אם אתם מתפלצים מהמעצר של אלי פלדשטיין בידי השב"כ וכליאתו ב"מרתפים" ללא אפשרות לעו"ד, בגלל הדלפת מסמך, בואו ניזכר בעוד כמה דברים שהארגון הזה מסוגל להם כפי שהוכיח כבר במעשים. לאחר מכן תוכלו להציב על אותה סקלה את האירוע הנוכחי ולהבין כמה הוא עדיין רחוק מלמצות את התהום שאליה השב"כ מסוגל להידרדר. 1. הפעלת סוכנים מדיחים שמטרתם להסית אנשים לביצוע פשעים - אבישי רביב היה הסוכן הפורה ביותר של השב"כ בשנות התשעים. תקצר היריעה מלתאר את הפעילות העבריינית הענפה שהוא יזם כסוכן שב"כ. במשך שנים הוא עסק בייזום פעולות אלימות כלפי יהודים וערבים, הסתה לאלימות, הדחת צעירים לפעילות עבריינית אלימה, הפצת כרוזי שיטנה, הסתה לרצח רבין, מצגי מחתרת מבויימים, הפקת "קייטנות טרור", והיה בקשר הדוק עם יגאל עמיר (לפני הרצח כמובן). 2. הפצת תמונת רבין במדי אס.אס. - על-פי עדותו של כתב הערוץ הראשון ניצן חן (פרסם את סיפור הפוסטר) לוועדת שמגר, מי שהביא לו את הפוסטר של רבין במדי אס.אס. היה אבישי רביב ביחד עם עוד פעיל כ"ך ופעיל אי"ל (מי שיצר את הפוסטר היו שני קטינים). 3. הקמת ארגוני טרור פיקטיביים על-ידי הסוכן אבישי רביב: - איל - ארגון יהודי לוחם - דב - דיכוי בוגדים - חרב דוד - חרב גדעון (שני הארגונים האחרונים לקחו אחריות שקרית על רצח ערבים). - ארגון יהודי נוקם (לקח אחריות על התנקשות ברבין זמן קצר מאוד לאחר הירי ולפני שנודע שרבין נפטר מפצעי הירי). 4. דחיפת סוכנים מדיחים לחתונה עם נשים מקרית ארבע - תחקיר פורסם על-ידי אסף ליברמן ב"זמן אמת". בשב"כ דחפו את הסוכנים להתחתן עם נשים מקומיות כדי שיוכלו לרגל ביתר קלות אחרי תושבי קריית ארבע וחברון. המפעילים ניהלו את הסוכנים והובילו לפחות משפחה אחת (המקרה של ריקי אייל) לחיים של עוני והפקרת הילדים. התפקיד של הסוכן המדיח נשאר זהה תוך כדי חייו כגבר נשוי: ייזום פעולות אלימות ופרובוקציות נגד ערבים וריגול אחרי יהודים. 5. ייזום עלילת "מחתרת הנקם" - מסע מעצרים שלווה בקמפיין תקשורתי שניזון מהשב"כ (שהמציא את השם מחתרת הנקם ואחר כך התכחש לו) וסיפר כי העצורים היו חלק מהתארגנות שתכננה פיגועים המוניים. בהתאם לפרקטיקה המוכרת, נמנעו מהעצורים פגישות עם עורכי דין. העצור הראשי, סגן אורן אדרי, על-פי עו"ד ציון אמיר, עבר התעללות פיזית ונפשית במהלך חקירותיו. הפרשה כולה הסתיימה בקול ענות חלושה ובאישומים איזוטריים כלפי חלק מהעצורים בלבד. חשוב לציין שמלכתחילה ידעו בשב"כ שהעצורים אינם קשורים ביניהם כהתארגנות, אבל זה לא מנע את עלילת הדם. 6. הסתה של נועם פדרמן לביצוע רצח - על-פי עדותו, סוכן מדיח של השב"כ ניסה להסיתו לבצע ירי לעבר חברי המשלחת הירדנית פלשתינית (1991) והציע לו נשק שהוסלק במקום מסוים. אותו סוכן-מדיח ניסה להסית אדם נוסף שחשד כי מדובר בסוכן שב"כ. האיש פנה לפדרמן והסתבר שבשני המקרים הוצע אותו נשק מוסלק לביצוע הרצח. כך הבינו שמדובר בסוכן שב"כ. 7. ביום רצח של ערבי - סוכן מדיח של השב"כ סידר נשק ורכב לשני צעירים יהודים, האחים קהלני, שהביעו רצון להרוג ערבי. השניים קיבלו מסוכן השב"כ את הרכב והנשק וארבו לערבי באזור פתוח בירושלים. הערבי, זיאד שאמי, הופיע שם לרוע מזלו, השניים ניסו לירות בו וגילו שהנשק בלי נוקר... הערבי תבע לימים את השב"כ על הנזק הנפשי שגרמו לו ובמסגרת פשרה עם השב"כ קיבל 15,000 שקל. 8. עדות אישית - אחרי החתימה על הסכם אוסלו הראשון יצא לי לעשות שבת עם קבוצת צעירים דתיים בבית-כנסת "שלום על ישראל" ביריחו. השבת הייתה מהכינוסים הרגילים של צעירי הציונות הדתית: תפילות שבת, ארוחות, וכו... כמה דקות לפני כניסת שבת הופיע לפתע העבריין אבישי רביב עם כנופיה קטנה ואלימה. חשוב לציין שאת האינפורמציה לגבי המפגש הוא לא קיבל מאיתנו (ימי טרום אינטרנט) וככל הנראה נשלח למקום על-ידי מפעיליו. תוך מספר דקות הוא התחיל לחולל מהומות מול המילואימניקים שאיבטחו את המקום וצרח: "מי בא לתת מכות לערבים ביריחו"? כשכנופיית עבריינים קטנה מקיפה אותו. לא ידענו כמובן שמדובר בסוכן שב"כ אבל לא היינו זקוקים לזה כדי להירתע ממנו. כל המהות שלו אמרה פרובוקציות ואלימות. הדברים הגיעו לידי דחיפות וכמעט מכות עם החיילים.

ולשתי שאלות חשובות:

1. למה השב"כ התנהל כך? השב"כ פעל כגוף פוליטי שסייע לממשלה להילחם באופוזיציה באמצעות השחרתה הציבורית. 2. האם רבין ידע על כל זה? ח"כ מיכאל איתן ז"ל העיד בנאום בכנסת, שנאמר לו על-ידי ראש השב"כ עמי איילון שהפעילות של אי"ל (ארגון הטרור הפיקטיבי של אבישי רביב) דווחה לרבין.