטים למוזיקה ולמראה הכלים המיוחדים עליהם ניגנו הנגנים

מיטב הנוער הירושלמי
הוזמנתי לקונצרט "צלילים מתחברים" "של מיטב הנוער הירושלמי". נכנסתי לאולם המפואר של י.מ.ק.א., ומה התפלאתי לראות את הקהל שכלל את כל הגילים - מילדים קטנים בגיל הגן, צעירים, שחבריהם לכיתה בתיכון עמדו לנגן בפנינו ואזרחי "גיל הזהב" שבאו במיטב מחלצותיהם.
מה אומר לכם, חשתי חשמל באוויר ולא הבנתי מדוע, הרי זו הופעה של צעירים מהתיכון. אני משערת שינגנו יפה, אך מדוע יש התרגשות כה גדולה מסביב? רק לשמע הביצועים המבריקים, הבנתי מדוע.
טינה רונקין, המנהלת האמנותית של האירוע ומנחת הערב (מהמחלקה למוזיקה), ניצבה ליד הפודיום ואמרה שהערב הוא מיוחד והזמינה לשאת דברים את רוני גלס, מנהל המחלקה למוזיקה, אגף תרבות ואומנויות בעיריית ירושלים. רוני, ידוע כרב פעלים בקרב צעירי העיר ואחרים. למרות פועלו, נעשה הכל על ידו בצניעות רבה. לצידו עומד חיים אביסרור, מנהל המרכז העירוני למוזיקה, שסייע מאוד בהפקה וגלית עובדיה. יישר כוחם!
"הקונצרט הוא יוזמה של מחלקה זו, ונועד ליצור במה משותפת למוסיקאים צעירים מכל רחבי העיר - ממסגרות פרטיות ומהמוסדות המוסיקליים המובילים בירושלים. נשמע הערב את מיטב הנוער הירושלמי מבצע מוזיקה קלאסית מהרפרטואר המוכר, לצד מוזיקה מקורית. יחד עם: 'תיכון וקונסרבטוריון האקדמיה למוזיקה ולמחול', 'המרכז למוזיקה גיא בן הינום', 'המרכז למוזיקה משכנות שאננים', 'קונסרבטוריון הסדנה' ו'התיכון הישראלי למדעים ואומנויות יאס"א', יצרנו אירוע עם תוכן מגוון ומרתק."
נתחיל ביצירה הראשונה - חמישיית הקלרינט מאת מוצרט, בנגינת תלמידי קונסרבטוריון האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים. ההרכב עובד בהנחייתו של עידו אזרד. טינה הזמינה לבמה את איילה מוריס בקלרינט, תלמידתו של עידו אזרד, את איתן שמש ומעיין ערבות בכינורות, תלמידיהם של ליחי בן דיין, את דניאלה טל בוויולה, תלמידתו של מתן נוסימוביץ', ואת אוריין בטנר מזרחי בצ'לו, תלמידתו של שמואל מגן.
"הם ינגנו את הפרק הראשון, אלגרו, מתוך חמישיית הקלרינט מאת מוצרט." הנגנים הצעירים מ"תיכון וקונסרבטוריון האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים", עלו נרגשים לבמה, לקול תרועותיהם של חבריהם בקהל, דבר שנסך בהם ביטחון.
תלמידים מצטיינים
לא האמנתי למשמע אוזניי, האם אלה תלמידים? הם נשמעו כנגנים מקצועיים לכל דבר. שקט השתרר באולם. אפילו ילדי הגן הקשיבו מהופנטים למוזיקה ולמראה הכלים המיוחדים עליהם ניגנו הנגנים. מחיאות כפיים סוערות נשמעו באולם בתום הנגינה. הנגנים חייכו חיוך נבוך, השתחוו כפי שהורו להם מוריהם, ומיד עזבו את הבמה בצעד מהיר, מבלי שהספקתי אפילו לצלמם.
"נמשיך ביצירה נוספת מהתקופה הקלאסית, למלחין הווינאי הסוער, המהפכן, האידיאליסט חם המזג - לודוויג ואן בטהובן", הצהירה טינה, שניכר בה שהיא בקיאה היטב בהלכות קומפוזיטורים ויצירותיהם ולא בכדי, שכן, היא מורה לפסנתר (במסגרת פרטית/ הצוללת הצהובה).
טינה הוסיפה ואמרה: "כתיבתו של לודוויג ואן בטהובן אף פעם לא זרמה באופן חלק כשל מוצרט, אך בעבודתו הקשה תרם רבות להתפתחות המוזיקה כולה ולכתיבה לפסנתר במיוחד. הקונצ'רטי לפסנתר ו-32 הסונטות שלו, הן אבני דרך יקרות מפז. את כל זאת עשה בעזרת כישרון גדול, ראיית הנולד ושמיעה פנימית פנומנלית. שכן, מאמצע חייו סבל מבעיות שמיעה עד שהגיע לחירשות מוחלטת.
אני רוצה להזמין את שקד ישראלי, לנגן את הפרק הראשון מתוך הסונטה החמישית לפסנתר של בטהובן. (סונטה מס' 5 בדו מינור, אופ. 10 מס' 1 פרק ראשון: אלגרו מולטו א קון בריו)." נגינת שקד, הייתה מקצועית לחלוטין, בטוחה ומהוקצעת, ולא בכדי נשמעו באולם מחיאות כפיים רמות כשתמה הנגינה.
טינה עלתה בעיניים נוצצות על הבמה, מרוצה מנגינת שקד ואמרה: "מווינה הקלאסית, נעבור לרומנטיות הסוחפת והמרגשת עד דמעות של רחמנינוב, מלחין רוסי מסוף המאה ה-19. את הפרלוד המפורסם בדו דיאז מינור כתב מיד עם סיום לימודיו, כאשר היה בן 19 בלבד! היצירה זכתה מיד לפופולריות ולהכרה רבה. אני מזמינה לבמה את ג'קי צדק לביצוע הפרלוד בדו דיאז מינור מאת סרגיי רחמנינוב (אופ. 3 מספר 2)."
ג'קי צדק פסנתרן [צילום: שמחה סיאני]

