ביום מן הימים, אולי בקרוב, יתייצב מולך ידיד ויבקש את עצתך: "רצוני להצטרף לזירה הפוליטית. מה תייעץ לי?", כך אולי יבקש ידיד דמיוני את עצתי. ולי מענה לשאלתו: "מציע לך לקרוא תחילה את ספרו של עוזי ברעם 'כי ארצי שינתה את פניה. אוטוביוגרפיה פוליטית' ", ספרו שיצא לאור בהוצאת 'כנרת'. ועתה, לאחר שסיימתי לקרוא את 240 עמודיו של הספר החדש, אני חש כי אוכל להשיב לידידי על שאלתו, תמיהתו. אבל תחילה אשיב לו, כאמור: "אנא, קרא תחילה את ספרו של ברעם". ברעם, שר לשעבר מטעם מפלגת העבודה ומי שכיהן בתפקידי צמרת במפלגתו, כבר פרש מן הפוליטיקה. הגורם האחרון שסייע לפרישתו מן החיים המפלגתיים היה פרשיית יחסים מסובכת עם אהוד ברק, ראש הממשלה לשעבר. לא שלא קדמו ליחסים המשובשים עם ברק פרשיות קודמות בחיי המפלגה, והן עתירות תככים, הבטחות שהופרו. מעטים הימים שהיו חדורי סיפוק - ורבים מהם חדורי תיסכול. ואכן, החיים הפוליטיים של ברעם התמקדו בזירה ובה ארבע צלעות: פרס-רבין-ברק-גולדה. אלה גבולות המגרש בו התרוצצו ארבעת האישים הבולטים ביותר, שנעו במסלול החיים הפוליטי שנשק לנתיב של ברעם. הם שגרמו לנסיקתו או לנחיתתו של ברעם במרחב המפלגתי. צרכן התקשורת לא יופתע מן הפרטים שמילאו את יומן הפגישות הכמעט מפורט של ברעם. ואף אפשר שהקורא לא יופתע מכל המאפיינים את חיי המפלגה ועסקניה, שהרי התקשורת כמעט ואינה פוסחת על אירועים פנימיים בחיי המפלגה, רובם חסרי חשיבות. אבל גם ספרו של ברעם אינו פוסח עליהם, למרות היותם שגרתיים בדרך כלל, ללא הפתעות. אבל אזכורים אלה, שגרתיים כאמור, מרמזים כיצד יחסים צוננים בין יצחק רבין לשמעון פרס יבשילו לימים לכדי הכרעות חשובות שיאפיינו את הצמרת. עם זאת, ברעם חושף את התמסרותו וחריצותו למען שגרה מבורכת בחיי מפלגתו. ביחוד, הוא פועל למען הצטרפותו למפלגה של דור צעיר. לא אחת מתאר המחבר את המעורבות של אשתו, רותי ז"ל, והוא מייחל לשמוע מפיה עצות חכמות הנוגעות לביצועי בעלה. כל זאת, כאשר הקורא מתחיל להיחשף למחלתה הקשה של אשתו, וברעם נאלץ להתנהל בשני מסלולי פעילות: האחד, דאגתו המרגשת למצב בריאותה של אשתו והמסירות האנושית - בד-בבד עם התמסרותו המתמשכת לפעילותו הפוליטית, האישית. למשל, מאמציו להשיג תמיכה כדי שיוצב במקום ראוי ברשימת מועמדי המפלגה לבחירות לכנסת. שני מסלולי פעילות אלה, מהווים גם תמריץ רגשי להמשך הקריאה על חייו של הפוליטיקאי. וזאת, כאשר חיי המדינה והמפלגה עומדים בסימן רצח ראש הממשלה רבין, ז"ל. זמן מה לאחר פטירת רותי, פורש עוזי ברעם מחיי הפוליטיקה. המחבר מותיר חלל ריק שראוי היה להתמלא בתוכן חשוב: הוא לא ייחד תשומת לב ראויה למען הקורא הסקרן, התמה, כיצד צנחה מפלגת העבודה ממעמדה הקרוב מאוד לצמרת השלטון ואף כאשר הייתה השלטון עצמו. עתה לפי סקרי דעת הקהל ספק את תצליח בבחירות הבאות לשגר מי ממועמדיה לחברות בכנסת. והלוא זו אחת מן העלילות המדהימות, ההיסטוריות, שהתרחשו בחיים הפוליטיים של ישראל. לפיענוח עלילה זו אולי נדרש עוד פרק, אם לא כרך נוסף. ברעם מסיים את ספרו בימים שבהם הוא חושש בפעם השלישית לגורלה של מדינת ישראל: במלחמת ששת הימים, במלחמת יום כיפור ובמלחמת ישראל בחמאס.