מסיבת העיתונאים החפוזה של ראש הממשלה שממנה נפקדו שר הביטחון וראשי מערכת הביטחון, שהרי הם אלו שיהיו מופקדים למלא את ההחלטה (המחטף) של ראש הממשלה "שהתקבלה" בקבינט, מעוררת תהיות רבות וקשות שעיקרן: כיצד הוא מתכנן לשחרר את החטופים, כשהוא מציג זאת כ"אחת" ממטרות המלחמה, ומה גורל תושבי העוטף ותושבי קו העימות בצפון - מתי הם שבים לבתיהם וכיצד משקמים את היישובים שהפכו לעיי חורבות.
כל בר דעת מבין שמסיבת העיתונאים נועדה לנזוף בשר הביטחון "שהעז" לבקש דיון חוזר על החלטת "המחטף": לא לצאת מציר פילדלפי, ולגייס דעת קהל כדי ללחוץ עליו לנטוש את עמדתו ולקבל עליו את דין הקבינט. ברם יש לנו את החובה להתעלות מעל השיקול והסיבות לקיום מסיבת העיתונאים ולהתייחס לעמדתו ותפיסתו של ראש הממשלה לשאלות הנוקבות החורצות את גורלנו כחברה וכעם כפי שהן באות (ולא באות) לידי ביטוי מדבריו במסיבת העיתונאים:-
- מה מעמדה של מצוות פדיון שבויים, ומה מייחד את המצווה במקרה הנדון כשיש מעל מאה שבויים שהם חטופים, במיוחד כשעל ראשם מרחפת סכנת מוות מיידית?
- מה גורל תושבי הצפון והעוטף שגלו מביתם בעל כורחם? מה משמעות הסבל המתמשך של התושבים ובמיוחד גורלם של הילדים שנתלשו מביתם, מחבריהם ומבית ספרם, כיצד יתבגרו ויצמחו לקראת גיוסם לצבא ולקראת יציאתם לחיים עצמאיים, האם אין בזה פיקוח נפש?
- מה גורל היישובים החרבים שהופקרו והפכו לעיי חורבות? 70 שנים של הקרבה ועמל ליישוב הארץ, לקיבוע ולביצור גבולה נמוגו כהרף עין. האם יימצאו האנשים והכוחות להחיות שוב את יישוב הארץ, את טיפוחה ואת חידוש מפעלי החקלאות והתעשיה המשגשגים שהיו?
נתניהו לא מצא לנכון להזכיר את טרגדיית התושבים העקורים והיישובים החרבים, האם זה מחוסר רגישותו למצוקתם, או האם זה בגלל חוסר ידיעתו את היקף הבעיה (לא טרח לבקר שם). או שאחיזתו בכס השלטון חשובה וגוברת על כל הסבל, הייסורים, המצוקות והטרגדיות של ה"אחרים".
מצוות פדיון שבויים - ייתכן שהוא ניזון מגורמים/יועצים המביאים בפניו את ההלכה "אֵין פּוֹדִין אֶת הַשְּׁבוּיִין יוֹתֵר עַל כְּדֵי דְּמֵיהֶן, מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם". אך אינם מביאים בפניו את הסייג החשוב: שבמקרה של סכנת נפשות אין האיסור לפדיון "יתר על כדי דמיהן" מתקיים.
יישוב הארץ והחזרת התושבים לבתיהם - אין שום ספק כי כל מנהיג אחר היה רואה בהחזרת התושבים העקורים לביתם מצווה נעלה: הן כעלייה ויישוב הארץ והן כהצלת נפשות מפני המפגעים העשויים להיגרם לעקורים הנודדים ממקום למקום מבלי למצוא מנוח לרגלם. במיוחד יש להתייחס לזה כמשימה שלנו לסכל את כוונת האויב לנשל אותם מארצם להפוך את המקום לארץ רפאים.