"קרע את הפסנתר"
ואז ניגש ג'קי לפסנתר, קד קידה, כיוון את גובה הכיסא, כפי שנוהגים פסנתרנים מקצועיים, ייצב ישיבתו והתחיל לנגן... מה אומר לכם רעיי, הבחור הזה "קרע את הפסנתר" כמו שאומרים החבר'ה. נגינה כזאת מזמן לא שמעתי, גם לא מידי נגנים מקצוענים. בטח גם רחמנינוב זע בקברו לשמע נגינתו של ג'קי, ואני לא מגזימה, קל וחומר המורה שלו, מרינה סולודובניק (המלמדת בתיכון וקונסרבטוריון האקדמיה ולמוזיקה ולמחול בירושלים), שבוודאי הייתה גאה בו מאוד באותו ערב. הקהל נרגש מחא לו כפיים ארוכות וקרא "בראוו" והחבר'ה, חבריו למסגרת הלימודים, השמיעו קולות עידוד צוהלות.
טינה רונקין הופיעה שוב ואמרה: "הבלט רומיאו ויוליה נכתב ב-1935 בעקבות המחזה של שייקספיר בעל אותו שם, וזמן קצר לאחר מכן סרגיי פרוקופייב חיבר סוויטות תזמורתיות וסוויטה לפסנתר על אותם נושאים. בקטע הבא, מרקוציו, פרוקופייב מתאר את האופי הנחוש והנועז של מרקוציו, חברו הטוב של רומיאו. אני מזמינה את אליאב אלפסי אל הפסנתר. אליאב יזמה את הקונצרט, המשותף לכלל תלמידי המוזיקה הקלאסית בירושלים ועל כך, יישר כוחה!
"ועתה", אמרה טינה, "נסיים את החלק הראשון של הקונצרט עם שתי יצירות מקוריות: הראשונה - הנסיך הקטן לפסנתר וחצוצרה מאת אליאב אלפסי. ינגן בחצוצרה יובל גלס, בהדרכתם של: בני פיין חצוצרה, ויואב ליכטנברג, קומפוזיציה ופסנתר (מרכז למוזיקה גיא בן הינום).
יצירה זו נכתבה במחשבה ודאגה לחיילי צה"ל, השומרים עלינו לילות כימים מאז 7 באוקטובר." "אני מזמינה לבמה את יובל גלס, תלמידו של בני פיין ואת אליאב אלפסי, שחיברה את היצירה." יובל גלס הצטיין בנגינתו המבריקה, ומחיאות כפיים חמות ליוו את השניים ביורדם מן הבמה."

