תמצית: פרסום הפרוטוקולים הסודיים של הנהגת חמאס, משרת את הדיפלומטיה הציבורית, אולם הסינון המוקפד של המסמכים שנחשפו, עשוי לייצג סוג של סיקור סלקטיבי המכוון דווקא לדעת הקהל הישראלית, לפיו עליית ממשלת הימין שימשה זרז למתקפת הפתע של חמאס. מחקר חדש מחדד דווקא את ממד הסרבנות כקטליזטור בהקשר זה.
הפרופיל התקשורתי הגבוה שבו סוקרו "מסמכי סינוואר", שתוכנם דלף/הודלף למערכת העיתון "ניו-יורק טיימס", התמקד בתכנון האסטרטגי של סינוואר להצית מלחמה רב-זירתית להכרעתה של מדינת ישראל. מדרך הצגת הדברים עולה כי צוות ה"ניו-יורק טיימס" ייחס רצינות מובהקת למה שהצטייר מהפרוטוקולים החסויים של דיוני "המטבחון" של יחיא סינוואר, הגם שנהיר כי שיקפו הלך רוח שקיבל ביטוי גם בהתבטאויות פומביות של צמרת חמאס.
ה"ניו-יורק טיימס" מול ה"וושינגטון פוסט" - הבדלי ניואנסים
חלק הארי של המידע שראה אור, בדגש לשתדלנותו של מנהיג חמאס מול אירן וחיזבאללה לשנס מותניים ולשלב ידיים למטרת הכרעתה של מדינת ישראל, אינו אמור להפתיע, שהרי זו הייתה משאת נפשו של סינוואר, כפי שכינה זאת "הפרויקט הגדול". אולם רבים מן הפרטים "הצבעוניים" שעלו מן המסמכים הם בבחינת שיגיונות מגלומניים של סינוואר, אשר ספק אם הייתה להם היתכנות מעשית.
יצוין כי עובדת ביצועה של תוכנית הונאה מצד חמאס מול המודיעין הישראלי, כפי שהודגש ב"מסמכי סינוואר", אינה מחדשת, גם מאחר שהייתה זו תובנה מתבקשת מעצם הפתעת 7 באוקטובר 2023. אולם דווקא המידע המדווח לפיו היו שותפי סוד לא מעטים לדבר "הפרויקט הגדול" של חמאס, בדגש לאירן ולחיזבאללה, מקרין סימני שאלה באשר למידת האוטנטיות שלהם, ומנחה נקיטת גישה של "כבדהו וחשדהו".
מעבר לכך, העיתון האמריקני הנחשב "וושינגטון פוסט" אשר טוען גם הוא לנגישות ל"מסמכי סינוואר" אך מטעמיו שלו דלה מתוכם בעיקר את הקונטקסט של קשרי חמאס עם אירן, בדגש לתחנוניו של סינוואר לקבלת סיוע כספי רחב היקף, לצד בקשה לסיוע באימון כמה אלפי טרוריסטים מארגונו. בנוסף, מבחין העיתון בין יומרותיו של סינוואר לביצוע מתקפה, שאותה הוא מגדיר כ "low tech", לבין פנטזיות, דוגמת הפלת מגדלים (לפי המודוס אופרנדי של אל-קאעידה) באזור המרכז (ספציפית, מגדל משה אביב, מרכז עזריאלי, ובניין המטכ"ל הסמוך). אליבא דסינוואר "אם מגדל זה יקרוס באופן כזה או אחר, ייגרם לאויב משבר חסר תקדים, בדומה למשבר של הקרסת מרכז הסחר העולמי בניו-יורק". עם זאת הודה סינוואר כי "אנו עובדים על מציאת מכאניזם להחרבת המגדלים"...
