תמונת ההגירה של יהודים מישראל, כפי שהיא מצטיירת בדוח חדש ורחב ממדים של מכון המחקר האמריקני "פיו", אמורה לרתק וקצת להפתיע את כל מי שמתעניין בישראל, או בהגירה, או בשני הדברים. להפתיע - כי המספרים נמוכים. לרגעים הם נראים כמעט חשודים בכמה שהם נמוכים. לפי החישובים של פיו, 270 אלף יהודים ילידי ישראל, כולל ילדים, מתגוררים היום במדינות אחרות. זה הכל. מהם, כמאה ועשרה אלף בארצות הברית. זה הכל. כל מי שדיברו על מאות אלפי מהגרים שעזבו את ישראל, או על מאות אלפי ישראלים שחיים בארה"ב (היו כמה שהגיעו עד "מיליון"), צריכים לחשב מסלול מחדש. או להוכיח שהנתונים של פיו מופרכים - וזה מכון מחקר רב מוניטין. או להבין שהנתונים שנזרקים לאוויר בישראל מעת לעת מופרכים - וזה יהיה כמובן משמח.
הדוח של פיו עוסק בהגירה בכלל העולם של בני כלל הדתות. היהודים מתייחדים בדוח הזה ביותר מסעיף אחד. החשוב ביותר מביניהם: יהודים מהגרים יותר מבני כל דת אחרת, לעומת שיעורם באוכלוסייה, ובפער גדול. כ-6% מהנוצרים מהגרים - אבל כ-20% מהיהודים. אחד מכל חמישה יהודים איננו מתגורר במדינה שבה נולד. יהודים עזבו את אוקראינה, את רוסיה, את מרוקו, את רומניה, את בריטניה, את פולין. יש מספרים: מאתיים אלף יהודים שנולדו במרוקו חיים היום במקומות אחרים. מאה שלושים אלף יהודים מרומניה. מאתיים ארבעים אלף מרוסיה. מספר זהה מאוקראינה. וכאמור, גם 270 אלף מישראל כבר לא חיים בישראל. זה מספר קטן. יחסית למה שהיה נדמה לנו.
זה כמובן לא המספר הכולל של מהגרים יהודים מישראל. הרבה מאוד מהגרים מישראל פשוט לא נולדו בישראל. דוגמה: יהודי שנולד בסלובקיה, היגר לישראל, וממנה עזב לקנדה. הוא לא מהגר ישראלי - הוא מהגר סלובקי, שעבר פעמיים. לפחות לפי התחשיב של פיו. תאמרו: נו, אז מה החוכמה? נאמר: חוכמה בהחלט. יש כלל ידוע ביחס למהגרים, שמי שמהגרים פעם אחת עשויים להגר שוב בסבירות גבוהה יותר. לכן יש חשיבות מיוחדת לספירה נפרדת של ילידי ישראל שהיגרו, לעומת מי שישראל הייתה אצלם תחנה בדרך, חניית ביניים בין יעד אחד לבין יעד אחר (ארבעה מכל חמישה יהודים בישראל הם ילידי הארץ).
וכאמור, ילידי ישראל שהיגרו יש פחות מכפי שאפשר להתרשם מדיווחים צעקניים (וכדי שיהיה ברור: אני לא מרגיש צורך לחנך אף אחד לגור דווקא בישראל. המדינה צריכה להיות טובה מספיק כדי שאזרחים ירצו לגור בה, ולא לדרוש מאזרחים להמשיך לגור בה גם אם היא לא טובה מספיק).