הסנאטור רוברט קנדי הבן הודיע כצפוי (23.8.24) על פרישתו מן המרוץ לנשיאות ארה"ב ועל תמיכתו בדונלד טראמפ. ההודעה באה מיד לאחר תום הוועידה הדמוקרטית, ועשויה להוות משקל נגד לתנופה העצומה של קמפיין קאמלה האריס. קנדי נבחר לסנאט מטעם הדמוקרטים, אך מתמודד כעצמאי. קנדי מסר על החלטתו בנאום בעיר פיניקס שבמדינה אריזונה, אחת ממדינות המפתח בבחירות בנובמבר. "אני לא מסיים את הקמפיין שלי, אני פשוט משעה אותו ולא מסיים אותו. שמי יישאר בקלפי ברוב המדינות", אמר, באירוע ביום שישי באריזונה לדבריו, הוא משאיר את שמו בפתקי הצבעה מסוימים, ובמקביל מסיר את מועמדותו מעשר מדינות בשדה הקרב. "בליבי, אני כבר לא מאמין שיש לי נתיב ריאלי של ניצחון בבחירות מול הצנזורה והשליטה התקשורתית הבלתי פוסקת והשיטתית הזו. אז אני לא יכול, במצפון טוב, לבקש מהצוות והמתנדבים שלי להמשיך לעבוד בשעות הארוכות שלהם, או לבקש מהתורמים שלי להמשיך לתת כשאני לא יכול לומר להם בכנות שיש לי דרך אמיתית לבית הלבן", אמר. קנדי הסביר מדוע עזב את המפלגה הדמוקרטית ומדוע החליט להתמודד כעצמאי. הוא גם דיבר על האתגרים שעמד בפני מסע הפרסום שלו כדי להגיע לקלפי במדינות. "המתנגדים אמרו לנו שאנחנו מטפסים לתקרת זכוכית שאותה לא נוכל לפרוץ, אמר. "הדבר הראשון שאני רוצה לומר לכם הוא שהוכחנו שהם טועים". קנדי הוא בנו של שר המשפטים המנוח רוברט קנדי, שהתמודד לנשיאות ונרצח ב-1968, ואחיינו של הנשיא המנוח ג'ון קנדי שנרצח ב-1963. הוא מחזיק בתיאוריות קונספירציה קיצוניות, בין היתר בנוגע לקורונה, התנגד לחיסון למגיפה והשמיע הצהרות ביזאריות (כגון שהיה קורבן לתולעת שפגעה במוחו). קנדי תומך בישראל, ואילו את הפלישה הרוסית לאוקראינה הוא כינה "מלחמה אמריקנית". רוב בני משפחתו הוקיעו אותו בפומבי וטענו שאינו מייצג את מורשתה כעמוד תווך במפלגה הדמוקרטית. בסקרים הלאומיים ובכמה מהסקרים במדינות המפתח זכה קנדי לתמיכה של קרוב ל-10% - שיעור משמעותי למועמד עצמאי - עד פרישתו של ג'ו ביידן מהמרוץ. אלא שמאז שהאריס הפכה למועמדת הדמוקרטית, התמיכה בו צנחה במחצית והוא התקשה לגייס תרומות. ההערכה היא, שתומכיו של קנדי מבין הדמוקרטים חזרו כעת לתמוך בהאריס, בעוד הנותרים עשויים כעת לתמוך בטראמפ - אם אכן יצביעו. תומכיהם של מועמדים עצמאיים עשויים שלא לטרוח להצביע בפועל, משום שברור להם שקולותיהם יורדים לטמיון; המועמדים העצמאיים גם לא מתמודדים בכל 50 המדינות, בשל העדר משאבים או אי-עמידה בתנאי הסף שלהן. חשוב להדגיש, כי רוב הסקרים הלאומיים והמדינתיים נערכו ממילא כאשר המועמדים היחידים שהוצגו לנשאלים היו האריס וטראמפ. בשבועות האחרונים הראו רוב הסקרים יתרון של שתיים-שלוש נקודות האחוז להאריס במישור הלאומי, ויתרון של נקודות בודדות או שוויון בין השניים בשש/שבע מדינות המפתח. האחוזים הבודדים שלא הוענקו לאיש מן השניים, משקפים בעיקרם את המתלבטים ולא את המועמדים העצמאיים. ניתוח של רשת CNN ערב פרישתו של קנדי העלה, כי מהלך שכזה אינו צפוי לשנות מהותית את המפה. הכתב הבכיר ג'ון קינג הזכיר, כי ב-2016 קיבל טראמפ 46% מהקולות (הוא ניצח רק בזכות שיטת האלקטורים), וב-2020 קיבל 46%. הסקרים האחרונים נותנים לו שוב בסביבות 46% במישור הלאומי, כך שתומכי קנדי אינם צפויים לקרב אותו ל-50%. כאמור, אין די סקרים כדי לדעת מהו כוחו במדינות המפתח, ויידרש זמן עד שניתן יהיה לבחון את תוצאות פרישתו בהן. לפני שבועיים ניסה קנדי להיפגש עם האריס, ועל-פי פרסומים שלא אושרו - במטרה לבקש משרה בממשל עתידי שלה תמורת פרישתו; היא סירבה להיפגש עימו. המועמדת שלו לסגנית נשיא, ניקול שנהאן, אמרה שלשום, כי הם שוקלים האם לאחד כוחות עם טראמפ במטרה למנוע ניצחון של האריס, ואמרה שהוא יסכים למלא תפקיד בממשל טראמפ. טראמפ עצמו החמיא לקנדי, אך לא אמר האם יש ביניהם הסכמה כלשהי.