השופטת: הרשמת הבכירה עינת דינרמן, בית משפט השלום בעכו

המועד: יום רביעי, 4.9.2024, שעה 09:30

הנושא: תביעות קטנות

רק התובעת ובעלה הגיעו לדיון בתיק הראשון שבפני הרשמת הבכירה עינת דינרמן, האומרת שהנתבע הגיש הבוקר בקשה מוסכמת לדחיית הדיון בשל לידה שקטה של רעייתו. "זה לא היה מוסכם", טוענת התובעת. "האם הוא משקר שזה היה מוסכם?", מבררת דינרמן. מתברר שהוא דיבר עם בעלה של התובעת, אשר הסכים בתנאי שהדחייה תהיה רק לשבוע [הם אינם יודעים שלוח הזמנים מצוי בידי בית המשפט], ואילו היא לא הסכימה לדחייה כלשהי. "אבל השאלה מה אמרת לו", משיבה דינרמן. "לא אמרת לו שאשתך לא מסכימה". דינרמן מכתיבה החלטה, ולפיה נתבע 2 הגיש הבוקר בקשה לדחות את הדיון (והיא מפרטת את שעלה באולם), ומתברר שהבקשה קצת שונה: הנתבע אומר שרעייתו עברה הפלה שקטה וכעת היא בהריון בסיכון גבוה ואמורה לעבור היום בדיקה רפואית. דינרמן מציינת שלבקשה לא צורף אישור רפואי, ואני מוסיף: מן הסתם על הבדיקה ידע הנתבע לפני אותו בוקר. בכל מקרה, בלי נתבע אי-אפשר לקיים דיון ו"בעלה של התובעת אכן הסכים לדחייה קצרה ביותר עקב הנסיבות". כעת צריך לתאם עם התובעים, שרצו לסיים את התיק לפני נסיעתם הקרובה לחו"ל: "מתי אתם טסים?" - מ-21 באוקטובר עד 12 בנובמבר, אבל התובעת חולה ועוברת טיפולים לאחר מכן. "רפואה שלמה", משיבה דינרמן. "אם אני קובעת לכם ל-4 בדצמבר, זה בסדר? או שאת רוצה 11 בדצמבר? 18 בדצמבר זה בסדר?" לבקשתה של התובעת קובעת דינרמן את הדיון ל-4 בדצמבר ומוסיפה: "הנתבע 2 ימציא אישור רפואי של רעייתו וזאת בתוך שבעה ימים מהיום". הבעל מעיר: "זה נראה לי קצת מוזר". דינרמן: "אני מסכימה איתך. קודם כל, רפואה שלמה לכולם". אני רושם לעצמי, שהיא לא קבעה תזכורת פנימית כדי לראות אם האישור הומצא וגם לא הטילה הוצאות על הדיון שבוטל ברגע האחרון.

"עשית את זה? שמת בצד?"

הצדדים בתיק של 09:40 נכנסים בשעה 10:00. מדובר בתביעה של בעל מכונית ביישוב ערבי נגד בעל מוסך. הנתבע לא הגיש כתב הגנה, אבל הוא כאן. לדינרמן יש הצעה: "שפסק הדין, כמו במרבית התביעות הקטנות שנדונות בפנַי, יינתן לפי סעיף 79א. זהו פסק דין קצר, בלתי מנומק, אחרי שבית המשפט קרא את הטענות ושמע את הטענות ושמע אתכם היום, ויחליט אם לקבל את התביעה באופן מלא, באופן חלקי או בכלל לא. היתרון הוא שכך הדיון מסתיים במהירות. החיסרון הוא שאי-אפשר לערער. צריך לזכור, שגם אם יש פסק דין מנומק - צריך לבקש רשות מבית המשפט המחוזי לערער". הצדדים מסכימים, התובע מוזמן לדוכן, מוזהר לומר את האמת ודינרמן ממקדת את שאלותיה: "אני מבינה שהתביעה של אדוני מבוססת על רכב שהנתבע מחזיק אצלו במוסך אחרי שקיבל 3,000 שקל. למה הוא מחזיק אותו מחודש מאי [2023]?" - לא יודע, הרכב לא תוקן. "מה הוא מסביר לך כשאתה בא אליו? למה הוא לא נותן לך את האוטו?" - אין סיבות משכנעות. "למה הוא לא מחזיר לך אותו?". כך אמר שהוא רוצה לתקן. "בכמה החשבוניות של אדוני מסתכמות, שאדוני צירף?" - עשר. "אני רואה פה רק שבע. יש עוד שלוש אצל אדוני?" - התובע מסביר. הגיע תורו של הנתבע. "למה אתה לא מחזיר לו את האוטו או מתקן אותו? נכון להגיד שזה הגיע במאי 23'?" - לא זוכר. "הרבה זמן הוא נמצא אצלך". הנתבע מסביר. דינרמן: "סיכמתם ביניכם שזה יעלה 3,600 שקל?" - לא סיכמנו. "הוא נתן לך 3,000 במזומן?" - לא. "הוא נתן לך משהו על החשבון?" - לא, הוא אמר שאשים בצד והוא ישלח גרר. "עשית את זה? שמת בצד?" - שמתי במוסך, הוא אמר שלא רוצה לתקן. "אז למה אתה משאיר אותו אצלך?" - שיבוא ויקח אותו. "אתה אומר שהוא היה יכול לבוא ולקחת את האוטו? עשית תיקון?" - חצי. "מה זה אומר? יש איזה התכתבות ביניכם? אז למה הוא לקח את האוטו מהמוסך? עשית טיפול?"