ה"וושינגטון פוסט" מצטט גורמים אמריקניים וישראלים אשר הסיקו כי דווקא העובדה שסינוואר לא שיתף את "משמרות המהפכה" של אירן ו/או את חיזבאללה לגבי תניתו לפלישה לישראל ב-7 באוקטובר, מצביעה על כך שמנהיג חמאס היה משוכנע שמתקפת הפתע תחולל מלחמה רחבה יותר, אשר תניע את הגורמים הנ"ל להצטרף למערכה. לדעת העיתון, העובדה שסינוואר נודע בפראנויה שלו לממד הדליפות, מחזקת את ההערכה שעשה הכל כדי להימנע משיתוף הפרטנרים שלו בבירות ובטהרן בתוכנית המתקפה! (פרשנות זו עומדת בסתירה למסקנת ה"ניו-יורק טיימס" כי הגורמים הנ"ל אומנם יודעו לדבר "הפרויקט הגדול").
עליית ממשלת הימין בישראל כזרז למתקפת חמאס. האמנם כך?
ה"ניו-יורק טיימס" נותן ביטוי בולט לחשיפה הפיקנטית בדבר כוונתו המקורית של סינוואר להוציא אל הפועל את תוכנית התקיפה שלו כבר במהלך סתיו 2022 (בתקופת כהונתה של "ממשלת השינוי"), ודחייתה, לכאורה מטעמים של צורך בתיאומים זירתיים; אולם ספק אם זה היה מצב הדברים. האמנם בחר חמאס שלא לתקוף אז, כשראשי הממשלה הם נפתלי בנט ויאיר לפיד, וביכר לתקוף ב-2023? תמוה הדבר. לעומת זאת, טמון היגיון בטענה כי חשיפת הפיתוח המזורז של פרויקט הלייזר הישראלי ליירוט רקטות, שימש קטליזטור מבחינתו של סינוואר לביצוע המתקפה.
מודגש בהקשר זה, כי ה"וושינגטון פוסט" חושף מצגת מפורטת של חמאס (שנכללה במסמכי שלל מצפון רצועת עזה) המתוארכת לסוף 2022, במסגרתה מוצגים תרחישים שונים לתקיפת ישראל. כותרת המסמך היא "אסטרטגיה לבניית תוכנית מתאימה לשחרור פלשתין". המשתמע מכך הוא כי בעיתוי הנזכר, תוכניות חמאס היו רחוקות משלב הבשלות, ודי לחכימא ברמיזא.
תחקיר ה"ניו-יורק טיימס" מפנה זרקור ממוקד אל מה שעולה מהפרוטוקולים של "המטבחון" של חמאס, לפיו עליית ממשלת הימין בישראל שימשה בבחינת תמריץ "לנוע קדימה בפרויקט הגדול". בדיווח על כך משלבים מחברי התחקיר מידע ופרשנות, שאינה חפה ממגמתיות, בכפיפה אחת; כך לפי המצוטט בידיעות אחרונות (13 אוקטובר 2024):...לקראת סוף אותה שנה (2023), אמרו מנהיגי חמאס כי "המצב הפנימי בישראל" - כשהם מכוונים כנראה לניסיונות של ראש הממשלה בנימין נתניהו לקדם את המהפכה המשפטית ולשסע שנוצר בעקבותיהם - היה מהסיבות "שחייבו אותו להתקדם לעבר קרב אסטרטגי".
ממד הדיפלומטיה הציבורית לצד סיקור סלקטיבי מתוכנן
יש להודות כי תחקיר ה"ניו-יורק טיימס" המתבסס על מסמכי שלל מסווגים שהועמדו לרשותו (כמו גם לרשות ה"וושינגטון פוסט"), אינו מכיל גילויים דרמטיים, ובעיקר מציף את המגלומניה של יחיא סינוואר לריסוקה של מדינת ישראל (בסיוע אירן וחיזבאללה), מושכל שאותו לא הסתיר לרגע גם בהתבטאויות פומביות. גם בהינתן תובנה זו, הרי שעצם חשיפתם של המסמכים הסודיים ממרכז העצבים של הנהגת חמאס, טומנת בחובה ערכים מוספים מבחינת הדיפלומטיה הציבורית.
