ניתן לצפות, כי טראמפ יחריף את הרטוריקה שנוקט הבית הלבן כלפי טהרן ויחדש הטלת סנקציות כלכליות משמעותיות. בנוסף, הוא עשוי להורות על שימוש בכוח צבאי נגד דמויות אירניות המעורבות בפעילות טרור ברחבי המזרח התיכון.
עם זאת, ממשל טראמפ יימנע ככל הניתן מלפעול צבאית נגד היכולות הגרעיניות של אירן, מחשש למעורבות אמריקנית במלחמה חדשה במזרח התיכון. גם התמיכה שהביע טראמפ בחודשים האחרונים בפעולות הצבאיות הישראליות נגד טהרן, לא בהכרח תישאר בתוקף בעת כהונתו, כאשר השלכותיהן עלולות להוות אתגר גם לארה"ב בהנהגתו.
לנוכח סבירות נמוכה לפעולה אמריקנית ישירה נגד תוכנית הגרעין האירנית, יישארו בידי טראמפ שני אמצעים להתמודדות עם שאיפותיה הגרעיניות של טהרן: סנקציות כלכליות, שיעילותן בעצירת תוכנית הגרעין מוגבלת, ומו"מ להסכם גרעין מחודש. לפיכך, למרות הזלזול הגלוי שלו במשטר האירני, טראמפ עשוי לפתוח במו"מ עם טהרן - מהלך שבעבר הוא תמך בו בגלוי, בטענה שביכולתו להגיע עם אירן להסכם טוב מזה שגיבש ממשל אובמה ב-2015. מזגו של טראמפ ויחסיו עם ההנהגה הישראלית הנוכחית צפויים להקשות על ממשלת ישראל להתנגד פומבית למו"מ כזה, בדומה לניסיון למנוע את הסכם הגרעין המקורי עם אירן.
אשר לישראל, הפכפכותו המדינית של טראמפ מעלה גם בהקשר זה שאלות רבות. הסוגיה הדחופה ביותר היא המלחמה המתמשכת מול ציר ההתנגדות בהובלת אירן בלבנון וברצועת עזה. טראמפ הביע את רצונו שהמלחמה בעזה תסתיים עוד לפני כניסתו לתפקיד ב-20 בינואר, אך לא פירט בפומבי את חזונו ליום שאחרי.
אם העבר מלמד אותנו על כוונותיו, ספק רב אם טראמפ יגביל את הסיוע הצבאי האמריקני לישראל כדי לרסן אותה. אולם, בהתחשב בתמיכתו בהסכמי אברהם וב"עסקת המאה" עם הפלשתינים (2020), קיימת אפשרות ברורה שממשלו יתמוך בגרסה כלשהי של פתרון שתי מדינות (ייתכן שכזה הכולל היתר לסיפוח שטח נרחב ביהודה ושומרון לישראל). אם סעודיה תסכים לכך, ייתכן שתתגבש תמיכה סעודית וערבית רחבה בשיקום רצועת עזה, לרפורמות ברשות הפלשתינית ולחתימה על הסכמי הגנה בין ארה"ב לבין ישראל וסעודיה.
לעומת זאת, לאור העובדה שחלק מיועציו של טראמפ וממשלת ישראל הצהירו שאינם רואים בסכסוך הישראלי-פלשתיני את המפתח ליציבות אזורית, טראמפ עשוי להימנע מליצור חיבור בין התקדמות לפתרון שתי המדינות לבין הרחבת הסכמי אברהם. מנגד, לנוכח ההתעקשות של סעודיה על כך שמהלכי נורמליזציה עם ישראל יכללו התחייבות ישראלית לאופק מדיני לפלשתינים, סירוב ישראלי לכך עשוי לסכל את המאמצים לקדם הסכם אזורי חדש. לבסוף, טראמפ ככל הנראה ילחץ על בעלות ברית למנוע חקירות בינלאומיות נגד מנהיגים וחיילים ישראלים בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.
שני נושאים מרכזיים על סדר היום הישראלי יושפעו מכניסתו של טראמפ לבית הלבן: היחס האמריקני לפוליטיקה הפנימית בישראל והסיוע האמריקני לישראל. בכל הנוגע לפוליטיקה הישראלית, התנגדות ממשל ביידן למהפכה המשפטית הייתה בין הגורמים שריסנו את מאמציה של ממשלת ישראל לעצב מחדש את המשטר החוקתי במדינה. טראמפ, לעומת זאת, צפוי להיות הרבה יותר אוהד מאשר ביידן למהלכים שמעוניינת הממשלה לקדם בהקשר זה.
לגבי הסיוע האמריקני, תמיכתו עקרונית של טראמפ בישראל - אין פירושה בהכרח תמיכה חומרית. טראמפ מתנגד עקבי לסיוע חוץ אמריקני ברחבי העולם ודוגל בהמרת מענקים להלוואות, שמדינות יצטרכו להחזיר. יישום עמדה זו ביחס לישראל עשוי להוות אתגר כבד משקל בתקופה שהוצאות הביטחון של ישראל עתידות להאמיר ואיתן ההסתמכות על הסיוע הצבאי האמריקני, ובפרט לקראת המו"מ על מזכר הסיוע הביטחוני הבא במהלך כהונתו של טראמפ.