לסגור, לסגור או: לפטר, לפטר! דומה כי גם מילים ספורות אלה מאפיינות חלק נכבד מן הפעילות הממשלתית. על סדר היום: האישור המקדמי של הממשלה להפסיק את התקצוב הממשלתי לתאגיד השידור הציבורי, רדיו וטלוויזיה בתום תקופת מעבר של שנתיים ימים. אין ספק, אבל השידור הציבורי מצוי זה עשרות שנים על הכוונת של ממשלות. ממשלות של ימין או שמאל-מרכז לא מסתירות את סלידתן מעצם פעילותו של השידור הציבורי.
הממשלה מעדיפה לממן משרדי ממשלה מיותרים על פני קיומו של ארגון המעשיר את חייו של האזרח, צופה או מאזין. לא נשכח את האמירה הנודעת של השרה מירי רגב: "למה לממן את תאגיד השידור הציבורי אם איננו שולטים בו". ובכן, נגיב ונאמר: "מדוע להקצות כספים לתזמורת הפילהרמונית, למשל, אם איננו משפיעים על יצירות המוזיקה שמבצע גוף זה".
עד כה, לא השכילו ממשלות בישראל לחקות תפקוד של ממשלות זרות במדינות דמוקרטיות, המתקצבות אף הן פעילות של שידור ציבורי. הנטייה להתעלם מקלקולים שאיפיינו בעבר את תפקוד השידור הציבורי סוללת את הדרך לסגירת המיקרופונים והמצלמות.
יתרונו הבולט, החשוב, של השידור הציבורי הוא שתכניו חסינים מפני השפעות של גורמים כלכליים ופרטיים. למשל, ערוץ טלוויזיה מסחרי, פרטי, לא היה משדר סדרה החושפת את מסתרי ההוצאה לאור של העיתונות הנדפסת. הרי בסדרת "המו"לים" - נוכל לצפות רק בשידור הציבורי. המו"ל הפרטי לא יהין לחשוף את סודות המערכת, העיתונאית או הכלכלית.
דומה כי בעת האחרונה גוברים הקולות המחמיאים לבחירת סדרות התעודה או הדרמה בשידורי התאגיד. שר התקשורת ד"ר קרעי מרבה להתערב בנעשה בתקשורת המשודרת. ומה על השירותים האחרים הנתונים לפיקוחו המיניסטריאלי? למשל, כיצד לסייע לקשישים להגיע לתיבת הדואר, שכמותה מתמעטות, כדי לשלוח דבר דואר?
לפני זמן מה שיגרתי בדואר מכתב המשוגר מצפון תל אביב - למען בדרומה. לאחר שבועיים הגיע דבר הדואר למען הנדרש. ייתכן כי שיפורים אלה, למען האזרח, אינם "עושים כותרות" בתקשורת. לא כך לעומת הצעת החקיקה אשר תשתק, לאחר השלמתה, את המיקרופונים והאולפנים. לפטר כמה מאות עובדים או לסגור: צעדים אלה ידלדלו את תכני היום-יום של האזרח. ובכלל, איזה גורם בישראל יתמסר לתיעוד משודר, נאמן, של הקורה בזירה הגועשת, הלוא היא ישראל?