כשבני בכורי יצא לשירות מילואים נוסף וארוך הייתה לו בקשה אחת ממפקדיו - לצאת לחופשה קצרה ביום שובם של ילדיו למסגרות החינוכיות. על-אף שהוא זקוק לזמן עבור ייצוג בבתי המשפט, בתיקים משמעותיים, על-אף שהוא זקוק לזמן להשלמת השתלמות נוספת, הבחירה הייתה אחת, ללוות את ילדיו עם רעייתו ביום המשמעותי לגן ילדים חדש, לכיתות ב' ו-ד'.
היום יום ראשון, כ"ח באב, 1.9.2024 מאות ילדים יגיעו לבתי החינוך רק עם אימא, עם סבא, סבתא, יחפשו מורים ומורות אשר "נעלמו" להם ללא הודעה מוקדמת. מאות ילדים ייכנסו בשערי בתי חינוך וירגישו בחדוות ההתחדשות ובתוגת החסר.
פתיחת שנת לימודים בכל שנה הינה אירוע מרגש מאוד, לילדים ולהוריהם, והשנה על אחת כמה וכמה. השנה יגיעו יתומי המלחמה אוחזים בכוח בידם הקטנה ביד מלוויהם, יראים וחרדים מפרידה נוספת, מנטישה. השנה יגיעו ילדות וילדים שהוריהם נוכחים נפקדים, פצועי גוף ונפש, השנה יגיעו ילדים וילדות, נערים ונערות שהיו שם, שהיו חלק מהחורבן הנורא משבר קהילותיהם, שריח המוות עדיין עולה באפם. השנה יגיעו פדויי שבי לבית הספר, השנה יגיעו צל אדם, ילדים להורים, אחיות ואחים חטופים, מתים חיים. השנה יגיעו לבתי החינוך ילדים וילדות, נערות ונערים בלי בית, נטולי עורף משפחתי, גולים ועקורים מביתם במולדתם.
השנה לא יגיעו למוסדות החינוך מנהלים ומורים שמסרו נפשם למען האומה, לא יגיעו מורות ומורים הנלחמים בחזיתות השונות. השנה, שנת מלחמת הקוממיות שטרם תמה, היא שנת הטבח הנורא, שנת המלחמה הארוכה בתולדות ישראל, שנת התוגה והצער, שנת השבר.
השנה יגיעו לבתי החינוך ילדות וילדים, נערות ונערים אשר מול הייאוש הנורא גילו את התקווה העצומה, אל מול השבר העצום גילו את המרפא, אל מול החושך גילו את האור, אל מול הרוח השבורה גילו את הרוח הישראלית, אל מול החורבן גילו את התקומה, אל מול ריח המוות גילו את ארומת התחייה.
הבוקר עם שלם נושא על כתפיו את הילדות והילדים בדרכם למוסדות החינוך. הבוקר עם שלם אוחז בידי הנערות והנערים בדרכם לבתי החינוך. הבוקר עם שלם מייחל לצוות חינוכי של עוז וגבורה, לצוות עוטף, מחבק, מכיל ומעורר את רוח התקווה. הבוקר אומה שלימה מנערת מעליה את אבק היגון, פושטת את בגדי הצער ולובשת בגדי מלכות, בגדים של תעצומות, בגדי אהבה.
הבוקר, בדרכנו לבתי החינוך נפזר סימני דרך של טללי חיים מול הנערה המתגעגעת לאביה החטוף, מול הילד הכמה למגע ידו של אביו שלא ישוב עוד, מול הנער עם העיניים הכבויות אשר מאז הוגלה מביתו אבד חיוכו, מול הסבא החרד לגורל נכדיו, בנו וכלתו שאין יודע מה עלה בגורלם, מול האם השכולה, מול הרעייה האלמנה, מול המתפללת חודשים רבים לרפואת הפצוע יוגב בן איתמר, מול השבר הממאן להרפא.
הבוקר, כמו בכל בוקר, נושיט להם יד אוהבת, כתף ומסעד, נושיט להם חיוך גדול, נחזק ונתחזק, הרופא לשבורי לב איתנו, כל יום כל היום. הבוקר נישא תפילה להצלחתם, בדיוק כמו שאבא היה נושא תפילתו לו רק היה כאן.
הבוקר העיניים מלוות את הילדות והילדים, הנערות והנערים, בלב רוטט ובוטח, בעיניים דומעות ומפיקות תקווה, "בהצלחה", נשמעת הבוקר הברכה מלמעלה ומלמטה, ובת קול מלווה כל אחד ואחת וברכתה, צמח ופרח הייה פרי הארץ לגאון ולתפארת.