אם אתם תוהים מדוע כל כך חשוב לשרה למשימות לאומיות, אורית "תקופה של נס" סטרוק, לשמור על מסדרון נצרים, ציר פילדלפי ואזור החיץ שמהווים ביחד 26% משטח רצועת עזה כולה - אני כאן כדי לבשרכם שזה קשור הרבה פחות לביטחון והרבה יותר להבטחת עתיד ההתנחלויות.
סטרוק, כזכור, היא לא רק מתנחלת מהעיר חברון (אחת מ-500 יהודים שגרים בעיר הענק הזו, מופרדים בחומה וקצת יותר מגדוד שלם של צה"ל שומר עליהם מ-215 אלף תושבי העיר הפלשתינים) אלא מראשות מפעל ההתנחלויות כולו. באופן ספציפי, היא מושקעת מאוד באפשרות של שיבת ישראל לרצועת עזה.
למעשה, היא מהפעילים ביותר בין חברי הכנסת בנושא, כולל השתתפות בצעדות, ארגון כנסים - זוכרים את כנס השיבה הגדול בירושלים לפני כמה חודשים? - ושלל נאומים בכנסת ובכלל בנושא. ההפיכה המשטרית לא מרגשת אותה, הפרטת המשק לא מניעה אותה. אפילו העמקת הקשר הגורדי בין הדת והמדינה בישראל לא מדברת אליה. כלומר, לא באופן עצמאי. אבל כשכל אחת מאלה משרתות את המטרה העליונה של המשך השליטה הישראלית בגדה, הרחבת כמות ההתנחלויות והמתנחלים והרחקת הסיכוי לפתרון בדרכי שלום של הסכסוך - סטרוק ראשונה בשטח אפילו לפני ההתקף המשיחי המהלך שהיא ח"כ לימור סון הר מלך.
סטרוק מבינה את מה שרוב עם ישראל יודע בליבו אבל לא רוצה לקבל כרגע: שהלחימה בעזה אולי מוצדקת ביסודה, אבל באופן שבו היא מתנהלת כעת, היא משרתת קודם כל את האינטרס של הימין הדתי-לאומני - לא את האינטרס של מדינת ישראל.
אנחנו לא מתקדמים לקראת הבסת חמאס ועוד פחות מזה לקראת החלפתו בגורם מתון שיוכל לייצב את עזה. אנחנו לא משיבים את החטופים, בטח לא בכח ה׳לחץ הצבאי׳ לבדו. אנחנו אפילו לא מתכוננים במקביל למלחמה בלבנון (להפך, בצה"ל הודו השבוע שחלה פגיעה בכשירות של טנקים שנפגעו, שיש חוסר בתחמושת ועל עייפות הכוח הלוחם אין מה להרחיב אחרי תשעה חודשי מלחמה).
במקום כל אלה, אנחנו עסוקים כעת בלעשות את הדבר שצה"ל התרגל לעשות בגדה: לתחזק כיבוש של שטח. כך, צה"ל סיים לכאורה את המלחמה בצפון ומרכז הרצועה, אבל עדיין עובד לשמר שליטה על בסיסים טריים שהקים במהלך המלחמה, עדיין משטח בתים ושטחים חקלאיים ומייצר בהם אחיזה קרקעית שמנוהלת על בסיס דומה לתפיסת קו בשכם או קלקיליה (מינוס הגנה על ההתנחלויות), עדיין מבצע פשיטות מעת לעת (שמתם לב שמדי יום נפצעים או נהרגים חיילים במקומות שכבר טיהרנו לפני חצי שנה כמו רימאל, סג׳עייה וח'אן יונס?) וכן הלאה - כשבמקביל עוד ועוד חיילים דתיים ומתנחלים, שנמצאים בשטח מכוח צו אבל מקדמים אג׳נדה מקבילה לזו של המדינה, דואגים ל׳ייהד׳ את המקום מבפנים, בזמן שפעילים קיצוניים מבחוץ דואגים לפגוע באספקת סיוע הומניטרי, להפגין בעד חזרה לעזה ולמנוע כל אפשרות לעסקה.
פה מכניסים ספר תורה, שם מרססים ׳כבר חוזרים׳. פה מנקים את כל התשתיות האזרחיות שהקימו הפלשתינים באזור נצרים המפונה - כן כן, תשתיות אזרחיות, לא בסיסי אימונים של חמאס - ושם מעלים עוד סרטון, שכל כולו הפרת ביטחון מידע הרסנית של חיילי צה"ל בהריסות התנחלות לשעבר שפונתה לפני 19 שנה. כי זה מרגש, עבור אותם 8,000 איש שפונו וצאציהם, שהאינטרסים שלהם קודמים לאינטרסים של היתר לרבות אלה שלוחמים לצידם אבל ללא פאצ׳ים של ׳בוא המשיח׳ או ׳לשטח את העזה׳ על המדים.
סטרוק יודעת שנסיגת צה"ל מהשטחים הללו תביא אולי להחזרת החטופים, אבל חשוב מזה מבחינתה, היא תביא לוויתור על החלום שאפילו נתניהו הגדיר בזהירות אין קץ "לא ריאלי כרגע". ועל זה היא לא מוכנה לוותר - לא תמורת שלום, לא תמורת ביטחון, לא תמורת "22 איש". היא צריכה מלחמת נצח של כיבוש, גירוש והתנחלות - וכל דבר שלא משרת את זה, לא משרת אותה. ואם נדמה לכם שזה אומר ששרה בממשלת ישראל פועלת נגד האינטרס הציוני, הרי מבזק חדשות: אין בינה ובין הציונות של הרצל וברנר ופינסקר, של בן-גוריון ורבין ושלי ושלך, דבר וחצי דבר.
את המלחמה בעזה צריך לסיים במסגרת הסכם מסגרת רחב שיביא לישראל נורמליזציה עם סעודיה, שיבה למו"מ מול הרשות המתעדכנת, הכנסה של כוחות ערביים מתונים לרצועה שיאפשרו העברת שלטון שיש בה גם הבטחה לעתיד טוב יותר עבור מאות אלפי צעירים בישראל וגם ברצועה שלא מכירים מציאות אחרת, ויישור קו של הציר המתון נגד הציר האירני בדרך לעימות או הסכם שיאפשר השבה מלאה של השקט בצפון. סטרוק לא רוצה בזה, כי זה מפריע לה להקים את גוש-קטיף 2.0. זה הכל.