אני פונה למר עמוס שוקן, מו"ל עיתון הארץ, ומבקש להבהיר לו שהוא שגה שגיאה חמורה בהגדירו לוחמי חופש אנשים, שידיהם היו טבולות בדם הטבח האכזרי שבוצע ביום שמחתה של התורה לפני שנה. לא ניתן להגדיר לוחמי חופש אנשים שנכנסו לישובים יהודים כדי לערוך בהם טבח, לאנוס, להרוס, לשרוף, לבזוז ולחטוף אנשים, ביניהם קשישים, נשים וטף. אני נמנה אל אלו המכירים בזכותם של הפלשתינים למדינה. אני נמנה על ציבור המתנגדים להתנחלות היהודית בשטחים שנכבשו על-ידי מדינת ישראל במלחמת ששת הימים. אך ירי לעבר תושבי נירים וכיסופים, מעשי טבח אכזריים ומזוויעים בסופה ובבארי, חטיפת אנשים מבתיהם בניר עוז ובנחל עוז, אלה מעשי טרור נפשעים ואכזריים, שאינם מתיישבים עם מאבק פוליטי מוצדק נגד המשך שליטת מדינת ישראל בשטחים הכבושים. אני מבקש להסב את תשומת לבו של עמוס שוקן, שההכרה בזכותם של הפלשתינים להתנגד לכיבוש אסור לה לעלות על שרטון של טבח המוני, מעשי אונס, ביזה וחטיפת אנשים מבתיהם לחיי מחנק במנהרות האופל בעזה תחתית. יש לגנות בכל לשון את המעשים המזוויעים שביצעו אותם "לוחמי חופש", אנשי החמאס, שלא הסתפקו בעינויי גוף ונפש של החטופים, אלא גם רצחו חטופים במנהרות של עזה. לצערי, מר עמוס שוקן שגה שגיאה חמורה וטשטש את הגבולות בין תמיכה בהתנגדות לגיטימית לכיבוש ובין מעשי טרור וטבח אכזריים, שנעשו בשם ההתנגדות לכיבוש. זו לא מלחמה לחופש לתת כבוד בספרי לימוד של הרשות הפלשתינית לאנשים, שידם הייתה בפגיעה באזרחים יהודים חפים מפשע ואף להנציח רחוב על שמם. מר עמוס שוקן, תמיכתי במאוויי העם הפלשתיני למדינה עצמאית מחייבת אותי להסתייג ממעשים בלתי מוסריים שמבוצעים על-ידי פלשתינים, מעשים שפוגעים בעם הפלשתיני ומביאים עוד שכול וכאב לשני העמים. אני מצפה, שמר עמוס שוקן יתנצל על אמירה מקוממת, שהכתירה רוצחים מתועבים בכתר של לוחמי חופש.