"יכולת להבין את זה לבד"

דינרמן מאפשרת לתובע להשיב ומציינת: "הוא אומר שאין בעיה, שיכולת לקחת את הרכב מהיום הראשון". - הוא משקר. היא פונה לתובע: "יש בעיה שתביא גרר ותקח את האוטו?" - היה צריך לומר מראש את האמת. "מה האמת?" - שאין לו זמן ויכולת לתקן. "נראה לי שאחרי כמה חודשים היית צריך להבין את זה לבד. למה לא לקחת את האוטו? הוא מונע ממך פיזית? אחרי כמה חודשים אפשר לראות שזה לא יקרה. מה עשית כדי להקטין את הנזק שלך? למה אתה לא לוקח אותו למוסך אחר? אחרי שנה וחצי אפשר להבין שזה לא יקרה. מה אתה עושה עם זה? למה אתה לא לוקח את האוטו ומוציא אותו משם? תגיד לו להחזיר את המנוע ותקח ותגרור. למה יש בעיה עם זה? אולי הגיע הזמן שתעשה את זה. למה אתה משאיר את זה שם? אני לא מצליחה להבין". רשמתי לעצמי: ייתכן שכאן דינרמן צריכה לחתוך, כמו בהרבה מקרים דומים שהמדור היה עד להם - תקח את המכונית. אבל הדיון נמשך ולתובע יש טענות בנוגע למנוע. דינרמן תוהה: "למה אין לטענות האלה זכר בתביעה שלך?" התובע ממשיך להעלות טענות ואומר שיש לו הקלטות; "שהן בערבית?" - כן. היא עוברת לנתבע: "מה יש לאדוני לומר על כל הדבר הזה - שהתובע קנה מזרקים חלופיים. זה נכון שהוא לקח את המנוע והחזיר אותו בלי המזרקים הבעייתיים?" - כן. "זה נכון שהוא הביא לך מזרקים חדשים ואת הקודמים החזרת לחנות?" - הם היו משומשים. "ומה עשית עם המזרקים החדשים שקנית? מה עשית עם הכסף שהוא נתן לך, 3,000 שקל?" - זה היה עבור תיקון קודם. "יש לך הוכחה לזה, לכל מה שאתה אומר?" - יכול להביא חשבונית. "אז מה שהוא אומר עכשיו, שהוא משקר, שהוא נתן לך 3,000 שקל ואמרת שקנית מזרקים, אבל אז אמרת שהחזרת לחנות". - התובע לא נתן כסף. התובע מנסה לומר דבר מה, דינרמן מנסה למנוע - "הדיון הסתיים, הדיון הסתיים" - אך מאפשרת בכל זאת. "פסק הדין יישלח לצדדים בדואר". נספר לכם שדינרמן פסקה 6,600 שקל לטובת התובע, אם כי לא הורתה להחזיר את המכונית; אין לה סמכות לתת צווי עשה.

"בכל מקרה תסיימו היום"

בתיק הבא הגיעו רק התובעת ובעלה, ולא נציג הנגרייה ממנה הזמינו מטבח ב-20,000 שקל. דינרמן מאפשרת לתובעת להסביר ואז חותכת: "את חוזרת על כל מה שאמרת בכתב התביעה? ממה מורכב הסכום של 30,000 שקל?" - התשלום ועוד 10,000 שקל על עוגמת הנפש. "יש לך מטבח?" - חלקי וגרוע. "אני מבינה שהמצאת את המסירה בעצמך לחברה? היית שם? לעובד מסרת? מה השם שלו? עשית את ההמצאה ברחוב החרושת 34?" - כן. דינרמן מקבלת את התביעה במלואה. כעת מתייצבים שני תובעים עם בתם שהיא עורכת דין, האומרת שהקפיאה את הרישיון לפני שמונה שנים. כאשר היא מנסה לדבר, דינרמן מזכירה לה: "הגברת מופיעה פה כאילו היא עורכת דין; אנחנו לא מתירים ייצוג גם בידי אדם אחר". מכל מקום, יש לה הצעה: "בית המשפט מציע לצדדים לפנות להליך של גישור. יש פה מגשרים פנימיים שיסייעו לכם להגיע להבנות ככל שתרצו. אם לא תגיעו למסקנות, תחזרו אלי עוד היום". התובעת: אני לא יכולה להגיד לא. דינרמן: "אפשר תמיד להגיד לא, זה לא נזקף לחובתו של איש". - חשוב לנו לסיים היום. "בכל מקרה תסיימו היום. בהליך של גישור יש הרבה יותר זמן לשטוח את הטענות, מאשר בבית המשפט שזמנו מוגבל. אם לא תצליחו, תחזרו לכאן עוד היום. תסמכו על המגשרים שהם יודעים לעשות את העבודה שלהם".

השורה התחתונה: לעינת דינרמן לא הייתה עבודה רבה מדי, כי רק תיק אחד נוהל לגופו. היא רוצה לתת לצדדים את יומם בבית המשפט - גישה נכונה כאשר מדובר בתביעות קטנות. עם זאת, במבט מהצד דומה שניתן היה לנהל תיק זה ביותר יעילות, ולנסות לחתוך בדמות הסכמה על החזרת המכונית ועוד תשלום חלקי.

יעילות: 8.

מזג שיפוטי: 9.