עם זאת, הסינון המוקפד של המסמכים שנסקרו (מתוך אסופה של אלפי מסמכים) יש בו כדי לייצג סוג של סיקור סלקטיבי (selective coverage), באופן מתוכנן, המכוון דווקא לדעת הקהל הישראלית, שתכליתו עיצובה של התובנה לפיה עליית ממשלת הימין בישראל והעיסוק הנמרץ שלה ברפורמה המשפטית, היו בבחינת המאיץ העיקרי מבחינת חמאס לביצוע המתקפה ב-7 באוקטובר.
בהנגדה לכך מתייחס ה"וושינגטון פוסט" לפרוטוקול של "מטבחון" החמאס (המכונה בכתבה כ"politburo") מראשית אוקטובר 2023, לפיו עקבו ראשי חמאס בחרדה אחר תהליך שיפור היחסים בין ישראל לבין מדינות ערב במפרץ הפרסי, וזיהו בכך מגמה אשר "פותחת את השער בפני מדינות ערביות ומוסלמיות נוספות ללכת באותו נתיב, באופן שיערים קשיים בפני פרויקט העמידה האיתנה". במשתמע, היה לחמאס עניין מובהק ודחוף לפעול כדי לבלום את הדינמיקה המדינית במזרח התיכון אשר שיחקה לידי ישראל, ובראש וראשונה, לסכל את הנורמליזציה שבין ישראל לסעודיה.
מחקר מבוסס חומר גלוי מחדד את משקלה הדרמטי של הסרבנות
על-רקע כל הנאמר לעיל, מן הדין להפנות תשומת לב אל מחקרו המרשים של חוקר המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, סא"ל (בדימוס) יהונתן דחוח הלוי, בכותר "מנקודת המבט של חמאס: כך הבשילה ההחלטה לצאת למתקפת שבעה באוקטובר" (מאוקטובר 2024), הסוקר את תמונת המודיעין הגלוי ממקורות פלשתינים, בתקופה שקדמה למתקפת שבעה באוקטובר.
לבד מחידוד ההכנות הצבאיות של חמאס לתקיפת מדינת ישראל כמימוש "הפרויקט הגדול", התובנה המזדקרת מהמחקר, השזורה כחוט השני בדיווחי כלי תקשורת בולטים של תנועת חמאס, מחדדת את רישומה של החולשה המהותית אשר פקדה את מדינת ישראל במהלך שנת 2023, כפועל יוצא של תופעת הסרבנות וסממני התפרקות הצבא, באופן המייצר הזדמנות מבטיחה מבחינת יחיא סינוואר.
מחקר זה לא זכה לתהודה התקשורתית שלה היה ראוי, הגם שחשיבותו אינה פחותה מזו של מסמכי השלל ממחשביו של יחיא סינוואר, וזאת בלשון המעטה. יש לתהות שמא גם במקרה דנן השתרבבו שיקולים של סיקור סלקטיבי, ברוח תקשורת המיינסטרים. מדגם מייצג שמקורו בכלי תקשורת המזוהים עם גדודי אל-קסאם (חמאס) וגדודי אל-קודס (ג'יהאד איסלאמי), ממחישים את עוצמת האימפקט של הזעזועים שפקדו את צה"ל במהלך שנת 2023:
- העיתון "פלשתין" מ-9 מארס 2023 ציין כי "תוכנית הרפורמה המשפטית מאיימת לגרום למצב של כאוס בצבא הכיבוש... מומחים בנושא ישראל אמרו בשני ראיונות נפרדים לעיתון כי הסימן הראשון לכאוס בצבא הכיבוש הוא האיום של חיילי המילואים במודיעין של הכיבוש להפסיק את השירות, בנוסף להודעת טייסים על הפסקת הפעילות... אימן אל רפאתי, מומחה לענייני ישראל, אמר כי האיומים מתוך צבא הכיבוש ובפרט מהמילואים והטייסים מהווים לחץ גדול על ממשלת נתניהו, שכן הם משפיעים על המוכנות של הצבא ועל יכולתו לבצע פעולות נרחבות בתקופה הקרובה... אל-רפאתי סבור כי המשך דרך של הרפורמה המשפטית על-ידי נתניהו וממשלתו עלול להביא לסירוב של מפקדים בכירים בצבא למלא אחר הפקודות, ולהתנגד [להן] ואולי לחשוף חלק מהסודות כדי להביך את ממשלת נתניהו".
