חודש לפני הבחירות לנשיאות, קאמלה האריס ודונלד טראמפ מצויים במרוץ צמוד מאוד הן ב"רצועת החלודה" (פנסילבניה, מישיגן, ויסקונסין) והן ב"רצועת השמש" (צפון קרוליינה, ג'ורג'יה, אריזונה, נבאדה). הדמוקרטים סבורים שהיתרון הגדול ביותר שלהם הוא פעילי השטח, בעוד הרפובליקנים בונים על האירועים במזרח התיכון וההוריקנים ככאלה שיביאו להם מצביעים. בכמה מובנים, מציין ניו-יורק טיימס, שתי הגישות דומות לאלו של שלהי קמפיין 2016: הילרי קלינטון בנתה על הארגון, בעוד טראמפ העביר מסרים על כלכלה והגירה, עם צוות קטן יחסית וכמעט בלי פעילי שטח במדינות המפתח. כולם יודעים כיצד זה נגמר אז, והדמוקרטים בהחלט חוששים שהם עלולים להפסיד גם הפעם. ההתמודדות השנה ייחודית בהשפעה המועטה שיש לאירועים פוליטיים מרכזיים. שני נסיונות ההתנקשות בטראמפ, ועידות המפלגות והעימותים נתנו לשניהם רק דחיפות קטנות וזמניות. התוצאה האפשרית היא שכמה אלפי קולות עשויים להכריע את ההתמודדות כולה. המאבק במדינות המפתח מזכיר את לוחמת השוחות במלחמת העולם הראשונה: כולם מחופרים וכולם יורים לכל עבר. בשני המחנות מסרבים לדרג את המדינות לפי חשיבותן ואומרים שכולן תחרותיות מאוד. נכון לעכשיו, הם שריינו פרסומות בטלוויזיה ב-675 מיליון דולר החל ב-1 בספטמבר, כאשר קמפיין מוציא את הסכומים הגדולים ביותר בכל שבע המדינות. הרפובליקנים מצידם שולחים דוא"ל במספרים עצומים, כולל לדמוקרטים, עם התקפות על האריס ותשבחות לטראמפ. הרפובליקנים יודעים שהדמוקרטים מובילים בטלוויזיה בשטח, אך בונים על חוזקו של טראמפ בכלכלה ובהגירה כמענה מספק לחולשות אלו. הסקרים מעלים, כי לרפובליקנים יש עדיין יתרון בנושאים אלו, הנמצאים בראש סדר העדיפות של הבוחרים, למרות שהמצב הכלכלי משתפר וההסתננות בגבול מקסיקו צונחת. כל הכסף והמאמצים הללו מכוונים לחלק קטן מאוד מכלל הבוחרים. ההערכה היא, שרק 4% מן המצביעים בשבע מדינות המפתח טרם החליטו למי להצביע. ייתכן גם, שהאתגר הגדול ביותר של שני המחנות אינו הקולות הצפים, אלא מי שאינם בטוחים שבכלל יצביעו, מציין הטיימס. מחנה האריס מאמין, שהארגון שלו בשטח יוכל להגיע לבוחרים אלו באמצעות עשרות משרדים ואלפי פעילים בכל שבע המדינות. מחנה קלינטון התמקד בזמנו בהבאת הדמוקרטים לקלפיות; אנשיה של האריס פועלים בצורה אגרסיבית יותר לצמצם את התמיכה בטראמפ באיזורי הכפר ובאיזורים שמרניים בכלל. במסגרת זו, הם מנסים להגיע הן לדמוקרטים נאמנים והן לרפובליקנים מתונים אשר תמכו בטראמפ בעבר אך מסתייגים ממנו בגלל כתבי האישום, העמדתו לדין בסנאט והתנהגותו מאז סיים את כהונתו. יועציו של טראמפ רואים את האירועים האחרונה כחיזוק למסר מרכזי שלהם: האריס אינה מוכנה לנשיאות, היא חלשה ואינה מסוגלת להעניק את תחושת הרוגע שממשל ביידן הבטיח כאשר החל בתפקידו. לדעתם, ארה"ב בכללותה נעשתה יותר שמרנית בשנים האחרונות ולכן סביר יותר שהמצביעים יתמכו בטראמפ כאשר מדובר בנושאים המרכזיים. הקמפיין מסתמך גם על אנשיו של רוברט קנדי הבן, ופועל דווקא בקבוצות בהן התמיכה בו היא המועטה ביותר – במיוחד שחורים צעירים בפרט וצעירים בכלל. למרות הפריסה המרשימה בשטח, חלק מהדמוקרטים חוששים שמחנה האריס אינו עושה די הצורך כדי להגיע לבוחרים אלו ולקבוצות קטנות נוספות בבסיס התומכים שלו. כך למשל, במישיגן יש לדמוקרטים בעיה בגלל המלחמה בעזה – הן בקרב היהודים והן בקרב הערבים. האריס עצמה אמרה בסוף השבוע בעצרת במישיגן: "זה יהיה מרוץ צמוד מאוד עד הרגע האחרון. אנחנו האנדרדוג".