לאחר המתקפה המזוויעה של החמאס ביום השבת 7 באוקטובר 2023, בו נטבחו מעל אלף שלוש מאות יהודים, מאות נחטפו, נאנסו נשים, בתים נשרפו ונבזז רכוש, יצאה ישראל למלחמה צודקת, כשהיא מציגה שני יעדים למלחמה - מיטוט שלטון החמאס בעזה והחזרת החטופים. מקץ למעלה מעשרה חודשים של כיבוש, מיטוט, הרס, חורבן הרג, השמדת מנהרות והשמדה בעזה, למרבה הצער, לא הושג היעד של מיטוט החמאס וגם לא הושג היעד של החזרת החטופים. החטופים חלק גדול מדי צרור בשקי אשפה מתים וחלקם ירויים בנפשם מתפלשים בגיא ההריגה בעזה, כשהיד הגרומה של המוות מרחפת כל רגע על ראשם כדי להוסיף עוד גופות לשקי האשפה. וזה כתם מוסרי על החברה הישראלית שעשרה חודשים אחים ואחיות שלנו מתפלשים במדמנת האופל בעזה. לא רק שלא הושגו שני היעדים של המלחמה, הרי נוסף לעשרים ושניים הישובים בדרום הרמוס ותושביו המפונים נוספה גם אימת החיזבאללה בצפון, שלמרבה הכאב, מצליח להבעיר באש את הצפון ולרוקן מתושביו את כל הישובים בגליל העליון הסמוכים לגבול. רבבות רבות של תושבים מהדרום ומהצפון הפכו לפליטים במולדתם. במהלך עשרת החודשים שמענו נאומים מתלהמים על הניצחון שכבר ממתין בפתח והחמאס הוא כבר על סף מיטוט. אך האמת המצערת שהחמאס לא הובס. לחזית עם החמאס בדרום נוספה חזית סולידארית וזו החזית עם החיזבאללה בצפון, המוכיח יכולות פגיעה קשות לטווחים ארוכים. על שתי חזיתות אלו נוספה החזית התימנית וגם החזית האירנית, המחזיקה כבר מספר ימים את כל הציבור בישראל בחרדה מורטת עצבים מאימת מתקפה קטלנית. לצערי, ראש הממשלה, שהבטיח בנאומים מתלהמים "ניצחון מוחלט" והתרברב, שמדובר בניצחון מידי ומוחץ על החמאס, אינו מכיר בכך, שלא הושג שום ניצחון מקץ עשרה חודשים של מלחמה. ראש ממשלה שרק על פיו יישק דבר חייב להכיר במגבלות הכוח, ועליו להחליט על הפסקת המלחמה הרב חזיתית בשדות הקרב - אירן, תימן, חמאס, חיזבאללה ומלחמה בחזית המדינית עם שלל מוסדות בינלאומיים ומדינות העוינות למדיניותה של ישראל. במקום לחרחר מלחמה נוספת עם אירן, יש להחליט על הפסקת אש בעזה, כך גם יתאפשר החזרת החטופים ותבוא רגיעה לצפון. אין מענה טוב יותר לישראל מאשר ההחלטה להפסקת המלחמה, שתביא לפירעון החוב המוסרי שיש לנו לקבורים במנהרות האופל של עזה עשרה חודשים, להציל את מדינת ישראל מקריסה כלכלית והחזרת הרבבות של הפליטים במולדתם לבתיהם.