ראש השנה מאופיין בצריכת דבש ובקנייה של מרבית הדבש להמשך השנה. מאמר זה לא יעסוק בדבש ובתכונותיו וגם לא יעסוק בהיבט המוסרי של לקיחתו מהדבורים ואפילו לא בסכנות הצפויות לאנושות כתוצאה מהתמעטות אוכלוסיית הדבורים בעולם. הוא גם לא יעסוק בהשלכות על ציבור מגדלי הדבורים בישראל כתוצאה מהגדלת מכסות היבוא הפטורות ממס בעקבות יבוא דבש מוזל מחו"ל ועל התוצאות ההרסניות עקב שיעור האבקה נמוך, אלא בדבר אחד פשוט הנקרא מבצעי רשתות השיווק והאם במידה מסוימת, דומות הן למין מלכודת דבש מתוקה ונעימה? קחו למשל את מבצעי 10 שקלים של הרשתות - האם כל המבצעים שווים בעינכם? האם באמת הסכום 10 משקף את מחירם האמיתי, קרי האם אכן כל מבצע עם המדבקה 10 שקלים הוא אכן "מבצע 10"? הרי ברור לכולם שאכן חלק "מהמבצעים", הם כלל לא מבצע ואפילו לצורך "המבצע" מחירו עלה כדי "ליישר קו" עם "משפחת העשר"! הרי ברור לכול מי שלמד אפילו רק פרק מבוא בסטטיסטיקה או כל בר דעת יודע שלמעשה ההסתברות שמחיר המוצר "לפני המבצע" אינו דומה למחירו אחרי "המבצע" גבוהה, או במילים אחרות מישהו כאן עיגל את המחירים, ובדרך כלל רק למעלה. כדי ליצור בכול זאת משיכה ואטרקטיביות של מוצרים בוחרת בדרך כלל הרשת ב-2-1 מוצרים, אשר מחירם אכן טוב, ושתפקידם להקרין גם על השאר את "תחושת הזול". רוצים כלל אצבע, אשר עובד? בבקשה - אחוז המבצעים הטובים בכל רשת לא עובר את 3% מהפעילות הכספית ו/או כ-2% מהפעילות ברמת מוצר בודד. במילים אחרות אחוז המוצרים הטובים לא עולה על 2%, קרי אם רשת מפרסמת לקראת החג 500 מוצרים "במבצע", הרי שהמבצעים שבאמת שווים, מספרם לא עולה על 10. זה כל הסוד - ולכן מרגע זה חשוב להסתכל על המחיר ולא רק על השילוט, על המחיר ולא רק על המיקום (משטח/ראש גונדולה), על המחיר ולא על מבצעי הקופה. כן רבותי יש להקפיד בסך-הכל על שני כללי ברזל - הראשון - לשאול את עצמנו ללא הרף האם "המבצע" בכלל נחוץ לנו, והשני לבחון באמת את מחירו של המוצר - לא מחיר קודם מול מחיר נוכחי, שהרי זו פיקציה בלבד, אלא את מחיר האמיתי. לא מחיר לפני הנחה ולא את רמת ההנחה באחוזים, שהרי ניתן לתת גם הנחה של 90%, השאלה כמובן על מה, ומה המחיר נטו. זהו רבותי, על קצה האצבע הטבולה בדבש, מדריך קצר אך קולע לקראת הקניות לחג. שנה טובה.