הקדמה לפני ההקדמה: אני, דן מרגלית, כ-80 שנים אוהד מובהק של מכבי תל אביב, לראשונה בחיי, מבטל בזה את לכתי למשחק הליגה נגד מכבי פתח תקוה כדי להגיע להפגנה נגד ראש ממשלת הזדון בנימין נתניהו ושריו. בואו נצא בהמונינו.
בלי להפחית אפילו פרודה (מולקולה) אחת מאחריותו הנוראה של נתניהו לעצם פרוץ המלחמה ולניהולה הגרוע על ידו ולהיעדר יעד לסיומה, ולכפיפת הישגיה לאינטרס האנוכי שלו (עליהם אכתוב בפוסט הבא בלילה) הקדמה:
הפלשתינים העזתים שהצטרפו לחמאס הם חיות אדם, חלאת אדם. להחזיק שבויים כמעט שנה, שיוצרת היכרות אישית, ולרצוח אותם בדם קר? אנשי החמאס הם זוהמה נפשית ורוחנית.
דודי חנוך מרגלית היה פרופסור לאגרונומיה. הוא למד בצרפת והשתתף בהגנה על קו מאז'ינו ב-1940 (היום, 1 בספטמבר, נפתחה מלחמת העולם השנייה בשנת 1939) ונפל בשבי הנאצים. חמש שנים שמע מדי פעם ש"צריכים לחסל את היהודי", אבל הנאצים לא עשו כן וגם לא היפלו אותו לרע משאר השבויים הצרפתים. עד ששוחרר.
בהזדמנות זו אני כה גאה בפצ"רית שלנו יפעת תומר-ירושלמי שעורכת חקירה לחיילים החשודים כי ביצעו עבירות פחותות מאלה במחבל שבוי מן החמאס. היי ברוכה, ולא ניתן לאיתמר בן-גביר וליריב לוין לקלקל את שארית העליונות המוסרית שעוד נותרה בקרבנו גם בשנות שלטון הרשע שלהם.