- העיתון "פלשתין" מ-19 במארס 2023 כתב כי ..."המשבר [בישראל] מתרחב עוד יותר כשהוא מגיע למה שהישראלים מכנים 'הקו האדום' המגולם בצבא הכובש. עשרות טייסים, קצינים ואנשי [יחידות] העילית הודיעו שהם לא יבצעו משימות צבאיות, עבור דרך אזהרות של בכירים בקרב אנשי הביטחון, הכלכלנים ואנשי העסקים, לפיהן המדינה הולכת לקראת אסון וודאי בלתי נמנע".
- החוקר והעיתונאי הפלשתיני והמומחה לענייני ישראל, סאלח אל-נעאמי בחן באריכות את "שחיקת מרכיבי הכוח הבסיסיים של ישראל" וציין בין השאר כי "תופעת הסרבנות שפשתה בכוחות המילואים תפגע ביכולת של ישראל להתמודד עם איומים צבאיים, ובפרט אם המערכה תתקיים במספר זירות עימות בעת ובעונה אחת". (19 בספטמבר 2023)
- במאמר בעיתון "פלשתין" מ-18 ביולי 2023, כתב הפרשן עדנאן אבו עאמר כי "הטייסים הסרבנים שופכים שמן על אש הקיטוב הישראלי. זה השבוע ה-28 ברציפות שבו עשרות אלפי ישראלים מפגינים ברחובות ובכבישים נגד ההפיכה המשפטית... לצד התרחבות תופעת הסרבנות של הטייסים וחיילי יחידות המודיעין להתגייס לשירות הצבאי במילואים... אזהרות חוזרות ונשנות בימים האחרונים מתריעות מפני פגיעה בכשירות המבצעית בגלל הסרבנות המתמשכת של הטייסים... מתיחות נוספת בימים הקרובים בין הממשלה לאופוזיציה תגביר את קצב ההצטרפות של טייסים ואנשי הסייבר לסכסוך הזה, באופן שישפיע על ביטחון הכיבוש, ויגביר את החששות בנוגע ליכולתו להתמודד עם האיומים המתהווים".
- הפרשן הפוליטי ומנכ"ל העיתון הרשמי של חמאס "פלשתין" איאד אל-קרא, העריך (ב-19 באוגוסט 2023) כי בישראל מתחולל מרד ממסדי וצבאי נגד הממשלה המכהנת הפוגע בחוסנה של המדינה, וקבע כי הנחלת המסר בקרב הציבור הפלשתיני, הערבי והמוסלמי בדבר חולשתה ושבריריותה של ישראל, כולל בהיבט הצבאי, עשוי לזרז את תבוסתה ומפלתה בעימות הצבאי הבא! אל-קרא גרס כי התפיסה הביטחונית הישראלית קרסה, הצבא הישראלי נחלש בין היתר בגלל הירידה במוטיבציה, מחאת קציני המילואים נגד הרפורמה המשפטית וסירוב טייסים להגיע לשירות התנדבותי בטייסות. לדבריו, חולשת הצבא והפגיעה במעמדו בחברה הישראלית מקרין באופן שלילי על החוסן הלאומי של ישראל, וככל שמצטברים גורמי החולשה, האפשרות לקריסתה של ישראל הופכת לאפשרית.
- במאמר בעיתון "פלשתין" (מה-17 באוגוסט 2023) מתאר הפרשן והפובליציסט, עדנאן אבו עאמר את המחאה נגד הממשלה על-רקע הרפורמה המשפטית כ"סוג של הפיכה צבאית", שבה גנרלים בדימוס המתנגדים לממשלה שולטים למעשה בטייסים, בקצינים ובחיילים, ואלה ממתינים להחלטותיהם בנוגע לעצם השירות שלהם בצבא.