אופיר ברדה קלרניט [צילום: שמחה סיאני]

על שלושה ועל ארבעה
"מיד אחריהם ינוגן הטריו בפה מז'ור לטרומבון, בסון וסקסופון בריטון מאת אלונה רז (תיכון יסא"ה) בהדרכתו של ישראל שרון." "לביצוע הטריו בפה מז'ור של אלונה רז. אני מזמינה אותה לנגן בטרומבון, את אופק ברדה בסקסופון ואת דניאל מרידור בבסון. לאחר היצירה נצא להפסקה קצרה של 15 דקות.
אופק רחב ומבטיח
יצירתו של אופק נכתבה על נושא של יאנאצ'ק, שיאנאצ'ק עצמו חיבר לו ואריאציות לפסנתר. אופק לקח את הנושא וכתב לו ואריאציות שונות לגמרי, להרכב המיוחד: חליל צד, סקסופון אלט ובסון. אני מזמינה את אופק ברדה, סיני צובארי ודניאל מרידור לביצוע היצירה."
החבר'ה ניגנו כה יפה את יצירתו של אופק ברדה... יצירה שזרמה לאוזניים בחן ובלי אף פספוס! ניכר שעבודה רבה הושקעה כדי לנגן כך יצירה זו. בתום הנגינה נשמעו מחיאות כפיים רמות, והחברים השמיעו את שביעות רצונם בקולות מפרגנים שהגיעו עד לשורה הראשונה בה ישבנו.
"אני מזמינה את ינאי שרירא", אמרה טינה, "לספר מעט על יצירתו - פואמות מכניות, שהושפעה מסגנונם של קורטג ומסיאן...". ינאי עלה לבמה ובמספר משפטים סיפר על יצירתו.

ינאי שרירא מלחין ופסנתרן [צילום: שמחה סיאני]

גילוי נאות - את ינאי (ואת אביו ד"ר דני שרירא), אני מכירה אישית. ובשל היכרותי אותו יותר מקרוב אספר, שינאי מלחין ופסנתרן. ככזה, הוא מלחין מנגינות מאוד אוונגרדיות ועכשוויות ונדרש להבין כל מיני טכניקות שיש לסקסופון להציע וסוגיות הקשורות להלחנה של פרגמנטים מוזיקליים מאוד קטנים.
היצירה הזו, כאמור, מושפעת משני מלחינים, כאמור: אוליבייה מסייאן, מלחין צרפתי שהלך לעולמו ב-1992 וג׳רג׳ קורטאג, מלחין הונגרי יהודי שזה לא מכבר ציין את יום הולדתו ה-98! את ההלחנה עשה ינאי כל העת בתקשורת עם מי שביצע אותה על הבמה - אופק ברדה - נגן מוכשר ביותר. למעשה, זו יצירה מאוד תובענית לנגינה שדרשה מאופק הרבה מאוד אימון בטכניקות פחות שגורות בנגינה. ינאי ביקש לייצר מבעים עם אינטנציות כמו של שירה (פואמות) ולחבר אותן כסוג של מחרוזת - כל חרוז או פרגמנט עומד בפני עצמו, אך יש רצף שבו החרוזים מחוברים.
תרועות התפעלות של כולנו ליוו את אופק ברדה בתום נגינתו המהממת..., מגיע לנער המצטיין הזה כל הכבוד על ביצוע כה מבריק של יצירה מאוד מיוחדת של ינאי שרירא!
המיוחד והיופי במגמה זו למוזיקה של יאס"א, שהם חבורה מאוד מפרגנת שכל הזמן מבקשת ללמוד האחד מן השנייה. לא בכדי הגיעו חברים רבים, שגם לא ניגנו בקונצרט, לצפות בחבריהם ולעודדם. זה מחזה מרהיב בעיניי, לראות ולהקשיב לקונצרט כזה בעולם תחרותי ואכזר. אף אסף שלומי, מנהל המגמה למוזיקה שלהם, עלה ירושליימה מהמרכז, כדי להקשיב לתלמידיו, להתפעל מהתוצאות ואף לרוות רוב נחת.
אחרי שנרגעו הרוחות, אמרה טינה: "נעבור לעיבוד מקסים לפסנתר לשיר הנושא מתוך הסרט "אנסטסיה" - פעם בדצמבר. אני מזמינה לבמה את שליו חידקל, תלמידו של דורון פרנקנברג." שליו ניגן את היצירה במקצועיות כה רבה, עד כי לא ניכר בו שהוא עדיין תלמיד. בתום היצירה, מחאנו לו כפיים ממושכות והחברים מאחור השמיעו את קולם ברון.
נגינה משופרת
טינה המשיכה בהנחיה מאירת העיניים שלה ואמרה: "המלחין הצרפתי קאמי סן סאנס, שנודע גם בזכות נגינתו המרשימה בפסנתר ובעוגב, הפליא לשזור וירטואוזיות מבריקה גם ביצירותיו, כפי שניתן לראות ביצירה הבאה בקונצרט. היצירה מתחילה במבוא מרגש ומלנכולי, ונשפכת לתוך הרונדו הדרמטי והסוער בהובלת הכינור, לעומת הפסנתר המאופק ושומר הרסן.
אני מזמינה את מיכאל שפירו בכינור, יחד עם הפסנתרנית מרינה שייביץ' תלמידיו של מיכאל גייזלר, (יאס"א), לנגן מבוא ורונדו קפריצ'יוזו מאת סן סאנס." מבט הסכמה בין השניים הוביל להתחלת הנגינה הנפלאה של מיכאל ומרינה. היה תיאום מושלם ביניהם וניכרת העבודה המדויקת שהביאה לתרועות "בראבו" מהקהל.
"ונסיים ברביעיית המיתרים מס' 8 מאת דמיטרי שוסטקוביץ'. הרביעיה מתחילה במוטיב DSCH (רה, מי במול, דו, סי), שהיא חתימתו המוסיקלית של שוסטקוביץ'. על מוטיב זה מושתת היצירה כולה, יחד עם ציטוטים מיצירות שונות של שוסטקוביץ' עצמו. הרביעייה שתנגן לנו כעת, מודרכת על-ידי הכנר הנהדר סרגיי ברסלר במסגרת המרכז למוזיקה משכנות שאננים. אני מתכבדת להזמין את גפן רבין, איתן שמש, דניאלה טל ותכלת רבין לביצוע היצירה במלואה. אנא כבדו את הביצוע עד סופו ושימרו את מחיאות הכפיים עד סוף הפרק האחרון." אמרה טינה בחיוך, בראותה את התלהבות הקהל מהביצוע המושלם של הארבעה.
מחיאות הכפיים היו סוחפות!!! במיוחד ריגש אותי נכדה של חברתי שמשך בכנף בגדה ושאל: "סבתא, מתי תיקחי אותי לעוד מנגינה כזה?" והתכוון לעוד קונצרט כזה. ואכן, היה זה קונצרט מ ש ג ע! רעיי, לא רק "צלילים מתחברים", אף אנו התחברנו ליצירות שנוגנו, למחברי היצירות ולמבצעי הצלילים. אני כשלעצמי, יצאתי עם ניצוצות מעל הראש בתקווה שנחזה בנגנים האלה שוב, ובקרוב!

