שבוע יכול להיות זמן ארוך במלחמה. עד 27 ביולי גברה האופטימיות בדבר הפסקת אש בין ישראל לחמאס, ואז טיל של חיזבאללה הרג את 12 הילדים במג'דל שמס. ישראל הגיבה בחיסולו של פואד שוכר בביירות, וכעבור שעות אחדות חיסלה את איסמעיל הנייה בטהרן. התקוות להפסקת אש פינו את מקומן לחששות מפני מלחמה איזורית, מאפיין אקונומיסט.
לא בטוח שחששות אלו יתאמתו. אירן הבטיחה שתנקום את מותו של הנייה, אך לא תמהר לצאת למלחמה למען חמאס. ישראל וחיזבאללה צפויות אף הן להימנע ממלחמת טילים כוללת, אשר תזרע הרס כבד משני צידי הגבול. סוג של הרתעה הדדית עודנו קיים – בקושי, אך קשה יותר ויותר לשמר אותה.
הצדדים חוצים קווים שרק לאחרונה נראו אדומים: ישראל הפציצה בביירות פעמיים, מה שלא עשתה מאז 2006; אירן תקפה אותה לראשונה במאות טילים וכטב"מים. הכללים הישנים של המזרח התיכון נמחקו. מאחר שאיש אינו בטוח מהם הכללים החדשים, כל מהלומה מחריפה את הסיכון למלחמה כוללת.
הדרך למנוע מלחמה שכזאת עוברת בהפסקת אש בעזה, סבור אקונומיסט. אין ספק שחיסולו של הנייה יעצור את השיחות, אך לא ישנה את המציאות בשטח. לוחמי חמאס מותשים והאוכלוסייה כמהה להפסקת הסבל. מי שיחליף את הנייה יעמוד בפני אותו לחץ להגיע להסכם.
אבל, מדגיש העיתון, לא בטוח שבנימין נתניהו רוצה עסקה בשל שיקוליו הפוליטיים. הגישה האופטימית היא שמותו של הנייה יאפשר לו להכריז על ניצחון [אמש הודיע נתניהו שהמלחמה תימשך – א.ל] ולהסכים לעסקה; פגרת הכנסת מונעת עד אוקטובר את הקדמת הבחירות. יש גם פרשנות צינית: אם אתה רוצה הסכם, חיסולו של בן-השיח המרכזי היא דרך משונה להשיג אותו. אולי הנייה היה יעד חשוב מכדי להותירו בחיים; ואולי זו הדרך של נתניהו לחבל במו"מ.
החיסולים היו הצלחות מודיעיניות ומבצעיות, אך אינן משנות את מצבה האסטרטגי של ישראל. המלחמה בעזה נגררת חודשים; הנייה היה איש פוליטי ואובדנו לא יחליש את חמאס בשדה הקרב. כנ"ל לגבי שוכר: חיסולו לא יביא את חיזבאללה להפסיק את האש. מדינה קטנה אינה יכולה להילחם לעד בכל החזיתות.
הבחירה שבפני ישראל מעולם לא הייתה ברורה יותר, טוען אקונומיסט. היא יכולה להגיע להסכם עם חמאס כדי לשחרר את החטופים ששרדו, להרגיע את הגבול הצפוני ולהעניק סיכוי לדיפלומטיה איזורית. הציבור, בכירי צה"ל ואפילו חלק מהמחוקקים מימין תומכים בצעד כזה. והיא יכולה להמשיך את המלחמה העלולה לצאת משליטה בכל רגע ולחרוץ את גורל החטופים.
ארה"ב התחייבה להגן על ישראל. בימים האחרונים היא שלחה בחזרה למפרץ הפרסי קבוצת קרב ובמרכזה נושאת מטוסים. אבל הרתעה אירן ושלוחיה היא רק חלק מן המשוואה. ג'ו ביידן הקדיש חודשים לניסיון לשכנע את נתניהו להסכים לעסקה והבטיח שיעשה זאת בחודשי כהונתו הנותרים. הגיע הזמן שהוא יתקשח ויאיים על נתניהו בהשלכות ממשיות, סבור אקונומיסט. הדבר עלול להתנגש ברגשותיו הפרו-ישראלים, אך אם לא יעשה זאת – התוצאות עלולות להיות גרועות יותר לאיזור, כולל לישראל עצמה: עימות הרסני שאיש אינו יכול לשלוט בו.