- ב-12 באוגוסט ציטט העיתון "פלשתין" דיווחים מהתקשורת הישראלית בעניין שחיקת המוכנות הצבאית הישראלית. כך למשל מפי גורם ישראלי: "הצבא יאבד את מוכנותו למלחמה בתוך חודש בגלל סירוב קצינים וחיילים בכוחות המילואים לבצע שירות צבאי במחאה על הרפורמה המשפטית. ערוץ 12 ציטט אמש את האיום שהשמיע הגורם, אותו תיאר כזעקה אמיתית, והאיום החזק ביותר שנשמע עד כה. הגורם הישראלי הוסיף כי השבועות הבאים יהיו מכריעים בנוגע לשליטה על מידת המוכנות של הצבא, שכן כעת קיים פער בהיבט של אי-המחויבות של הקצינים והחיילים בשירות הצבאי ביחידות השונות, בהעריכו כי לאחר חודש, צבא הכיבוש יתמודד עם בעיה של אי-מוכנות ובפרט מוכנות חיל-האוויר".
- ג'מאל זחלקה, לשעבר יו"ר בל"ד וחבר כנסת מטעם הרשימה המשותפת, העריך במאמר לעיתון "פלשתין" (מה-19 באוגוסט 2023), כי תופעת הסרבנות בצה"ל, במחאה על הרפורמה המשפטית, חסרת תקדים בחומרתה. כך כתב: "הצבא הישראלי סובל ממשבר קשה, והוא צפוי להחמיר בהתאם להתפתחויות העתידיות. נראה שתופעת הסירוב לשרת רחבה וחמורה יותר ממה שמדווח בתקשורת, וזה מה שאמרו פרשנים צבאיים בימים האחרונים. בנוסף לאלה שמצהירים על עמדתם וחותמים על עצומות, מתפשטת תופעת הסרבנות השקטה באמתלות שונות. מה שקטרה בצבא הישראלי בימים אלה הן התפתחויות חסרות תקדים, ויש הרואים בכך את המשבר הקשה ביותר שחווה [הצבא] מאז הקמתו".
- ב-8 ביולי 2023 התפרסמה כתבה בעיתון "פלשתין" בכותרת "ברק קורא לחיילי המילואים למרי בהתנגדות לרפורמה המשפטית". בגוף הידיעה נכתב כי "ראש ממשלת הכיבוש לשעבר אהוד ברק קרא לחיילי המילואים לסרב לשירות צבאי במחאה על תוכנית ממשלת נתניהו לפגוע במערכת המשפט". העיתון מצטט דברים שאמר ברק בערוץ 12 לפיהם: "אני מצפה מהטייסים וכוחות המילואים ביום הזה [אישור חוק ביטול עילת הסבירות] לומר: היזהר נתניהו, אם רק תנסה להעביר בקריאה ראשונה את החוק, אנו לא נשרת את הדיקטטורה. נקודה".
מחקרו של סא"ל דחוח הלוי הוא הוכחה נוספת למשקלו הסגולי של ממד החומר הגלוי במסגרת התשומות המודיעיניות, שתכליתן גיבוש הערכת מודיעין אינטגרטיבית על בסיס כלל מקורות האיסוף. הזנחת תחום זה בשנים האחרונות, בדגש לסגירתה של יחידת "חצב" של אמ"ן, פערה תהום של "עיוורון" איסופי, דווקא כאשר המעקב אחר מוצא פיהם של ראשי ארגוני הטרור הג'יהאדיסטים והלכי רוח המשתקפים בתקשורת בשפה הערבית, היו אמורים לשמש ברומטר לזיהוי מגמות, תהליכים וכוונות אימננטיים כלפי מדינת ישראל. ברי כי הלקחים הארגוניים והמעשיים במישור זה אינם סובלים דיחוי, ללא תלות במסקנותיה של ועדת חקירה כזו או אחרת.