הבקשה של בנימין נתניהו לדחות את עדותו בגלל המלחמה סבירה לחלוטין, אם היה מדובר בראש ממשלה שמקדיש זמנו לענייני מדינת ישראל. נניח לכך שנתניהו טען (בתגובה לעתירה לבג"ץ. שהוא רב כישורים ואין לו כל בעיה להיות ראש ממשלה מתפקד וגם לנהל משפט. העניין הוא אחר. לנתניהו, כך עולה מהעובדות הגלויות, יש שפע זמן לעיסוק ביחסי ציבור, חופשות ובילויים, איפור, ובפוליטיקה שמשרתת את שרידותו. מעבר לזה, מתקבל הרושם שהוא לא מקדיש זמן רב לניהול מדינת ישראל. למעשה הניהול במשרדי הממשלה, ברובם לפחות, הוא מתחת לכל ביקורת. הוא מינה שרים כושלים שרק עוסקים בפופוליזם ובשחיתות. ונתניהו עצמו, כך מתקבל הרושם, לא מתערב כלל בניהול משרדי הממשלה, למעט היכן שזה משרת את האינטרס הצר שלו. הוא לא באמת ראש ממשלה. גם ככה המשפט הזה נמשך הרבה יותר מידי זמן.