החלטת הרכב בית הדין הפלילי הבינלאומי להיעתר לבקשת התובע ולהוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר היא שלושה דברים: היא רגע מכונן ביחסים של ישראל עם המשפט הבינלאומי; היא רגע שאמור לייצר (אבל לא ייצר) חשבון נפש בחברה הישראלית, חברה ומדינה שנולדו על-רקע פשעים שבוצעו נגדה ועתה מנהיגיה מואשמים בביצוע פשעים דומים כלפי אחרים; וייתכן מאוד שהיא גם רגע קריטי בחייו הקצרים של בית הדין. החלטת השופטים להוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט אינה פומבית. הסיבה לכך היא שהחשודים אינם במעצר וכמו בכל הליך חקירה בכל שיטת משפט בעולם, לא מגלים את הראיות לפני שהנחקרים - נחקרים (או עומדים למשפט). החשש הוא שפרסום החלטה שמפרטת את הראיות והעדויות שיש בתיק עלולה לאפשר שיבוש הליכים מצד החשודים (זוכרים את חשיפת הגרדיאן הבריטי על יוסי כהן והתובעת הקודמת של בית הדין? יש לבית הדין מה לחשוש). לכן מה שקיבלנו היום הוא תקציר של המסקנות של השופטות ולא את ההחלטה כולה. והמסקנות הן מחרידות. אזהרת טריגר: זוועות. יש ראיות לכאורה, קובעות השופטות והשופט, לכך שהרעבנו את האוכלוסייה העזתית כשיטת לחימה, כלומר מנענו מהמיליונים שחיים ברצועה אוכל ומים, וחשמל וציוד רפואי הכרחי (הרעבה במשפט הבינלאומי זה לא רק מניעת מזון אלא מניעה של כל דבר שנדרש לשם הישרדות); שבמניעה זו של מזון ותרופות גרמנו למותם של אזרחים רבים באופן נרחב ושיטתי (הפשע נקרא "רצח כפשע נגד האנושות"); שלפחות בשני מקרים יואב גלנט ובנימין נתניהו אחראים לתקיפה שכוונה בכוונת מכוון למטרות אזרחיות; ושגרמנו לאלפי עזתים סבל נורא ובלתי נחוץ מבחינה הלחימה. דוגמה שהשופטות מציינות לסבל זה היא שמנענו כניסה של ציוד רפואי בסיסי וכך נאלצו פצועים רבים לעבור ניתוחים ללא הרדמה. זה לא חדש ולא באמת מפתיע למי שפתח עיניים ואוזניים בשנה האחרונה והציץ בדיווחים בהארץ, בשיחה מקומית ובתקשורת העולמית. האם זה יזיז לישראלים? כנראה שלא. ומה שכל כך נורא זה שצווי המעצר לא יזיזו לרוב הישראלים ולא משום שהם לא מאמינים שזה מה שעשינו אלא כי לרבים מהם פשוט לא אכפת. כי ההסתה הפרועה לרצח עם, לגירוש, למחיקה של עזה עברה ללא שום תגובה אכיפתית והתנחלה בלבבות. כי הדה הומניזציה של העזתים באמת הצליחה להפוך את בני האדם שם לאבק בעיני הרבה מאוד ישראלים וישראליות. נהיינו עם שרבים מאוד בו מריעים לפשעים מהסוג הזה ודורשים עוד. עכשיו 124 מדינות, בהן כל מדינות מערב אירופה, כמעט כל מדינות דרום אמריקה, קנדה, אוסטרליה ועוד, אמורות להסגיר את נתניהו וגלנט להאג אם מי מהם יגיע לשיטחן. אם מדינות אלה יעמדו בהתחייבותם כחברות בבית הדין, המצורעות של ראש ממשלתנו תהיה צחנה שתידבק בכל הממסד הממשלתי הישראלי וגם בנו הישראלים. צווי המעצר צובעים את מדינת ישראל בצבעים החשוכים של מבצעת זוועות מהסוג שהמין האנושי התחייב על חורבות מלחמת העולם השנייה שלא יקרו שוב, ובוודאי שלא יעברו ללא ענישה. תיוג זה יסייע מאוד ויעצים מאבקים המתנהלים במדינות רבות בעולם, עוד לפני שיצאו צווי המעצר להפסקת היחסים עם ישראל, לניתוק יחסי התרבות, יחסי הסחר ובעיקר הסחר בנשק. אלא שצווי המעצר הם גם המבחן הכי גדול, וללא השוואה, שבית הדין יצטרך לעמוד בו מאז היווסדו. בית הדין שכמעט כל התיקים שבו הם של מנהיגי מילציות או מדינות אפריקניות, שהואשם לא אחת שהוא "חכם על חלשים", ושגם צו המעצר יוצא הדופן שהוציא לולדימיר פוטין הוא בעצם צו מעצר נגד אויב של העולם המערבי, לראשונה מטרגט בת ברית של המערב. מה זה בת ברית? החברה הכי טובה של הבריון הכי גדול בעולם. כשארה"ב לצידה וכשטראמפ עומד להכנס לבית הלבן, בית הדין עשה כאן מהלך שמאיים על קיומו - לא פחות. סנקציות נגד שופטיו ושופטותיו ונגד צוות התביעה היא לא הסכנה הגדולה ביותר לקיומו, אלא מהלכים דיפלומטיים שארה"ב הטראמפיסטית עלולה ליזום במטרה לבודד את בית הדין, למנוע ממנו תקציבים ולשכנע מדינות לבטל את חברותן בו, או לפחות להתחייב שלא להסגיר אליו את בנות בריתה של ארה"ב. לכן כדאי להסתכל בשעות ובימים הקרובים בעיקר לעבר מדינות אירופה. הם הכוח הפוליטי שמגן על בית הדין והן גם המממנות העיקריות שלו. האם גרמניה תמצמץ ראשונה? ולא אמרנו עדיין כלום על מערכת המשפט הישראלית. צווי המעצר, שמצטרפים לצווים שהוציא בית הדין לצדק בתיק הג'נוסייד שיזמה דרום אפריקה, ולחוות הדעת המייעצת של אותו בית דין, שקבעה שהכיבוש אינו חוקי - כל אלה הם הבעת אי-אמון קולוסאלית של מערכת המשפט הבינלאומית במערכת המשפט הישראלית. ויש סיבה טובה לאי-אמון זה. שנים שארגוני זכויות אדם זועקים שמערכת אכיפת החוק הישראלית מעניקה חסינות לכל מי שפוגע בפלשתינים, וזה כולל חיילים ומתנחלים. ישראל מתיימרת להיות הנציגה של העם היהודי. היום מעשיה מכתימים את ההיסטוריה של אחד העמים שהיה הקורבן הכי גדול של פשעים מתועבים, באות הקין של רודפיו.