מיכאל שפירו כינור ומרינה שייבץ פסנתר [צילום: שמחה סיאני]
תאריך:  03/06/2024   |   עודכן:  03/06/2024
מועדון VIPלהצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כלליחדשותרשימותנושאיםאישיםפירמותמוסדות
אקטואליהמדיני/פוליטיבריאותכלכלהמשפט
סדום ועמורהעיתונות
לא רק צלילים מתחברים
תגובות  [ 2 ]מוצגות  [ 2 ] כתוב תגובה 
1
יש לנו נוער נהדר ומוזיקאים נפל ל"ת
רוני גלס  |  3/06/24 16:28
2
כבוד!
צדוק עלון  |  4/06/24 09:36
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יריב גוטמן
זה בדיוק הזמן שעל ממשלת ישראל ויתר מקבלי ההחלטות, לראות ביישובי וערי הפריפריה את "חומה ומגדל של 2024" כאלה שעל-פי עתידם תחזור הריבונות הישראלית לשטחים נרחבים אלה
יאיר נבות
שיינבאום, שמוצאה יהודי (היא די מדחיקה אותו), תהיה האישה הראשונה בתולדות המדינה בתפקיד הנשיאה
דן מרגלית
גורלם של החטופים אומנם נוגע לליבו של נתניהו אבל אינו יכול להיות נייר הלקמוס למדידת ההצלחה או הכישלון בשדה הקרב
אפרים הלפרין
המדינה בטלטלה    יש טובים וחכמים שנושאים בנטל    יש ליצנים שנשאו בנטל והפוליטיקה בלבלה את ראשם    יש חלשי דעת ורעי לב שלא נושאים בנטל    אנו אוהבים את הנושאים בנטל ומודים להם    אנו בזים לכל השאר
שמואל רוזנר
נאום נתניהו בקונגרס מעורר ביקורת רבה, גם בקרב ידידי ישראל, בשל חוסר האמון בו וחשש לפגיעה ביחסי ישראל-ארה"ב    המטרות האפשריות לנאום אינן ברורות, והיעילות של נתניהו כנואם מוטלת בספק לאור הירידה באמון בו בארה"ב    למרות היותו נואם מוכשר, נתניהו נתפס כמטרה נוחה לביקורת ונאום בקונגרס עלול להפוך אותו למשקולת על יחסי ישראל-ארה"ב
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il