במשך עשרות שנים, עם ישראל החל לאבד את זהותו הייחודית. התרבות המערבית, ההשפעות הגלובליות, יחד עם הנוחות והשובע, גרמו לרבים מאיתנו לשכוח, להתעלם, ולעיתים אף להתבייש ביהדות שלנו במקום להתגאות בה. הערכים והמסורת שעליהם נבנתה האומה שלנו התערפלו, ואנו הפכנו לפגיעים יותר - לא רק מול אויבינו מבחוץ, אלא גם לנוכח מריבות פנימיות המאיימות לקרוע אותנו מבפנים.
האבות המייסדים של מדינת ישראל הכירו וחוו על בשרם את החשיבות הקריטית של הזהות היהודית להישרדותנו כעם. כפי שזאב ז'בוטינסקי אמר: "היהדות אינה רק דת - היא לאום, תרבות ומורשת. עלינו להתגאות בה ולשאוב ממנה כוח, כי ללא זהות, אין לנו עתיד." דוד בן-גוריון הוסיף: "בלי הכרה עצמית ושורשיות עמוקה, לא נוכל לבנות כאן עתיד. יהדותנו אינה רק דת, היא קודם כל מורשת רוחנית ותרבותית - ואנו צריכים להיות גאים בה." למרות שהגישות והאידיאולוגיות שלהם היו שונות, שניהם הבינו היטב את חשיבותה של זהות יהודית איתנה.
למרבה הצער, בתקופתנו, רבים ממנהיגי המדינה והעם, התעלמו מחשיבות הזהות הזו ולעיתים אף התביישו בה. ואז הגיעו האירועים הקשים של 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם ואילצו אותנו לחזור לשורשים. לפתע, חשיבות הזהות היהודית התגלתה מחדש והתחלנו להבין שוב את הערך של להיות עם אחד, עם מסורת משותפת וערכים חזקים.
דברים אלו מתקשרים ישירות לפרשת השבוע, ואתחנן, שבה משה רבנו מדגיש לעם ישראל את חשיבות הזהות היהודית כבסיס לקיומנו כעם. הפרשה עוסקת בין היתר בזיכרון העבר ובהבנה שהזהות המשותפת היא זו שמחזיקה אותנו יחד ומבטיחה את עתידנו. קריאת שמע ועשרת הדיברות, שנמצאים במרכז הפרשה, אינם רק מערכת חוקים וערכים - הם הצהרה על מי אנחנו, על שורשינו ועל המחויבות שלנו לשמור על זהותנו. משה מזכיר לעם את מעמד הר סיני ומדגיש את חשיבות העברת המסורת והערכים מדור לדור, כפי שנאמר: "והודעתם לבניך ולבני בניך" (דברים ד', ט'). זוהי תזכורת חזקה לחשיבות השמירה על הזהות היהודית לאורך הדורות.
בשנה האחרונה, חווינו רגעים מרגשים שבהם חיילים ומפקדי שדה הדליקו נרות חנוכה במוצב ושרו "מעוז צור" תוך שהם מחזיקים את דגל ישראל בגאווה ומזכירים לכולנו את הכוח שבזהות היהודית גם ברגעים הקשים ביותר. מג"ד במילואים אף לקח את חייליו ומשפחותיהם למפגש מיוחד בכותל המערבי, שם תקעו בשופר לפני השחרור מהמילואים, מחברים את כל הנוכחים לשורשיהם העמוקים. צעירים אחרים שיפצו בית כנסת עתיק וארגנו בו תפילה חגיגית שבה שרו יחד "שמע ישראל" והזכירו לכולנו את חשיבות שמירת המורשת והזהות היהודית שלנו.
החיבור הזה ממשיך, כשדגלי ישראל מתנופפים בגאווה על בתים, רכבים ובמוסדות ציבור, והביטוי "עם ישראל חי" מתנוסס על שלטי חוצות, פוסטרים וברשתות החברתיות. זהו לא רק סמל חיצוני, אלא הצהרה מהותית של חיבור עמוק למורשתנו ועל גאווה בזהותנו. דור הניצחון - הצעירים שלנו, מזכירים לנו שוב את מה שבאמת חשוב - להיות גאים במי שאנחנו, יהודים זקופים עם מורשת עמוקה ועשירה. כשאנו מאוחדים בזהותנו ובגאוותנו היהודית, אנו בלתי מנוצחים - מבפנים ומבחוץ. זה המפתח לעתיד בטוח וחזק לעם ישראל.