בתחושה של שכנוע עצמי עמוק, מבטיחה דניאלה וייס כי אכן תיכון שוב התישבות יהודית ברצועת עזה. הרי המתמידים במעקב אחר המתרחש ולאורך שנים מודעים לעובדה כי התמודדות עם דניאלה וייס ואמונתה בישוב ארץ ישראל - בכל ארץ ישראל, איננה קלה אולי אף בלתי אפשרית. בעבר הרחוק, היא וחסידיה, 'גוש אמונים', (והיום תנועת "נחלה"), כבר עשו זאת: חלקים מן השומרון כבר מיושבים זה שנים.
אם אשחזר באחרונה את רוח שיחתי עם דניאלה וייס, אני מעריך כי אמונתה בישוב יהודי ברצועה איתנה כבימים ימימה. מתנגדיה, ויש הנוקטים כלפיה לשון ליגלוג, יתקשו להתמודד עם הרצון הבוער שלה לממש התישבות ברצועת עזה. עכשיו, לא בעתיד הרחוק. בשיחה עימה, היא חשה סיפוק מן המציאות הפוליטית, המתרקמת. לאחר מעמד ההשקה באחרונה של הרעיון, היא מתרשמת כי באגף ימין של הפוליטיקה, חרף הפגנת מתנגדי רעיון ההתישבות, היא מזהה תנודה חיובית למימוש הרעיון.
האירוע שהתקיים באחרונה, לקידום התישבות ברצועה, מעודד אותה: 754 משפחות, היא אומרת, כבר נרשמו להתישב. והמשפחות נכונות לעקור כדי להתגורר ברצועה, "מן הרגע להרגע". כלומר, ללא שיהוי. נחתם חוזה לרכישת מבנים ראשונים בסכום צנוע, כשני מיליון דולרים. שני שרים בממשלה, איתמר בן-גביר ובצלאל סמוטריץ' תומכים כצפוי ברעיון. לנו לא ברור אם שר האוצר המתקשה לאשר תקציב למדינה, יקצה כספים גם למימוש הרעיון שהוא מתומכיו: התישבות ברצועת עזה.
דניאלה וייס גם לא נרתעת מן האתגר הביטחוני הכרוך בהקצאת כוח מגן של צה"ל להגנה על האוכלוסייה היהודית הזו שתתישב ברצועה. הפתרון היחיד להתמודדות עם המציאות ברצועה היא הגשמת הסיסמה המשולשת, הוותיקה: ציונות, ביטחון, התישבות. ומה על ההתמודדות עם החמאס שעדיין נוכח באיזור, אני שואל. "הוא כבר לא יהיה נוכח", היא אומרת. צה"ל ישמיד אותו, והרעיונות של הצבת כוח שלטוני חדש לרצועה - הם רעיון שנכשל. מדברים על כוח שלטוני בינלאומי לרצועה אבל עובדה, בצפון נכשל כוח יוניפי'ל. ואשר לאוכלוסייה הפלשתינית: הפתרון הישים היחיד, לדעתה, הוא הושטת סיוע כספי לעידוד עקירתם של פלשתינים אל מחוץ לרצועה.
אגב השיחה עם דניאלה וייס, אנו תוהים: מה עמדתה של הממשלה? מה דעתו של בנימין נתניהו? עד כה לא בוטאה דעה ממשלתית נחרצת של 'בעד' או 'נגד'. אומנם שר החוץ האמריקאני בלינקן אמר כי נתניהו אמר לו שאינו מתכנן התישבות קבע ברצועה. נתניהו, ציטט בלינקן, לא שלל לגמרי נוכחות קבע ברצועה, אלא כאמור הוא צוטט כמי שלא 'מתכנן' זאת. וזו, כידוע, ממשלת ימין למהדרין. יותר ממנין ח"כים נכחו באירוע שנועד לקדם את רעיון הישוב ברצועה. האם ייגררו אחריהם עוד ועוד ח"כים? ימים יגידו.
אנו גם מביעים ספק נוכח הכוונה: האם תקופה אכזרית זו ממש הולמת את המציאות המדינית, הביטחונית, הבינלאומית למימוש התישבות ישראלית ברצועת עזה? ומה תאמר ארה"ב? מיותר לנחש. ועל דניאלה וייס ורעיון ההתישבות להתמודד עם החזון, לשכנע את כלל הציבור כי זו השעה, בדיוק. מימוש הרעיון הוא אתגר עצום, אולי אף בלתי ישים לתומכיו, במיוחד לימים אלה. כל הכבוד לאידיאולוגיה, אבל התותחים רועמים, לא כל הכטב"מים מושמדים, ובעיקר: העם מתאבל על חייליו המוסרים את נפשם, והחטופים, עדיין כלואים.