מלכתחילה היה דם רע בין אביחי מנדלבליט לביני. אילה חסון, ד"ר רונן ברגמן ואני נמנינו על מבקריו של הרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי. מלשכתו יצא לערוץ-12 מסמך הכזבים נגד שר הביטחון אהוד ברק והצית את המערכת הפוליטית לתקופה ארוכה. ד"ר מנדלבליט מילא בה תפקיד משני אך חשוב. הוא כיהן כפצ"ר. אשכנזי השתמש בו כאילו הוא פרקליטו הפרטי ולא של צה"ל. המשטרה חיפשה את המסמך וערוץ-12 בהתאם לעקרונות המקצוע חמק מלהסכים מלמסור לה אותו, אבל הוא היה בידי הרמטכ"ל, שהרי מלשכתו הודלף. אשכנזי העז להתלבט אם למוסרו למשטרה, שזו שערורייה בפני עצמה, וכששאל בעצתו של מנדלבליט השיב זה ב"תן לי לילה לישון על זה." לימים, כאשר ברגמן ואני עסקנו בכתיבת ספרנו "הבור" ביקרנו בשבת לפני הצהרים אצל איש מקצוע, ששומר עד היום על אלמוניתו. יצאתי בתחושה רעה על מנדלבליט. בכל זאת כאשר כעבור כמה שנים טלפן אליי ניר חפץ - יוצק המים על-ידי בנימין נתניהו - ושאל אם אסכים לפגוש במזכיר הממשלה מנדלבליט השבתי בחיוב, והתפלאתי. אך עיתונאי אינו נפגש רק עם מי שנמנים על ל"ו צדיקי הדור. הוא הגיע לביתי מלווה בחפץ שמיהר להסתלק, ושוחחנו שעה ארוכה. בקשתו הייתה ברורה, שלא אצטרף למערכה נגד מינויו לתפקיד הנכסף של היועץ המשפטי לממשלה. עתה אני קורא עקב גילויו של עמית סגל מה מהות המגע בין מנדלבליט לבין מי שהיה יושב-ראש לשכת עורכי הדין אפרים (אפי) נווה, איש מאוס, ונדהם. מספיק להבין כי מנדלבליט ידע שיש חפרפרת בוועדה הבוחרת וקיבל מנווה דיווחים כיצד הוא פועל להשיג לו רוב ניכר. באותה תקופה כבר מתחתי בישראל היום ביקורת חריפה על נתניהו, ומנדלבליט היה מועמדו המובהק לתפקיד. היום ברור לכל אדם כי מי שמסכים להיות מועמד מטעם נתניהו ראוי להיבדק מא' עד ת' פעם אחר פעם, הוא חשוד אוטומטי. כמה פעמים נאמר לעצמנו כי "אמור לי מי חברך ואומר לך מי אתה", וכמה פעמים נמעד ולא ניישם זאת? נכון שכל מועמד חף מפשע אלא אם הוכח אחרת; ויש לבדוק כל אדם בפני עצמו; ובכל זאת מי שמסכים להיות מועמד מטעם נתניהו הוא, לפחות, חשוד. אגב, אביחי, רוצה להתנצל בפניי על המפגש בביתי? רק אם בא לך.